מהלך חייה

גולדה מאירסון (מאיר), נולדה בקייב שבאוקראינה ב-3 במאי 1898. בהיותה בת 8, היגרה משפחתה למילווקי שבארצות הברית. מנעוריה נחשפה גולדה לרעיונות הציונות והסוציאליזם. עם הצטרפותה למפלגת פועלי ציון ופגישותיה עם דוד בן גוריון ויצחק בן צבי, שהגיעו מארץ ישראל ועסקו בגיוס צעירים יהודים לגדוד העברי, מתחזקת בה ההחלטה כי עליה להגשים אישית את הכרתה הציונית ולעלות לארץ ישראל.

תחילת הדרך

1921 - גולדה ובעלה מוריס מאירסון, עולים לארץ ישראל ומצטרפים לקבוצת מרחביה. לאחר כשנתיים עוברת המשפחה לתל אביב, וגולדה מתקבלת לעבודה כקופאית במשרד לעבודות ציבוריות של ההסתדרות.

1928 - גולדה ממלאת את תפקידה הציבורי הראשון, עם היבחרה כמזכירת מועצת הפועלות.

ראו מאמרים קשורים

1934 – גולדה נבחרת כחברת הוועד הפועל של ההסתדרות ונמנית מעתה עם הנהגת ההסתדרות. בעבודתה בתחומי העזרה ההדדית בהסתדרות, האיגוד המקצועי ויחסי עבודה, היא רוכשת נסיון שישמש אותה בעתיד לכשתכהן כשרת העבודה והביטוח הלאומי. בשנות השלושים היא מתחילה להתבלט כמנהיגה צעירה במפא"י.

1941 – גולדה עומדת בראש המחלקה המדינית של ההסתדרות. מאבקיה במדיניות היד הקשה של הבריטים היו מפעולותיה החשובות.

1946 – גולדה מתמנית לראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

1948 – גולדה נפגשת עם עבדאללה, מלך עבר-הירדן, בנסיון להניאו מלהצטרף למלחמה בישראל.

בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות היא יוצאת פעמיים לארצות הברית לגייס כספים לצורכי המלחמה. מאמציה עולים יפה והיא מצליחה לגייס 50 מיליון דולר.

לאחר קום המדינה מכהנת גולדה כצירה ראשונה של ישראל בברית המועצות.

ראו מאמרים קשורים

1949-1956 – גולדה מאיר מתמנית לשרת העבודה. התקופה היא מן הקשות שידעה המדינה הצעירה. מאות אלפי עולים מגיעים לארץ ועל משרד העבודה מוטלת הדאגה לשיכונם ולהעסקתם. באמצעות האגף להכשרה המקצועית הוכשרו אלפי עולים חדשים והם נקלטים בענפי המשק השונים.

רבים אחרים מועסקים בעבודות הציבוריות ומעלים תרומה חשובה לבניינה של המדינה החדשה. בתקופת כהונתה של גולדה חוסלו למעלה משני שלישים מן המעברות והוקמו ערי הפיתוח הראשונות.

חקיקה סוציאלית וחוקי הביטוח הלאומי הם גולת הכותרת לפעילותה הפרלמנטרית של שרת העבודה.

ראו מידע נוסף

1956 – גולדה מקבלת לידיה את תיק החוץ. בעשר השנים בהן כיהנה בתפקיד זה, היא טיפחה והרחיבה את הקשרים עם מדינות אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית. הסיוע הרב שהגישה ישראל למדינות אלה בהדרכה, בכוח אדם ובאמצעים מגוונים אחרים תרם למערכת יחסים שחרגה מן הקשרים הדיפלומטיים המקובלים.

ראשות הממשלה

1969 – עם מותו של לוי אשכול נבחרת גולדה מאיר לתפקיד ראש הממשלה. אחת הפעולות החשובות במסגרת תפקיד זה היתה הידק קשרי הידידות עם ארצות הברית. גולדה הגיעה להסכמים חשובים בדבר אספקת נשק חדיש וסיוע כלכלי בהיקף נרחב ביותר.

בשנות כהונתה כראש ממשלה לא נלאתה גולדה מנסיונות הידברות עם מדינות ערב. היא נאלצה להתמודד עם בעיות בטחוניות חמורות – ממלחמת ההתשה ועד למלחמת יום הכיפורים. החלטתה על גיוס מלא של כוחות המילואים ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים היתה חיונית לבלימת האויב בשלבי המערכה הראשונים. למרות השבחים שחלק לה דו"ח ועדת אגרנט, הגישה גולדה את התפטרותה מן הממשלה ב-10 באפריל 1974.

ראו מאמרים קשורים

גולדה מאיר נפטרה ב-8 בדצמבר 1978 (ח' כסלו תשל"ט) והיא בת שמונים שנה.