ירושלים והמקומות הקדושים

ירושלים והמקומות הקדושים

מאת: מאיר גולדה

RE - 1, תיעוד בעל פה
ארכיון ומרכז מידע ע"ש גולדה מאיר
העמותה להנצחת זכרה של גולדה מאיר

באדיבות: גלי צה"ל

...גדרי תיל. כאשר יהודים, מוסלמים ונוצרים חיים בעיר תוך שיתוף וכבוד הדדי,  כאשר מקדשיה פתוחים לבני כל הדתות וחופש הגישה אליהם מובטח הלכה למעשה, כאשר תושבי ירושלים הערבים כתושביה היהודים נהנים מפיתוחה ושגשוגה של העיר, מוצאת מועצת הבטחון לנכון להתכנס ולהחליט שהמצב בעיר, אני מצטטת: "עלול להזיק לזכויותיהם של התושבים ואינטרסים של הקהיליה הבינלאומית ולהשגת שלום צודק ובר-קיימא". ולא עוד, אלא להטיל על המזכיר הכללי של האו"ם להשתמש באמצעים שהוא מוצא... ימצאו לנכון, כולל שיגור נציג או משלחת, לדווח למועצת הבטחון תוך 60 יום על ביצוע ההחלטה.

חברי הכנסת, מה התרחש בירושלים כדי להצדיק את עצם הדיון ואת ההחלטה? איזה אינטרסים של הקהיליה הבינלאומית נמצאים מקופחים עתה בירושלים. האם נמנעה ממישהו גישה למקום קדוש של אחת הדתות ? האם קופחה זכותו של תושב כלשהוא ? בשנה אחת בלבד ביקרו בירושלים מאות אלפי תיירים ואורחים, ביניהם עשרות אלפים אזרחים ממדינות ערב, על אף שהן עדיין נמצאות במצב מלחמה עם ישראל. כולם נעו בעיר באופן חופשי, לכל מקום, ובכל אתר. האין זו עדות חיה וחותכת למצב בירושלים ? אנו חייבים לשאול את המדינות החברות במועצת הבטחון שהרימו את ידן לתמוך בהחלטה שנתקבלה.

 ואנו שואלים בכל הידידות: מדוע מותר שמקומות קדושים לנוצרים יהיו תחת שלטון מדינה מוסלמית, ונמצא פגם כאשר מקומות אלה מצויים תחת שלטון של מדינה יהודית ? האם מדינה יהודית אמינה עליהם פחות ממדינה שאינה יהודית ? יהיו אשר יהיו המניעים של יוזמי ההחלטה ותומכיה, ממשלת ישראל לא תכנס לדיון עם שום גורם מדיני על סמך החלטה זו של מועצת הבטחון. זוהי החלטה נטולת בסיס מוסרי, ואין לה כל תוקף בעינינו. ישראל תמשיך לשקוד על פיתוח העיר, לטובת כל תושביה. היא תמשיך לשמור בקפדנות על המקומות הקדושים לכל הדתות, ותבטיח את הגישה החופשית אליהם. היא תמשיך להבטיח כיבוד הזכויות הדתיות של כל העדות. מדיניותה הזו של ישראל הביאה להתרקמות יחסים פוריים בין כל חלקי אוכלוסיה, והיא שתבטיח כי השיתוף והאחווה בין כל התושבים בעיר ימשכו ויתבצעו. ישראל מוכנה כבעבר לכרות הסכמים על הרשויות הדתיות של הנצרות והאיסלם למען הבטחת המעמד הדתי והאופי האוניברסלי של המקומות המקודשים לדתות.      

 חברי הכנסת, מנאומיו של נשיא מצרים ניתן להבין אחת מן השתיים: שהוא מבשר חידוש הלחימה ביוזמה מצרית עוד במשך שנת 71’, או שהוא מודיע כי במשך שנת 71’ תפול במצרים הכרעה בנושא המתקפה המצרית במטרה להשיג את ההכרעה. בנאומו של שר המלחמה בפני יחידות ההגנה האוירית שבחזית, ב-24 לאוקטובר, אמר צארך בין השאר: "המערכה קרובה, קרובה יותר מאשר אתם מתארים לעצמכם" – סוף ציטוט, וכאשר סיפר לחייליו על הביקור במוסקבה אמר כי מארחיו, ואני מצטטת: "גילו הבנה למערכה שלנו ונחושה דעתם לסייע לנו".

אם אמנם תחליט מצרים לחדש את הלחימה ב-71’ או בכל מועד אחר, הדבר נתון לשיקולה ולאחריותה ולהחלטה. ודאי מחוור לה, לממשלת מצרים, כי מתקפה נגד מדינת ישראל לא תשאר ללא התגוננות ישראלית נועזת. הננו ערוכים להשיב מלחמה שערה, אך היננו חוזרים ומציעים לה, למצרים, אחת משתי האפשרויות: משא ומתן ללא תנאים מוקדמים על שלום בר-קיימא, או לפחות, הסכם על הסדר מיוחד בדבר פתיחת התעלה. אין אנו רוצים בחידוש האש, אך הננו משוכנעים שהתוצאות הצפויות מיוזמה התקפתית מצרית תנחלנה כשלון ואכזבה מרה לכל התולה בהן את תקוותיו.

הננו חוזרים ומציעים למצרים לצפות אל אופקים אחרים, פחות קודרים. אופקים של שלום, תוך כבוד הדדי. תודה.            
   
מיקום: ארכיון ומרכז מידע ע"ש גולדה מאיר, בית ברל.

חדשות ועדכונים

היו שותפים בהנצחת גולדה מאיר ז"ל To support our mission please donate לחצו לתרומה לעמותה >
Donate
X