כרוניקה של אירועים בטחוניים - 1971

כרוניקה של אירועים בטחוניים - 1971

תאריך

האירוע

ינואר

4 בינואר

נשיא מצרים החדש, אנוואר סאדאת, מאיים כי ללא נסיגה חלקית של ישראל בסיני ותוכנית לנסיגה כללית של ישראל הוא יחדש את האש ב-5 בפברואר 1971. הוא מאשים את שובה של ישראל לשיחות יארינג כתכסיס למשוך זמן.

5 בינואר

ישראל מעבירה מסרים ליארינג. מצרים מסרבת לקבל מכתב המופנה אליה על-ידי ממשלת ישראל. מצרים רואה במו"מ עם יארינג שלב בכפיית החלטת האו"ם על נסיגת ישראל מהשטחים. מסע תעמולה תוקפני בתקשורת המצרית נגד ישראל, איומים בחידוש האש אם לא תושג נסיגה ישראלית מיידית.

8 בינואר

"הליגיון הערבי" מטהר את האיזור הצפוני של ירדן ממחבלים. לא יותר למחבלים לפעול משטח ירדן. מחבלים נמלטים הסגירו עצמם לישראל.

8-9 בינואר

שיחות גונאר יארינג בישראל. יארינג מדגיש חובת ישראל לסגת מכל השטחים. עמדת ישראל: "המטרה המרכזית של השיחות בין ישראל ומצרים היא כינון שלום ביניהם. כל סעיפי החלטה 242 הם במסגרת הקשר זה". ישראל מדגישה חתירה להסכם שלום מפורט, ברור ומחייב, ולא הסכם אי-לוחמה בלבד.
ישראל מביעה רצון טוב לתרום חלקה לבעיית הפליטים הפלסטיניים, שתיפתר בעיקר במדינות ערב ועל ידן.
סירוב ישראלי להסכים להחלטת האו"ם המקנה לפליטים זכות לשיבה לבתיהם בישראל או לקבלת פיצויים, לפי החלטתם.

12 בינואר

נעצרו קבוצות ריגול וחבלה ביהודה ושומרון – כ-60 עצורים.

15 בינואר

פשיטת כוח צה"ל על בסיסי מחבלים בלבנון, 43 ק"מ צפונית לגבול ישראל, באזור צידון, 10 מחבלים נהרגו. חוסל בסיס מחבלים במעגן ראס א-שייך. 6 מחיילינו נפצעו קל.

תשובת הנשיא סאדאת לאיגרת יארינג. מצרים מדגישה ביצוע החלטות האו"ם ונסיגה ישראלית מלאה, ומתחמקת מפירוט תנאי השלום. דרישה תקיפה להחזרת הפליטים הפלסטיניים לישראל.

19 בינואר

משלחת סובייטית בראשות נשיא בריה"מ במצרים לחנוכת סכר אסואן. בהודעה משותפת מצרית-סובייטית: "לא יתכן שלום צודק ובר קיימא באזור ללא נסיגת ישראל מכל השטחים הערביים וביצוע החלטת מועצת הביטחון (242 לפי הפירוש הסובייטי – ערבי – צרפתי). הדגש חוזר על "הגשמת החלטות האו"ם המאשרות את זכויות העם הפלסטיני".

22 בינואר

ועידת פסגה זוטא בקהיר של מצרים, סודאן, לוב וסוריה. דנו במצב "החזית המזרחית".

פברואר

1 בפברואר

איגרת שניה של סאדאת לגונאר יארינג. נכונות מצרים להסכם בתנאים שתוארו לעיל בהכרזה הסובייטית-מצרית. אופן השלום ומהותו נשארו ערטילאיים ובלתי ברורים. זהירות בישראל.

4 בפברואר

נאום סאדאת בפני האסיפה הלאומית המצרית – הסכמה מצרית להסדר ביניים בתעלת סואץ. הנסיגה הישראלית – שלב ראשון בלוח זמנים לביצוע סעיפי החלטת האו"ם.
כוחות מצריים יעברו לסיני כדי להגן על התעלה. השלב השני של הנסיגה הישראלית יכלול נסיגה כללית מכל השטחים, הפסקת האש תהיה לזמן מוגבל.
 

המטרה המצרית: (לפי מקורות מצריים מאוחרים) 

  1. להרוויח זמן 
  2. לדחות המלחמה
  3. לעבור לסיני מתוך הסכם ולא על-ידי צליחה צבאית
  4. השגת נקודות זכות למצרים בדעת הקהל במערב, באירופה ובארה"ב

הנאום מחריף את הדאגה בישראל לנוכח דיפלומטית האיומים המצרית.

6 בפברואר

הנשיא סאדאת נענה לבקשת מזכיר האו"ם להאריך את הפסקת האש בחודש ימים בתנאי שישראל תחל תוך חודש בנסיגה חלקית בסיני. מצרים מוכנה לפתוח את התעלה לשיט בין לאומי ולשקם את ערי התעלה בתנאי של העברת צבא מצרי לסיני לחיפוי על התעלה.

 

תשובת ישראל לגונאר יארינג על הצעות מצרים:

  1. שלום מלא כולל יחסים דיפלומטיים ולא אי-לוחמה בלבד
  2. גבולות בטוחים ומוסכמים – שאינם זהים לגבולות 4 ביוני 1967, אך יושגו בהסכם במו"מ ישראל מול מצרים ויכללו הסכמי פירוז לאבטחת ביטחון ישראל.
  3. ישראל דורשת הסכמים ברורים וחתומים ולא "ערבויות" ו"הבנות" בע"פ ושל המעצמות.
  4. השלום יכלול את חופש השיט בתעלת סואץ ובמפרץ אילת לישראל בסעיפים ברורים בחוזה השלום.
  5. לא בסיס למחבלים – המדינות שחתמו על הסכם השלום לא יקיימו בסיסי מחבלים לפעולה נגד ישראל וימנעו פעילות עוינת משטחן של כוחות סדירים ובלתי סדירים.
  6. שאלת הפליטים – פתרון אזורי כולל תרומה ישראלית, לא החלטת האו"ם 194.

9 בפברואר

תשובת רוה"מ גולדה מאיר לתוכנית המצרית בכנסת: "ישראל מוכנה בכל לב לתת יד לפתיחת תעלת סואץ לשיט בין לאומי לכל המדינות, כולל ישראל. אך הצעת הנשיא סאדאת בעניין זה איננה ברורה... קיום מגע בלתי אמצעי בינינו, פנים אל פנים היה מקל לברר כל הצעה מצידה של מצרים ומצידה של ישראל.

"כדי להשיג הסכמים ברורים בתכנם בכל הסעיפים, לרבות התנאים והמועדים לביצוע ההסכים". עם זאת, "הצעת הנשיא סאדאת כפי שהוצגה בנאומו, חותרת להשגת יתרון אסטרטגי על-ידי נסיגת כוחותיה של ישראל, ללא התקדמות ממשית אל השלום".
ישראל תוסיף לפעול לקראת הסכם שלום באמצעות מתווך האו"ם יארינג. לנאום המלא בכנסת

13 בפברואר

ישראל לקיסינג'ר: "יש לנו עניין בדיון עם מצרים בשאלת ההסדר החלקי בתעלת סואץ".

15 בפברואר

תשובת מצרים לד"ר יארינג: 

  • מצרים מוכנה לקבל על עצמה לכבד את השלימות הטריטוריאלית והריבונית של כל המדינות במזה"ת, וזכותן לחיות בשלום בגבולות מוכרים ובטוחים.
  • יצירת אזורים מפורזים בגודל שווה משני צידי הגבול.
  • כוח חירום בין לאומי של 4 המעצמות הגדולות יוצב בשארם א-שייך ויערוב לחופש השיט.
  • מצרים ערבה לחופש השיט בתעלת סואץ ובמיצרי טיראן.
     

מצרים דורשת:

  • נסיגה ישראלית מלאה מסיני ומעזה.
  • הסדר צודק לבעיית הפליטים הפלסטיניים בהתאם להחלטת האו"ם (194) ועוד.
  • נסיגת ישראל מכל השטחים הכבושים.

הצעת מצרים נתקבלה באו"ם ובארה"ב כהצעה מעשית ורצינית להסכם שלום בין מצרים וישראל. בהתאם לתוכנית רוג'רס מ-1969 שכרכה הסכמי שלום בנסיגה ישראלית מלאה לגבולות 1967.
מנהיגי ישראל מסרבים לנסיגה מלאה מכל השטחים כתנאי מוקדם לשלום.

26 בפברואר

תגובת ישראל להצעות מצרים - איגרת תשובה ליארינג:
"
ישראל רואה בחיוב את הבעת נכונותה של מצרים להיכנס להסכם שלום עם ישראל וחוזרת ומאשרת את נכונותה למו"מ ענייני בכל הנושאים הנוגעים להסכם שלום בין שתי המדינות". 
נסיגת כוחות צה"ל תתבצע לגבולות מוסכמים בטוחים ומוכרים, אך לא לגבולות 4 ביוני 1967.

  • בעיית הפליטים – ישראל נכונה לדון עם ממשלות ערב על:
    א) תשלום פיצויים על רכוש נטוש.
    ב) השתתפות בשיקום הפליטים באזור.

ישראל מצפה ממצרים:

  • להכריז על קץ הסכסוך וסיום כל התביעות.
  • משטח מצרים לא תבוצע פעילות עוינת נגד ישראל.
  • אי השתתפות בבריתות עם מדינות הנמצאות במצב לוחמה עם ישראל.
  • הפסקת הלוחמה הכלכלית והמלחמה המדינית נגד ישראל.
  • התחייבות מפורשת לשיט ישראלי בתעלת סואץ.
  • הסכם שלום ייחתם בחוזה ברור ומחייב בהתאם לכללי המשפט הבין לאומי.

לנוכח תביעות ישראל לתנאי השלום על-ידי מצרים – שלא נענו בתגובה מצרית – חל קיפאון בשיחות יארינג.

 

הכרזות מלחמה של אסד נשיא סוריה. גם אם ישראל תיסוג מסיני ומהגולן תוסיף סוריה להילחם יחד עם הפלסטינים בישראל.

מרס

5 במרס

איגרת "הנשיא סאדאת" לנשיא ניקסון – מבקש מארה"ב לפעול למען הסכם ביניים בתעלת סואץ – לפי התנאים המצריים. ארה"ב מפעילה לחץ דיפלומטי על ישראל לנסיגה בתעלה.

7 במרס

מזכיר האו"ם או-טאנט למועצת הביטחון – מאשים את ישראל בקיפאון בשליחות יארינג. תרגיל גדול של צבא מצרים לבדיקת מערך הנ.מ. והטילים בתעלה.

22 במרס

בישיבה של ממשלת ישראל קיבלה ישראל את העיקרון של נסיגה ישראלית חלקית תמורת פחות משלום מלא. נכונות להסכם ביניים בתעלת סואץ תמורת מצב של אי-לוחמה. הסכם עצמאי שאינו חלק מהסכם כולל ואינו שלב ראשון לנסיגה כללית, אלא לאחרי הסכם בין שני הצדדים. (בתיווך ארה"ב – תמורת התחיבויות וערבויות אמריקאיות לישראל).

25 במרס

הרמטכ"ל חיים בר-לב: "צה"ל נכון לסגת לקו ביצורים עורפי ("קו המעוזים"), 10-12 ק"מ מהתעלה".

28 במרס

החלטת ממשלה – הסכמה ישראלית להסכם ביניים בתיווך אמריקאי.

אפריל

1 באפריל

סאדאת מציג בפומבי עמדתו בעניין הסכם ביניים:

  • הנסיגה החלקית תהיה צעד ראשון לנסיגה מלאה על יסוד החלטת מועצת הביטחון (בפירוש הערבי – סובייטי – צרפתי).
  • מצרים לא תסכים למו"מ על נוכחות ישראלית בכל צורה שהיא בשארם א-שייך.
  • מצרים לא תסכים לפירוז מלא של סיני.
  • הפסקת אש זמנית לתקופה קצובה ומוגדרת מראש.
  • צבא מצרי יעבור לסיני לאבטח פתיחת התעלה.

3 באפריל

מצרים מזהירה ברדיו קהיר כי אם לא תסכים ישראל לנסיגה חד צדדית בתעלה תחדש מצרים את הקרבות בסוף חודש אפריל.
הצעות סאדאת – הזדמנות אחרונה לשלום.

4 באפריל

שר הביטחון, משה דיין, מדווח לממשלה על רכבות אוויריות למצרים מהגוש המזרחי, הנושאות נשק חדיש, כולל מטוסי קרב חדשים ונשק נ.מ. חדיש.

17 באפריל

נשיאי מצרים, סוריה ולוב חותמים בבנגאזי על הקמת פדרציה משולשת וחוזרים על שלושת הלאווים של ועדת חרטום 1967.
 

18 באפריל

עמדת ישראל בעניין הסכם ביניים בתעלה – מפורטת ביותר מוגשת לשגריר ארה"ב בישראל כמצע לתיווך אמריקאי בין ישראל למצרים. קיסינג'ר מסרב לקבל מסמך זה כבסיס לתיווך אמריקאי ומאשים בשיחתו עם השגריר רבין כי ישראל מובילה לקיפאון ולעימות.

25 באפריל

ידיעות מוסמכות הגיעו לממשלת ישראל על רכש רב למצרים מהגוש המזרחי – עשרות טנקים 55T, עשרות נושאי תותחים משורינים, ציוד גישור, 50 מטוסי מיג 21, סוללות טילי נ.מ. ס.א.2 וס.א במרץ. המצרים העבירו טייסות קרב לסוריה לסייע למדינה זו נגד ישראל. במקביל רכש סובייטי לסוריה – מטוסים ושריון.

הרמטכ"ל חיים בר-לב מבהיר לממשלה כי בכוחו של צה"ל לשמור על קווי הפסקת האש במקומם במקרה של חידוש הלחימה.

רוה"מ גולדה מאיר בישיבת הממשלה: עימות כולל עם ארה"ב ב-3 שאלות:

  1. ההסדר החלקי בתעלת סואץ.
  2. ההסדר הכולל לפי תיווך יארינג.
  3. רכש לישראל.

על רקע ההצהרות המצריות המאיימות ומשלוחי הנשק למצרים, חשד בממשלה כי הסכם בתעלה יוליך לחציית התעלה על-ידי הצבא המצרי כשלב ראשון לחידוש הלחימה.
דיין: "ישראל לא תחזור לגבולות 67".

מאי

1 במאי

ביקור שר החוץ האמריקאי רוג'רס בבירות ערב: בריאד בירת סעודיה, ברמת עמון ובבירות לשיחות עם מנהיגי ערב.

נאום סאדאת בראשון במאי – משבח את עוצמת הצבא המצרי, בזכותו נמצאת מצרים במעמד אחר בזירה המדינית.

2 במאי

סאדאת מדיח את סגן הנשיא – עלי צברי, מראשי הקבוצה הפרו-סובייטית במצרים ודמות מפתח בתקופה הנאצרית. מחווה כלפי ביקור שר החוץ האמריקאי במצרים.

4 במאי

ביקור ראשון של שר חוץ אמריקאי במצרים מאז 1953. השר רוג'רס, סגנו סיסקו ועוזרים לשיחות בקהיר ובישראל. במגמה לזרז את הסכם הביניים.

6 במאי

ביקור שר החוץ האמריקאי רוג'רס בישראל. רוג'רס משבח את עמדת מצרים כנכונה לשלום ומאיץ בישראל לגלות גמישות. הוא לוחץ על ישראל להתחייב על נסיגה לגבול הבינלאומי מ-1966, ולקבל את ההסכם החלקי כשלב לקראת הסדר כולל (לפי תוכנית רוג'רס 1969).

17 במאי

הקונסול הכללי של ישראל באיסטנבול נחשף ונרצח על-ידי ארגון מחתרת תורכי שמאלני בעל קשרים עם ארגוני החבלה הפלסטיניים.

20 במאי

בנאום פומבי מוסיף סאדאת תנאים להסכם ביניים:

  1. אי הפקרת אף שעל מאדמת מצרים.
  2. אין מיקוח ביחס לזכויות של פלסטין.
  3. אין הסכם חלקי, אלא כשלב ראשון לנסיגה מלאה עם לוח זמנים ברור.

23 במאי

שר החוץ של ישראל, אבא אבן, מדווח בישיבת הממשלה: יארינג מקפיא את שליחותו עד שיתברר המו"מ עם מצרים, על הסכם חלקי בסואץ.

25 במאי

ביקור משלחת סובייטית רמת דרג במצרים בראשותו של נשיא בריה"מ ניקולאי פודגורני.

27 במאי

חוזה ידידות ושיתוף פעולה בין מצרים לבריה"מ. החוזה נועד להבטיח את האחיזה הסובייטית של בריה"מ במצרים. את הספקת הנשק למצרים. את התמיכה הסובייטית במדיניות המצרית בסכסוך הערבי-ישראלי ובצד המצרי את שלטונו של סאדאת במצרים כבן ברית של בריה"מ. התחייבות משותפת של שני הצדדים ל"חיסול תוצאות התוקפנות" מיוני 1967.

יוני

4 ביוני

מסר לתקשורת על חשיפת רשת ריגול סורית בכפרי הדרוזים בגולן בהנהגת כמאל קאנג'.

8 ביוני

נאום הנשיא סאדאת ביום השנה למלחמת ששת הימים – מצרים מוכנה להקריב מיליון חיילים אבל לא תוותר על שעל אחד מאדמתה.

9 ביוני

בנאום רוה"מ גולדה מאיר בכנסת - הצגה עדכנית ומוסמכת של תנאי ישראל להסכם ביניים: בתעלה - קו הגבול הזמני לא יהיה גבול קבע – זה ייקבע לאחר מו"מ על שלום בין הצדדים. קו גבול קבוע ומוסכם זה יהיה קו הנסיגה של כוחות צה"ל לאחר השגת השלום.

11 ביוני

מיכלית ליברית בדרך לישראל "קוראל סי", הותקפה במיצר באב אל מנדב בדרום ים סוף באש בזוקות מסירת מחבלים. לא היו נפגעים. המיכלית המשיכה בדרכה לאחר כיבוי הדלקה.

17 ביוני

תרגיל גדול על חטיבתי של צה"ל ברמת הגולן בהשתתפות כוחות חי"ר, שריון, ארטילריה, הנדסה, חיל אוויר וכוחות מונחתים ממסוקים. נבדק בין היתר קליטת הרכש החדש ביחידות צה"ל והשימוש בו. פעולות גישור וצליחה מלאו תפקיד מרכזי בתרגיל, בו יושמו לקחי מלחמת ההתשה.

במהלך חודש יוני – התנגשויות בין צבא ירדן וארגוני המחבלים במחנות הפליטים באזור רבת-עמון, "ניקוי" מחנות הפליטים מנוכחות חמושה של המחבלים והשתלטות השלטון על מחנות אלה. למרות לחץ בין-ערבי להתפשר עם המחבלים – בפרט מעורבות של הנשיא סאדאת למענם.

22 ביוני

נאום הנשיא סאדאת באלכסנדריה: "אם המלחמה דורשת מיליון קורבנות, אנו מוכנים להקריב מיליון קורבנות... 1971 לא תעבור ללא קבלת החלטה ברורה לגבי המלחמה. לגבי מצב של לא מלחמה ולא שלום... אנו לא נקבל זאת. יהיה הקורבן אשר יהיה. שנת 1971 היא שנת ההכרעות".

יולי

6 ביולי

שליחות דיפלומטית אמריקאית חדשה לקהיר להחייאת הסכם הביניים.

מספר טילי קטיושה נורו על פתח תקווה משטח שומרון. נהרגו 4 אזרחים ונפצעו 16. החוליה נתפסה ב-14 ביולי ו-6 המחבלים חוסלו ליד הסרטבא בבקעת הירדן.

8 ביולי

משה דיין ב"קול ישראל": "המצרים דרשו הפסקת משלוחי נשק מארה"ב לישראל כתנאי להמשך המו"מ להסכם חלקי בתעלה. התביעה הזאת יוצרת מצב בלתי אפשרי לישראל, זה אינו יכול להיות בכלל בסיס לניהול מו"מ".

12-18 ביולי

צבא ירדן פתח במבצע לטיהור המחבלים ממובלעות בצפון ירדן והכריז ב-18 ביולי על ביטול הסכם קהיר. המחבלים נמלטו לסוריה ואף לישראל!

17 ביולי

סגן שר החוץ הרומני ביקר בישראל ונפגש עם גולדה מאיר (האמנם שליחות חשאית למו"מ עקיף?).

28 ביולי

ביקור סגן שר החוץ של ארה"ב, ג'וזף סיסקו, בישראל להנעת ההסכם החלקי בתעלה. קיפאון במו"מ. עיכוב הספקת מטוסי "פנטום" לישראל כאמצעי לחץ.

סוף יולי

פריצת דרכים במחנות הפליטים בעזה, ג'בליה ושאטי. העברת פליטים לאל-עריש לצורך שליטה במחנות הפליטים.

מצרים חוזרת ומביעה התנגדות להפרדת ההסכם החלקי בתעלה מההסדר הכללי – לפי התפיסה המצרית. אסאד נשיא סוריה מודיע – התחזק התיאום המלא, מדיני וצבאי, בין סוריה ומצרים.

אוגוסט

8 באוגוסט

הרמטכ"ל מודיע לממשלה – מטוסי מיג 23 סובייטים מוטסים על-ידי הרוסים מבסיסים במצרים מבצעים טיסות צילום מעל סיני ומעל הים התיכון. לא נעשה ניסיון ליירט מטוסים אלה מהירי טוס ומגביהי טיס. זו הפגנת מעורבות סובייטית ישירה בסכסוך.

14 באוגוסט

קרבות פורצים בגבול ירדן סוריה בין צבא ירדן ומחבלים פלסטיניים שבסיסיהם בסוריה. ריכוז כוחות צבאיים של שתי המדינות זו מול זו. משלחת מצרית להרגעת המצב בין סוריה וירדן.

15 באוגוסט

כנס ראשי המדינות החברות ב"פדרצית הרפובליקות הערביות": מצרים, סוריה ולוב בדמשק.

הכרזת דמשק:

  • "הסכסוך הישראלי-ערבי: חזרה לנוסחת חרטום 1967 - אין שלום עם האויב הציוני
  • "לא מו"מ עמו
  • "לא שום ויתור אף על שעל אחד מן האדמה הערבית הכבושה
  • "אין ויתור ולא מיקוח לגבי הבעיה הפלסטינית".

משבר המחבלים בין סוריה וירדן והצורך ביישובו ובהסכם חדש חוסיין-ערפאת.

ניסיון לשביתה כללית בעזה בעקבות מגמה בישראל לדלל את מחנות הפליטים, נכשל לאחר יומיים של שביתה וצעדים נוקשים של ישראל.

23 באוגוסט

ראש עיריית חברון, השייך מוחמד עלי ג'עברי, ביקר ביקור חשאי בתל-אביב כאורח העירייה, ביקש סיוע להקמת אוניברסיטה ביהודה ושומרון (עד אותו זמן למדו באוניברסיטאות בירדן ובמצרים).

26 באוגוסט

"הארגון לאחדות אפריקה" החליט לשלוח משלחת תיווך של 4 נשיאים אפריקאים לישראל ולמצרים, לבחון דרכים להשגת שלום באזור. ישראל תקדם המשלחת בברכה.

ספטמבר

2 בספטמבר

במשאלי עם בסוריה, בלוב ובמצרים אושרה הפדרציה המשולשת ברוב עצום. הפדרציה נתפסת בישראל כסיכון ביטחוני.

כוחות הביטחון של ישראל חשפו שני ניסיונות של ארגוני החבלה לפגוע במטוסי אל-על באמצעות נערות נושאות משלוחי נפץ – בלי ידיעתן.

9-19 בספטמבר

פיגועים נגד תיירים ואזרחים בירושלים המזרחית – לקראת עצרת האו"ם ובמהלכה.

12 בספטמבר

שר החוץ הבריטי בקהיר, מכריז על חזרה לגבול הבין לאומי הישן כגבול הקבע היחיד בין ישראל ומצרים.

25 בספטמבר

מועצת הביטחון קיבלה פה אחד הצעה ירדנית בתמיכה אמריקאית, המבטלת מכל וכל צעדים שעשתה ישראל בירושלים מאז ששת הימים – "כל הצעדים התחוקתיים שננקטו על-ידי ישראל כדי לשנות את מעמדה של העיר ירושלים... הם חסרי תוקף לחלוטין".

28 בספטמבר

סאדאת: "שנת 1971 שנת הכרעה בין מלחמה לשלום".

אוקטובר

4 באוקטובר

בעצרת הכללית של האו"ם הציג שר החוץ האמריקאי את תפיסתה המעודכנת של ארה"ב ביחס להסכם ביניים בתעלת סואץ. התוכנית קרובה לעמדות המצריות בשאלת הקשר להסדר הכולל, משך הפסקת האש, עומק הנסיגה הישראלית, מעבר כוחות צבא מצריים לצד המזרחי של התעלה ושאלת מימוש השיט הישראלי בתעלת סואץ.
עקביות בין יסודות תוכנית זו ותוכנית רוג'רס הראשונה להסדר כולל מ-1969.

6 באוקטובר

רוה"מ גולדה מאיר מותחת ביקורת על נאום רוג'רס באו"ם – הנאום מחזק את מצרים בעמדותיה הנוקשות במו"מ בנושא ההסדר החלקי. נאום זה בנוסף לעיכובים באספקת מטוסי "פנטום" לישראל, מעוררים חשש להתיצבות ארה"ב מאחורי עמדות מצרים. זאת, כצעד לצמצום ההשפעה הסובייטית במזה"ת וכתיאום עמדות עם הנשיא סאדאת המרמז על ליברליזציה במצרים ויתר פתיחות כלפי ארה"ב.

13 באוקטובר

ביקור הנשיא סאדאת במוסקבה. נכשל בהשגת תמיכה סובייטית למלחמה מיידית. ג'יפ צבאי עלה על מוקש בגולן. 2 חיילים נהרגו ו-2 נפצעו.

16 באוקטובר

ציטוט קטע מנאום סאדאת בשובו ממוסקבה:
"
אדמותינו וגבולותינו הבינלאומיים אינם נושא לוויכוח ולא נפקיר אף שעל. ודין אחד לגבי סיני, הגולן, עזה וירושלים וכל אדמה ערבית". 

26 באוקטובר

הודעה מדינית של רוה"מ מאיר בכנסת שנתקבלה באישור סוחף:
"
ההצהרות המצריות המוסמכות, אומרות במפורש שאין זה מעניינה של מצרים לעסוק בפתיחת תעלת סואץ, אלא שכל כוונתה להביא לנסיגת ישראל מהתעלה כשלב ראשון לנסיגה מוחלטת של צה"ל לגבולות 1967. ולא זו בלבד, אלא שהצבא המצרי יחצה את התעלה מזרחה. כי הפסקת האש תקוים רק במשך שישה חודשים... שליטי מצרים קוראים לממשלת ארה"ב להשתמש בכל השפעתה כדי להשיג מישראל הסכמה לוויתורים נוספים בלחץ אמברגו על אספקת כלים הדרושים להתגוננותנו". 

רוה"מ מאיר הדגישה: "התברר לנו כי אין תזוזה שהיא, אפילו הקטנה ביותר בעמדותיה של מצרים... ישראל מתנגדת עקרונית לכל חציה צבאית באזור. ההיגיון הבסיסי של הסדר זה חייב להיות הפרדת הכוחות המזוינים ולא קירובם זה לזה בצד המזרחי של התעלה." לנאום המלא בכנסת

27 באוקטובר

שר החוץ אבן מדווח לממשלה כי האמריקאים מציעים: "שיחות קרבה" בין ישראל ומצרים: משלחות של שתי המדינות ישכנו במלון "וולדורף אסטוריה", כאשר משה"ח האמריקאי יעביר מסרים בין שני הצדדים. המו"מ יהיה עקיף ולא ישיר, אבל התיווך יהיה מהיר ומיידי. ממשלת ישראל מוכנה להיכנס למו"מ ללא תנאים מוקדמים, דוחה את תנאי מצרים ואת עמדת ארה"ב כבלתי מאוזנת לנוכח האמברגו האמריקאי על ישראל.

נובמבר

2 בנובמבר

משלחת של 4 נשיאים אפריקאים הגיעה לישראל בשליחות תיווך של הארגון לאחדות אפריקה ליישוב הסכסוך הישראלי-ערבי.
גולדה: "אין כל יסוד להעמיד בספק את מאמציה של ממשלת ישראל למצות את כל האפשרויות המדיניות העומדות לפניה כדי לפתוח מו"מ עם מצרים ולמנוע סכנת חידוש המלחמה".

4 בנובמבר

סאדאת המפקד העליון של צבא מצרים, הכנות למלחמה.

6 בנובמבר

1971 2 מטוסי מיג 23 מוטסים בידי טייסים רוסיים טסו מעל סיני בחדירה עמוקה לשטחנו. מטוסי "פנטום" הוזנקו לעברם. לא נוצר מגע.

21 בנובמבר

הרמטכ"ל חיים בר-לב מדווח לוועדת שרים לענייני ביטחון: במצרים נמצאים כעשרת אלפים יועצים, מדריכים וטכנאים סובייטים בצבא המצרי. וכן יחידות סובייטיות מבצעיות: טייסות קרב, יחידות נ.מ., מערך תקשורת ושליטה אווירית. כעשרת אלפים נוספים. סה"כ כ-20 אלף אנשי צבא סובייטיים במצרים. הרוסים הבטיחו לספק למצרים מפציצים נושאי טילי קרקע אוויר לטווח 200 ק"מ. לאורך תעלת סואץ עבודות ביצורים והכשרת השטח לצליחה וכן אימוני צליחה אינטנסיביים.

שר הביטחון דיין סבור שחל שינוי במצב הרוח של ההנהגה המצרית המוכנה להיכנס לחידוש האש. מעלה אפשרות שב-1 בינואר 1972 תחודש האש בתעלה.

סוף נובמבר – ראשית דצמבר

מסע רוה"מ גולדה מאיר לארה"ב לשיחות מדיניות בכוונה להחיות את היוזמה האמריקאית להסדר חלקי.

דצמבר

1-10 בדצמבר

מפגש גולדה עם היועץ לביטחון לאומי בארה"ב, פרופ' הנרי קיסינג'ר. גב' מאיר מגמישה עמדתה בעניין ההסכם החלקי: מאשרת מעבר טכנאים מצריים וכן כוח משטרה מצרי לצד המזרחי של התעלה.
במו"מ עם קיסינג'ר נקבע כי ישראל לא תיסוג עד למעברי ההרים לתוך סיני כ- 30-40 ק"מ מזרח לתעלה. הפסקת האש תימשך 18 חודש לפחות. ישראל לא תתחייב לקבל את תוכנית רוג'רס. 
סגן שר החוץ האמריקאי, סיסקו, ושגריר ישראל בארה"ב, רבין, ידונו ב"שיחות הקרבה" המוצעות.  

נובמבר - דצמבר

החרפת פעולות מחבלים משטח לבנון כלפי יישובי צפון הארץ: מטולה, קרית שמונה, צפת ונהריה.

13 בדצמבר

העצרת הכללית של האו"ם קוראת לישראל להגיב בחיוב על חידוש שליחות יארינג. משבחת את עמדת מצרים ומבקשת ממזכ"ל האו"ם לחדש שליחות יארינג לביצוע החלטת מועב"ט 242 (לפי הפירוש הערבי-סובייטי).

21 בדצמבר

קהיר תומכת במלואה בחידוש שליחות יארינג לביצוע החלטות האו"ם בהתבסס על ההחלטה האחרונה של עצרת האו"ם הנ"ל. 
ההקפאה בפועל של המגעים הדיפלומטיים בחסות ארה"ב להסכם ביניים בתעלת סואץ.

סוף דצמבר

מכתב 30 אנשי אקדמיה ובראשם פרופ' לכלכלה דן פטנקין, קוראים לממשלה לעשות הכל כדי למנוע מלחמה ולהסכים להסדר מדיני תוך הגמשת תנאים.

תמרון צבאי גדול של צבא מצרים במשך שבוע ימים. האימונים כללו צליחת מכשולי מים, קרבות שריון והנחתת צנחנים, תרגולי התגוננות אזרחית.

28 בדצמבר

נאום סאדאת בפני הפרלמנט המצרי ומרכז מפלגת השלטון המצרית: "ההחלטה על ההכרעה מוצאת עתה לפועל. מערכת השחרור תהיה ארוכה וקשה ואין פירושה הפסקת העשייה המדינית, עיתוי המערכה אינו עניין לדיון פומבי ויוחלט על-ידי ההנהגה המדינית".

 
X