מודיעין פיקוד הצפון בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים

מודיעין פיקוד הצפון בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים

מאת: מן חגי, אל"ם (מיל.)

פרסום ראשון

רקע

בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים  פעל   מודיעין פקוד הצפון   כמסגרת מחלקתית  אשר הייתה מופקדת על מתן כלל המידע שנדרש לאלוף הפיקוד, לקציני המטה וליחידות הכפופות במרחב הפיקוד לצורכי הביטחון השוטף,לתכנונים מבצעיים לתרגילים ולמלחמה. מחלקת המודיעין הפיקודית היוותה גם סוכנות לאיסוף מידע במרחב הפיקוד.

מרחב הפיקוד  נחלק ל-3 גזרות משנה:

א.  ירדן –    גבולות הגזרה  השתרעו  מהישוב מחולה בדרום עמק בית- שאן ועד הירמוך , 
ב.  סוריה -  גבולות הגזרה השתרעו  מהירמוך עד הר החרמון ,
ג.  לבנון – גבולות הגזרה השתרעו  מהר החרמון מערבה עד ראש הנקרה.

הקליקו להגדלת התמונה
מדובר בשלולש זירות השונות באופיין, הן מבחינת הקרקע והן מבחינת האוייב. בנוסף לזירות אלה היתה במודיעין הפיקוד זירת פח"ע, (פעילות חתרנית עויינת). 
מחלקת המודיעין בסדיר מנתה 39 חיילים ומשק"ים ו-16 קצינים. (סה"כ 55)

מבנה  וארגון  מחלקת  המודיעין  הפיקודית

                                            קצין המודיעין הפיקודי    
                                          חגי              מן     
          
                                       עוזר                קמ"ן   
                                       שלמה              טגנר *
                                                משרד     
מדור     סוריה                מדור  ירדן                        מדור לבנון                             מדור      פח"ע  
ראובן    פניכל                אמיר יוהנס                     דרור גלילי                          גיורא     אבני*
אריה    רייזל                                                       איציק יוטבת
מעבדת  צילום               מחסן  מפות                     פענוח  תצ"א (ת.-אוויר)             כ"ס (כתב-סתר)
                                                                         צביקה   הורביץ              מרי,מירי שטיין, לאה

במדור סוריה שרתו במלחמה: (סדיר)  ראובן פניכל, דני ברוט, דודו גרטלר, ידידיה צור  (ירד מהחרמון לחופשת יום כיפור ב-4 אוקטובר וחזר למחלקה עם פרוץ המלחמה), יואל קדוש, יוסי תור (נשבה במוצב החרמון), יואב גורביץ, עזריאל סופר, אריה רייזל , צביקה הורביץ (פענוח), יפתח שמחוני, יאיר מלצר (סייר אוויר), אבי שליין (נמלט ממוצב החרמון), אלי אגסי  (נהרג בהפלת מטוס הסיור בהבקעה לשטח  "המובלעת" עם חייל המילואים, סייר האוויר  בני סמואל).                 

הערות:      

1)   מחודש מאי  1973 היה חסר  ע' קמ"ן במחלקת המודיעין  (אבינועם נחום  שהיה עוזר הקמ"ן  התמנה לקמ"ן קצ"חר והחליף את חגי מן) ואת תפקיד      עוזר  קמ"ן  מילא ראש מדור פעילות גיורא אבני, בנוסף  על תפקידו. (מחודש אפריל ועד חודש אוגוסט 1973  היה צה"ל בכוננות  "כחול –לבן").  
                                                                                             
2)    בחודש ספטמבר 1973 בלחץ קמ"ן הפיקוד על עוזר ר' אמ"ן  לארגון, תת-אלוף צבי לידור, אויש  תפקיד עוזר קמ"ן  ע"י רס"ן  שלמה  טגנר שסיים כחניך את  ביה"ס לפו"מ  והוא   אשר שימש בתפקיד זה בזמן מלחמת יום הכיפורים במפקדת הפיקוד בנצרת.

3)     עם פרוץ המלחמה התייצב ביוזמתו, בהתנדבות במוצב הפקוד בהר כנען -  אברהם ארנן - וביקש לשמש   כעוזר קמ"ן.  אברהם, שהיה כבר אז מבכירי אמ"ן, בדרגת אל"ם, וחרף מחלתו  חשוכת  המרפא, מילא כל  דבר  שהיה צורך  לעשות החל  בהדבקת מפות ועדכון  עזרים ועד להשתתפות בתדרוכים , בתכנונים והערכות מצב. התנדבותו  בשלב זה של תחילת המלחמה ובתנאי עבודה  מינימליים הייתה לעזר רב מאד.    
       
למחלקת המודיעין הפיקודית היו כ-  25 אנשי מילואים,  (קצינים ומשק"ים)לתגבור המערך הסדיר.
כמו כן הייתה  במחלקה  יחידת תצפיות ארוכות טווח שמנתה כ -  25  אנשי מילואים, רובם קצינים.

סימנים מעידים" לפני פרוץ המלחמה

כשלושה חדשים לפני סיום תפקידו של שייע, בעת כוננות "כחול לבן" (מאי 1973) החלו  להופיע "סימנים מעידים",  כלומר, שינויים במצב האויב הסורי.  היו אלה הבהובים  ראשוניים שהציבו סימני   שאלה רבים להם לא נמצאו  באותו שלב הסברים סבירים.  

הערכות המצב שנעשו במפקדת הפיקוד כבר  בתחילת  שנת 1973 הביאו לשנויים משמעותיים בפריסת  חטיבות המילואים  במרחב הפיקוד.  עיקר השנויים היו קידום עוצבות הטנקים (מילואים) לימ"חים (יחידות מחסני חירום) שניבנו במחנה "יפתח" ומחנה "פילון" הסמוכים לראש פינה.

היו אלה פעולות יזומות   של האלוף יצחק חופי [חקה], מפקד הפיקוד, ותוצאות הערכת מצב באשר ליכולות הצבא הסורי ואפשרויותיו לפתוח בפעילות התקפית בהתרעה קצרה ביותר או ללא התרעה כלל, דבר שחייב  את קיצור משך הזמן הנדרש לגיוס עוצבות המילואים, הצטיידותן  והגעתן המהירה למרחב הלחימה הצפוי ברמת הגולן. 
לתמונת  מצב האויב של הקמ"ן  היוצא, אשר הועברה במלוא חומרתה הן לאלוף הפיקוד וקציני המטה והן לאמ"ן מחקר, נוספו סימני שאלה שגם להם לא נמצאו הסברים או תשובות מספקות.

תפקידי  מחלקת המודיעין  הפיקודית 

-  איסוף  מידע - באמצעות  סוכנויות איסוף שעמדו לרשות קמ"ן הפיקוד והפניית בקשות מודיעין  
   לאמ"ן. 
-  הערכת המידע על ידי מודיעין הפיקוד - על מנת לנסות ולתת מענה והסבר לתמורות  ולשינויים 
   המתרחשים בצד הסורי של קו הגבול.
-  הפצה ועדכון שוטף של הנתונים בכל עזרי המודיעין,  כמו גם  עדכון אלוף הפיקוד, קציני המטה   
   והיחידות במרחב פיקוד הצפון.
-  גיבוש דפ"א (דרכי פעולה אפשריות לאויב) אשר יהוו בסיס לתכנונים מבצעיים וייצרו תמונת מצב 
    אויב בכל עת.  

סוכנויות האיסוף בפיקוד הצפון שעמדו לרשות הקמ"ן הפיקודי

א. מוצבי הבט"ש (ביטחון שוטף) 
 אשר שלטו בתצפית טובה על המוצבים הסוריים שניבנו במקביל ברצועת ההגנה הראשונה. מוצבי כוחותינו אוישו, בתקופה שקדמה למלחמה ובמלחמה עצמה, בחיילים סדירים, ת"פ (תחת פיקוד) חט"מר (חטיבה מרחבית)  820.   התצפיות  תוגברו  לפי הצורך במש"קי מודיעין  מהחט"מר וממודיעין הפיקוד, תדרוך והכוונת התצפיות הייתה באחריות קמ"ן חטמ"ר 820,  משה טמלר ועוזר הקמ"ן אשר סדן (קליכמן). 
  התצפיות במוצבים היוו סוכנות איסוף יעילה, אמינה וזמינה.              

ב. יחידת האזנה
במרחב הפיקוד היו פרוסות יחידות  האזנה  בפיקודו של מפקד המרחב איציק יוחנן. המידע שקלטו מרשתות קשר של האויב ואשר היה קשור למרחב הפיקוד, תורגם  ודווח ישירות גם למודיעין הפיקוד.

עם פרוץ המלחמה והפעלת מוצב הפיקוד בהר כנען, וכתוצאה מהיפגעות יכולת הקליטה במוצבים הקדמיים, כמו-גם נפילת מוצב החרמון בידי הסורים, הותקן קו טלפוני ישיר ממפקדת המרחב לקמ"ן הפיקוד וכן הוצב קב"ר (קצין בינה רשתית), עודד סלע, ליד הקמ"ן לסיוע במיון החומר הרב. 

במלחמה סופחו יחידות האזנה ניידות למחלקות המודיעין האוגדתיות  בפיקודו של ניסים עצמון.                                   
ג. יחידת הסוכנים
במרחב הפיקוד פעלה יחידת סוכנים אשר העבירה כל מידע הקשור למרחב  הפיקוד ישירות גם למודיעין הפיקוד, מפקד המרחב היה יהושע  בר-תקווה.  בעת המלחמה צורפו חוקרי שבויים לקמנ"י האוגדות.                                                                                            
ד. מטוס סיור קל
מטוס קל עמד לרשות מודיעין הפיקוד בבסיס חיל האוויר (כנף 1)  ברמת דוד. סיירי אויר מיומנים של מודיעין הפיקוד ביצעו  סיורים וצילומים  עפ"י  החלטת קמ"ן  הפיקוד ובתיאום ישיר עם כנף 1. הטיסות  בוצעו לאורך  "הקו הסגול"  בגזרה הסורית וכן לאורך קו הפסקת האש בגזרת ירדן ולאורך הגבול בגזרת לבנון. סיורי-האוויר אפשרו לקיים תצפית וצילומים אלכסוניים לטווחים מוגבלים. טיסות אלה נמשכו עד סמוך לפרוץ המלחמה.  המידע, דוחות סיור ודוחות פענוח תצלומי האוויר,  הועברו לאמ"ן מחקר וליחידות הפיקוד. בסמוך לפרוץ המלחמה הוגבלו טיסות הסיור בגלל ה-אמ"ט (אזור מוכה טילים) ועם פרוץ הלחימה נאסרו טיסות הסיור במטוסים קלים.

ה. צלום אויר ממטוס קרב
צילומי אויר ממטוסי קרב בוצעו על ידי חיל האוויר  ביוזמת אמ"ן  ולפי בקשת קמ"ן הפיקוד. כמו כן בוצעו גיחות צילום לצורכי חיל האוויר. פיתוח סרטי הצילום  בוצע בחיל האוויר בד"כ  ביחידת שט"ל (שירותים טכניים לחיל האוויר) 121, פענוח  מהתשלילים בוצע במקביל  ע"י  מפענחים מקצועיים במודיעין הפיקוד וביחידת הפענוח  399 באמ"ן מחקר. מערכי נ.מ. טק"א  (טילי קרקע-אוויר) ושדות תעופה פוענחו  ע"י  יחידת הפענוח של חיל האוויר ודוחות פענוח הועברו גם למודיעין הפיקוד.        

                                       
ו. חומר גלוי 
מ"יחידת חצב" - שידורי רדיו, טלביזיה, עיתונות, נשלח מתורגמן לפי החלטת אמ"ן מחקר.

ז. לקטים וסיכומי מודיעין 
הוכנו באמ"ן  מחקר הופצו למודיעין הפקוד.                                                  
  
• בדיעבד הסתבר שמידע ערכי-התרעתי רב חשיבות שהגיע לאמ"ן מחקר או שהיה בידו זה  מכבר - לא  הועבר לקצין המודיעין הפיקודי  של פיקוד הצפון. 
• כל המידע שנאסף על ידי סוכנויות האיסוף בפיקוד הצפון דווח לאמ"ן מחקר (ענף 5).

הערכות  מודיעין

יכולת   הערכה של מודיעין הפיקוד  את  "מצב   האויב" התבססה על המידע הבסיסי, על המידע העדכני השוטף ועל המודיעין, דהיינו סכומי אמ"ן מחקר.

מטבע הדברים הייתה יכולת הערכה של מודיעין הפיקוד נמוכה מזו של אמ"ן מחקר מהטעמים שלהלן:

א,   לרשות קצין המודיעין הפיקודי לא עמד כל המיידע שהיה בידי אמ"ן מחקר.                             
ב.   סכומי מודיעין ולקטי אמ"ן הועברו למודיעין הפיקוד כמידע שכבר הוערך (מידע מעובד)  וכאמור, לא במלואו.  
ג.    קציני ומשק"י המודיעין שעסקו בהערכת המידע בפיקוד היו בד"כ זוטרים ובעלי ניסיון לא רב, ומספרם היה מועט. עם  זאת מודיעין פיקוד הצפון השכיל לקרוא נכון את המידע הרב  שהגיע מסוכנויות האיסוף והעריך שההכנות שביצע הצבא הסורי לפני מלחמת יום הכיפורים הן הכנות למתקפה.

הערכות המודיעין שנבחנו במטה  פיקוד הצפון  הביאו לכך שאלוף הפיקוד,במשך  בשנה שקדמה למלחמה, נקט בפעולות שבעת המבחן, פרוץ המלחמה,  סייעו בגיוס  ובהצטיידות מהירה  של עוצבות המילואים,   קיצרו את זמן  הגעתן  לרמת הגולן כדי לבלום את הצבא הסורי, להדוף אותו אל מעבר לקו הסגול  ומאוחר יותר, להגעת כוחות צה"ל לטווח של כ- 40 ק"מ מבירת סוריה  וירי תותחים לפאתי דמשק.

באמ"ן מחקר, ענף  5, (בפיקודו של אביעזר יערי) לא קיבלו את הערכות  מודיעין פיקוד הצפון ועד לפרוץ המלחמה  עמדו על הערכתם השגויה שהצבא הסורי נערך להגנה. 

המידע המודיעיני שהצטבר בפיקוד הצפון מאז 1967

מאז תום מלחמת ששת הימים [1967], כיבוש רמת הגולן  והקמת  קווי הגנה סוריים  וישראליים  לאורך הקו הסגול  בוצע מעקב רצוף ואסוף מידע שיטתי על הזירה  והצבא הסורי. נלמדה השגרה וממנה נלמדו החריגים דהיינו "הסימנים  המעידים". במשך השנים קיבל צ.ה.ל תמונת מצב נכונה ומפורטת על הקרקע והשנויים החלים בזירה (בנית המוצבים, הכשרת  דרכים,  סלילת כבישים, בנית גשרים, מקוש, גידור ועוד). כמו גם על האויב  ( מבנה הצבא וארגונו. סדר גודל הכוחות, תורת הלחימה, הכשרת הלוחמים, כלי הנשק ואמצעי הלחימה, איוש המוצבים ועוד).

מהכרות רבת- שנים ידענו שלקראת החורף הקשה ברמת הגולן הסורים מדללים את הכוחות   במוצבים  וחלקם עובר למחנות הקבע שבעורף , לאימונים והתארגנות ובאביב חוזרים הכוחות למוצבי רצועת ההגנה הראשונה.

באביב- קיץ  1973 הובחן שהסורים מוציאים מהקו הקדמי יחידות לשטחי האמונים לצורך אימון והתארגנות ודווקא לקראת החורף,  בחדש ספטמבר  הולך ונבנה מערך כוחות חריג בהיקפו. במקביל ועוד קודם לכן כבר בחדש יולי   נצפו ופוענחו מצילומי אויר  שנויים קרקעיים שכללו  הכנת עמדות לארטילריה כבדה   ובניית מערכים לקליטת טילי קרקע אויר מדרום לדמשק לאורך ציר דמשק דרעא   (סקירת מודיעין מיוחדת חיל אויר  16 יולי 73  -   "שנויים בארגון סוללת טק"א  בסוריה והיערכותן" ).

היערכות האויב וכוחותינו בגולן, 6 באוקטובר 1973

הקליקו להגדלת התמונה
 
היו אלה הבהובים ראשוניים  של זרקורי האזהרה.  מסתבר, שסמנים ראשוניים  אף יותר מאלה הסתמנו כבר  קודם  לכן ,  שייע בר מסדה (קמ"ן הפיקוד עד חודש אוגוסט.73,)  טוען  שגם  בעת שאובחנה כוננות  בשנת 1972 גילה  חיים יפרח שהיה רמ"ד שטח סוריה( בפענוח ת"צא ) חפירת עמדות לארטילריה  ושבעת כוננות מאי 73 .  ("כחול לבן") היו לאורך החזית  בצד הסורי למעלה  מ-100 עמדות קדומניות שהוכנו לקליטת סוללות  ארטילריה ארוכות טווח, אך הסורים לא איישו אותן.   בספרי תורת הלחימה הרוסיים, תורת הלחימה שאומצה על ידי הצבא הסורי,ואשר נבדקו ביוזמת   שייע    נאמר, שאחד מצעדי ההכנה הראשונים למלחמה הוא   "לחפור עמדות קדומניות לארטילריה ארוכת הטווח,במרחק שיהיה מחוץ לטווח  הנשק שטוח המסלול של האויב."   בדיוק כך נעשה גם  באוגוסט 73.       

באשר לאתרי ה-טק"א  (טילי קרקע אויר), בספרו כותב ד"ר בר יוסף, (הצופה שנרדם, עמוד 235 וכן  ד"ר אלחנן אורן, תולדות מלחמת יום הכיפורים, עמוד 5), כבר באמצע אוגוסט  אותרו בישראל שינויים משמעותיים בשלושה ממדים של פריסת מערך הטק"א (טילי קרקע אויר) מול רמת הגולן,  העיקרי שבהם היה תגבור משמעותי של מספר האתרים שהוכנו עבור הסוללות.   ב-20 באוגוסט  דיווח ראש  אמ"ן   בדיון   מט"כל  כי "הסורים פרסו במרחב שבין דרעא לדמייר 30 סוללות טילי קרקע אויר, מתוכן 15 מסוג   SA   6... שנית, הסורים פרסו את  טילי הקרקע אויר קרוב ככל האפשר לקו הגבול, אולם מחוץ לטווח המרגמות של  צה"ל".  

תא"ל (מיל)  אריה שלו בספרו כשלון והצלחה בהתרעה  (עמוד 195) כותב: "...בראיה לאחור אפשר לומר, כי קידום מערך טילי קרקע – אוויר בידי הסורים היה אחד התהליכים הבולטים שניתוח קפדני שלהם היה יכול להצביע על כוונות התקפיות של סוריה".  יש להבהיר כי ניתוח קפדני אכן  בוצע , לא על ידי אמ"ן מחקר אלא  ע"י מודיעין חיל האוויר ועל ידי מודיעין פקוד הצפון.  אלוף הפיקוד  שהוצגו בפניו משמעויות ההכנות לפרישת ה-טק"א  והאפשרות שחיל האוויר יהיה מוגבל ביכולת הסיוע לכוחות הקרקע ובתקיפת מטרות אויב, העלה נושא זה  בדיון  כבר  ב-  20 באוגוסט  בראשות סגן הרמ"מטכל ובהשתתפות  מפקד חיל האוויר וראש אמ"ן  וכן  ב- 24 ספטמבר בפורום מט"כל.  אריה  שלו שוב חוזר לעניין הטק"א (עמוד 225 בספרו) "אכן היה צריך להדליק נורות אזהרה במודיעין". 

למעשה, במודיעין פיקוד הצפון, נורות  האזהרה החלו להבהב  כבר ביולי 73 כאשר אותרו בתצ"א חפירת אתרי הטק"א.  העלאת  נושא זה בפורומים מטכל"יים  על ידי אלוף פיקוד הצפון, אשר כידוע   לא מפעיל  סוכנויות איסוף  מידע משלו, אלא נשען על  ידיעות ומודיעין  הנמסרים לו על ידי קצין המודיעין הפיקודי  גם הם  היו אמורים לעורר את אמ"ן מחקר.  מהאמור מובן  ששינויים קרקעיים, חפירת העמדות והכנת האתרים אותרו הן   בפיקוד הצפון והן   באמ"ן   כבר לפני אוגוסט 73 ולפני שנפרסו סוללות  ה-טק"א בשטח.  אלא שבעוד שמודיעין פקוד הצפון  ראה בכך סימן מעיד ומתריע על כוונות סוריות התקפיות,  ראה  אמ"ן מחקר,  לרבות ענף 5 , בפעולות אלה -  היערכות הגנתית של הצבא הסורי. 

בפענוח תצ"א  הבחינו  המפענחים, הן ביחידת הפענוח באמ"ן-מחקר והן  במודיעין פיקוד הצפון, בוודאות - בחפירת עמדות לחת"מ (חיל תותחנים)  מטכ"לי,  (תותחי 180 מ"מ  ומרגמות 240 מ"מ). קשת הטווחים של תותחי  180 מ"מ  מכסה את כל שטח רמת הגולן ואף מעבר לירדן מערבה (אזור ראש-פינה וצפת), ומרגמות  240 מ"מ מכסות בטווח את מוצבי הבט"ש ונועדו לכתוש אותם. בנוסף, אותרו מאוחר יותר, ב-1 באוקטובר 73, בצילומי אויר, ציוד גישור וציוד הנדסי אחר שרוכז ע"י הסורים ברמת הגולן   וממידע נוסף התברר שאכן ציוד זה הגיע לאיזור החזית בתחילת חודש אוקטובר משטחי האימונים בצפון סוריה.  מודיעין פיקוד הצפון היה ער לכל הפעילות הצבאית הסורית וראה בה "סימנים מעידים" לפעילות התקפית אפשרית. אמ"ן מחקר (כפי שנכתב בכל דוחות  ענף 5 )   טען בתוקף  ובהחלטיות שסוריה חוששת ממתקפה ישראלית  ומגמת התגבור של הכוחות הסוריים  כמו  גם השנויים האחרים   -  היא הגנתית.

תכנית ההתקפה  של הצבא הסורי לכיבוש  רמת הגולן

בחודש אפריל 73 הופץ על ידי ענף 5 באמ"ן מחקר, לקט מודיעין  מיוחד ( 73 / 87) בו  תואר תרגיל סורי  לכבוש רמת הגולן התרגיל התקיים בחודש דצמבר 72 . מתווה התרגיל תיאר מתקפה סורית הנפתחת  בהתקפה של שלוש דיביזיות ה-חי"ר, ציר הפריצה העיקרי בתרגיל זה היה מכיוון תל פארס לגשר בנות יעקב. בשלב השני (ביום השני), תוקפת דיביזיה משוריינת החודרת באזור  רפיד לכוון גשר בנות יעקב.  מידע זה הובא לידיעתי על ידי שייע בר מסדה  כאשר התמניתי לתפקיד  קמ"ן פיקוד הצפון (15 אוגוסט 73).  מתווה התרגיל היה אחת  מדרכי הפעולה האפשריות של האויב  בתכנוני ההגנה של הפיקוד.

ועדת המשנה של ועדת אגרנט  בראשותו של יהושע נבו, תיחקרה את הקמ"ן ואת קצין האג"ם האם ראו את המסמך מחודש אפריל 73. הובהר לנבו שאכן בחודש אפריל הובא תוכן מסמך זה לידיעת אלוף הפיקוד וקציני המטה.
כמובן שיש חשיבות רבה לתוכנו של מסמך מעין זה, המביא מתווה של תכנית אופרטיבית מפורטת של האויב, אלא שגם מידע זה ויהיה אמין ככל שיהיה ,חייב להבחן שוב –ושוב מעת לעת לאור המצב המשתנה בשטח של גורמי  "הקרקע" "והאויב" המהווים נדבך מרכזי, אך לא בלעדי, בסיכום  ההערכה וגיבוש   "דרכי פעולה אפשריות לאויב" (דפ"א).  ה-דפ"אות שגובשו  על ידי קצין המודיעין של פיקוד הצפון  ערב המלחמה, על בסיס ניתוח  "הקרקע", " האויב", "זמן ומרחב"  ו"גורמים אחרים" - ראו בתכנית הסורית את אחת האפשרויות  הסבירות לביצוע מתקפה  נגד ישראל.   יש להדגיש ש"מסמך אמ"ן מחודש אפריל 73" התייחס לנתוני תרגיל שביצע הצבא הסורי בחודש דצמבר72 (!!).

אלוף הפיקוד  ראה   את "דרך הפעולה   המסוכנת" של  האויב הסורי,  בהבקעה בפיתחה הצפונית  (העיר קוניטרה) על ציר  דמשק – גשר בנות יעקב וחשש לביתור ואיום על  הגליל ופגיעה במרכזים עירוניים צפופים.

הנתונים בשטח, בתקופה  הקרובה למלחמת יום כיפור (סוף חודש ספטמבר-תחילת אוקטובר  73 ) הצביעו על ריכוז עוצמות שריון גדולות בפתחה  הדרומית (כודנה -רפיד)  וניתוח  "הקרקע" הצביע על יכולת הפעלת  כוחות טנקים  במרחב זה, מבלי שיתקלו  בקשיים או במכשולים  פיזיים  אשר ימנעו התקדמותם לכוון דרום הכנרת, מערבה וצפונה לכוון נפח.  קמ"ן הפיקוד( חגי מן) ראה  בד"פא זו את המאמץ העיקרי  האפשרי של האויב אשר בעקבות ההבקעה יחדיר גם את אחת   מדיביזיות השריון  אשר  להערכתו,  כבר הייתה בשטחי- כינוס  או  בשטחי- הערכות  מאז  2  באוקטובר  73  כאשר  הדיביזיות  המשוריינות הסוריות יצאו ממחנות הקבע  ולא אותרו ב-תצ"א. הסורים בוודאות לא נערכו להגנה ברצועה השנייה. אלוף הפקוד אכן קיבל את הערכת הקמ"ן בדבר אפשרות הבקעה בגזרה הדרומית, אולם  החזיק בדעתו כי המאמץ המסוכן הוא בגזרה הצפונית - בפתחת קוניטרה.

על פי דוח ועדת אגרנט הוצגו לראש הממשלה גולדה מאיר, בחודש מאי 73 נתונים על צה"ל והאויב. ראש אמ"ן התייחס לתכנית הסורית ואמר "התכנית שעליה מדברים היא תכנית לא טובה מבחינה צבאית, בפירוש לא בצד האווירי, היא נראית לנו בסבירות נמוכה מאד."  יש להדגיש  שהמסמך מאפריל 73  מתייחס לתרגיל סורי מחודש דצמבר 72, ואינו מעודכן בנתוני האויב. שנויים משמעותיים חלו במערך האויב החל מיוני 73 במיוחד בהקמת מערך ה-טק"א, ריכוז עוצמות שריון, תגבור משמעותי של המערך הארטילרי  של האויב   שהגיע לכאלף קנים.

בדוח  ועדת אגרנט (עמוד 923) נאמר:  "בסוף ספטמבר הגיעה לאמ"ן שורה של ידיעות שבהן פורטה שוב התכנית הסורית לכבוש רמת הגולן. בידיעות אלה אושרה מחדש התכנית הסורית בעיקריה כפי שהוצגה  במסמך אמ"ן מאפריל 73."  לא זכור לי שידיעות כאלה הגיעו  למודיעין פיקוד הצפון או הובאו לידיעתי  בדרך כלשהיא.  בשבוע שלפני המלחמה הפיץ אמ"ן מחקר שוב מסמך. ואולי מחזר את "מסמך אפר. 73" .   בהערכת אמ"ן למסמך זה נאמר (אגרנט 924)  "להערכתנו מדובר בתכנית- אב מבצעית של הצבא הסורי לכיבוש הרמה, על קיומה שמענו כבר באפריל 73, נראה  כי מאז עברה מספר "שיפוצים" . לפי התפיסה הסורית זוהי תכנית הגיונית ובידינו  עדויות, כי הסורים התאמנו לפיה במשך השנה. במשך הזמן גם הגיעונו מספר  התרעות, כי מתקפה בהתאם לתכנית זו עומדת להתבצע". 

להלן הערות אמ"ן-מחקר המתייחסות למסמך שהופץ על ידו ב-3 באוקטובר 73, כפי שמובא גם בדוח ועדת אגרנט עמודים   925-926: 
"הוצאתה לפועל של מתקפה סורית לפי תכנית זו או אחרת, אינה סבירה בעיתוי הנוכחי מן הסיבות הבאות:
   א.   נראה לנו כי הסורים  רחוקים מלהעריך, כי ביכולתם לבצע בהצלחה מתקפה – רבתי ברמת –הגולן בגלל יחסי הכוחות בינם לישראל:- 
1) כדי לתקוף בגולן  על הסורים  להעריך, כי בידיהם עדיפות באוויר, בשריון ובחת"ם. יתכן, שהם קרובים להעריך שבשריון ובחת"ם מצבם היחסי טוב, אולם, ברור שאינם יכולים להעריך זאת לגבי יחסי הכוחות האוויריים, שכן עומק סוריה עודו ללא הגנת טילים ואין הם סומכים על הגנת מטוסים.
2) זה זמן רב אין הסורים רואים עצמם מסוגלים למתקפה עצמאית(בשונה מניהול "ימי קרב") אלא מתכננים  מלחמה משותפת עם מצרים. לא נראה לנו, מצד אחד, שהערכה סורית זו נשתנתה, ומצד שני- כי ביכולתה ובכוונתה של מצרים לפתוח עתה במתקפה. מכל מקום התכנית שלפנינו אינה מאזכרת כלל את השתלבות מצרים במתקפה.

ב. גם משיקולים מדיניים אין העיתוי הנוכחי נוח למתקפה סורית:-
1) בזירה הפנימית לא מורגשים כרגע לחצים, העלולים לדחוף את המשטר לקבל על עצמו 
      סיכון  בלתי- מחושב של מלחמה בגולן.
2)   בתחום יחסי החוץ, אין עתה לחץ על סוריה להילחם. הערבים זוכים להישגים בזירה הבינלאומית והתיאום בין מדינות ערב מתקדם, לפחות על פני השטח(ועידת קהיר).
בסיכום מסמך זה נאמר ע"י אמ"ן-מחקר:
           " 8.  בידינו ידיעה, כי מסוף ספטמבר 73 צפויה מתקפה – רבתי סורית לכיבוש רמת הגולן, בו  
                   תשתתפנה  כל   5 הדיביזיות, שתזנקנה ממערכי החירום שלהם. תוכנית המתקפה נראית  
                  לנו כמשקפת תוכנית-אב   מבצעית סורית, שהסורים אף התאמנו  לפיה במשך השנה. אולם, 
                 ביצועה  עתה ובטווח קרוב אינו סביר, להערכתנו."

גם תכנית מלחמה זו של הסורים אשר מתבססת על תרגיל שהתקיים  בסוף שנת 1972 ואשר הופצה על ידי אמ"ן - הן באפריל 73 והן ב-4 אוקטובר 1973 -  והוערכה על ידי אמ"ן כאפשרית ביכולת הביצוע של הסורים, תויגה בסופו של דבר כבלתי ישימה על פי הערכות אמ"ן-מחקר.

סימנים מעידים החל מספטמבר 1973

  - בתחילת חודש ספטמבר גברו במודיעין פיקוד הצפון החששות וההערכות שסוריה נערכת לפעילות התקפית,הערכה זו התבססה על :                                                                                                         
א.     הסד"כ (סדר הכוחות)  הסורי המוגבר ברצועת ההגנה הראשונה אשר לא מראה כל סימן לדילול לקראת החורף. גם באמ"ן מחקר ראו זאת  והאלוף אלי זעירא כותב בספרו מיתוס מול מציאות (עמוד  196) "מ-5 ספטמבר הסורים נכנסו למערך חירום  בצורה הדרגתית.."  אלא ש-באמ"ן ראו בכך כניסה למערך הגנתי.                                                                                            
ב.    הכנת  עמדות לארטילריה וקידום סד"כ ארטילרי משמעותי . בפענוח גיחת תצ"א מ - 3 בספטמבר 73  אותרו 3 גדודי חת"מ בינוני (גדוד אחד בכל גזרת דיביזית  חי"ר). ב-7 בספטמבר דיווחו התצפיות על תגבור המוצבים הסוריים - הדבר בא לידי ביטוי גם בסיכומים שבועיים של אמ"ן מחקר בחודש ספטמבר 73.                                                                                                                            
ג.    בניית מערך טילי קרקע אויר "המכסה" את כל שטח רמת הגולן וחושף במידה רבה את דמשק. בכך מהווה מטריה אווירית סורית לכוחות תוקפים אפשריים  ומונע אפשרות של סיוע אוויר לכוחות הקרקע שלנו בקרב הגנה.                                                                         
ד.   איתור עקבות של סיורים סוריים בשדות המוקשים בשטחנו.      

ה.    איתור ציוד גישור ואמצעים הנדסיים אחרים  במרחב רמת הגולן כמו- גם כוחות שריון שאינם אורגנים,  (אלה פוענחו בתצ"א  בתחילת חודש אוקטובר). 

ו.    הצבת מחלקות טנקים סוריות כחיפוי  על אזורי פריצה אפשריים.                                                    

ז.   מידע על התארגנות אזרחית ומוסדות אזרחיים לשעת חירום, כגון אגירת מזון, פנוי בתי חולים, מבצעי  התרמת –דם  ועוד.                         

ח.   סגירת נמלי-ים לתנועת אזרחים מעת לעת למשך מספר ימים ,כנראה לצורך פריקת ציוד צבאי . 
בספטמבר 73, בעוד שבפיקוד הצפון גוברים החששות מפני פעולה התקפית סורית,  באמ"ן  שבידיו מצוי כל המידע, מעריכים שסוריה חוששת ממתקפה ישראלית.        

בעת הצגת תוכניות ההגנה של פיקוד הצפון במט"כל  ב-26 אפריל 73 (כוננות "כחול לבן"), אמר אלוף הפיקוד האלוף חופי,"אני לא בטוח שאנו צריכים לראות את הסורים בראייה  של 'נוך- שלעפרס' (נסחבים /נגררים   ח. מ.) של המצרים".  כלומר, אלוף הפיקוד לא מסכים עם הקונספציה של אמ"ן  בחיבור המצרי-סורי  ולדעתו אפשרי מהלך תקיפה סורי  עצמאי.

מן הראוי להדגיש שכאשר באמ"ן  חוזרים וטוענים שהתגבור הסורי ושנויי הפריסה בשטח   הם  למשימות הגנה,  הסד"כ   הלוחם  של צ.ה.ל  ברמת הגולן מונה בסך הכול :                                                               
2    גדודי טנקים- כ-70 טנקי סנטוריון מחט' 188.  
2    גדודי חי"ר במוצבי הבט"ש,(גדוד 50 מחט' הצנחנים 35, גדוד 13 מחט' חי"ר  1).   
5    סוללות    ארטילריה.
1   סוללת טק"א.

במרחב הפיקוד לא בוצעה בתקופה זו  כל  פעילות   חריגה או תרגילים בסדר גודל שהיו עלולים ליצור רושם אצל הסורים על כוונות התקפיות מצד ישראל ולכן לא ברור במה נתפסו באמ"ן , לבד מנפילה למלכודת ההונאה הסורית, והיותם שבויים בקונספציה שהומצאה על ידם.

ב-13 בספטמבר ביצע חיל האוויר גיחת צלום בצפון סוריה (טיסות צילום של חיל האוויר בוצעו מעת לעת).  אל מול המטוס המצלם הוזנקו מטוסי קרב סוריים ובמהלך קרבות האוויר באותו יום הופלו 12   מטוסים סוריים, צה"ל איבד מטוס אחד שטייסו ניצל.    

בעקבות התקרית האווירית התגבשה הערכה באמ"ן  ובמודיעין  פיקוד הצפון שסוריה לא תעבור לסדר היום ותגיב בצורה חריפה ברמת הגולן .  מה-13 בספטמבר כל תגבור של המערך הסורי ברמת הגולן יוחס  על ידי  אמ"ן לכוונות הסורים להגיב על הפלת המטוסים.   

ענף 5 לא התייחס לדעת  מודיעין הפיקוד ולעובדה שהתגבור המאסיבי של הסורים וצבירת עוצמה של כ-600 טנקים ומספר דומה של  תותחים ברצועת ההגנה הראשונה, בנית מערך ה-טק"א וההכנות לפריסת ארטילריה נוספת, התבצעו בשטח עוד לפני התקרית האווירית.                                                                                                                 
כשבועיים לפני מלחמת יום הכיפורים היה הסד"כ הסורי הפרוס ברצועת ההגנה הראשונה: 
 כ-  600 -  700 טנקים   T   54  - 55.     
 כ-  800  קנים ארטילריים מסוגים שונים.
 כ- 30  סוללות טק"א  מחציתן    SA 6   (היוצרות  אמ"ט  בכל רמת הגולן). 
 
 ברצועת ההגנה השניה,לפי המידע שהיה במודיעין פיקוד הצפון,  לא נערכו כוחות סורים. 
                                                                                   
ב-24  בספטמבר בוצעה גיחת צילום, פענוח הגיחה  הראה  שהצבא הסורי פרוס במערך מלא וחטיבות הטנקים של דיביזיות החי"ר ערוכות בעורף מערכי  הדיביזיות.  רצועת ההגנה הראשונה תוגברה  בכמות ניכרת של תותחים.  אמ"ן   -מחקר חזר והעריך שזו פריסה לצורכי הגנה. 
                                                                
לקראת סוף חודש ספטמבר החלה  תופעה שנצפתה ע"י החיילים  במוצבי הבט"ש,  בשעות החשיכה  בוצעו  תנועות של שיירות כלי רכב או רק"מ  (רכב קרבי משוריין) בלתי מזוהים הנעים באורות שיירה מעומק השטח הסורי לכיוון המערך הקדמי. להערכת קמ"ן הפיקוד, היה זה תגבור ה-סד"כ ועיבוי  לוגיסטי למערך המוגבר הפרוס בשטח. הערכה נוספת התגבשה במודיעין הפיקוד – הסורים  "מרגילים" אותנו לתופעה זו. 

אמ"ן מחקר. קיבל דיווח שוטף על התופעה אך לא התייחס לכך כלל. אלוף הפיקוד, היה ער ורגיש להתעצמות הצבא הסורי וקיבל את הערכת מודיעין הפיקוד בדבר הסימנים להכנות ההתקפיות של הצבא הסורי וגיבה הערכה זו.
בדיון מטכ"ל שהתקיים ב - 22   בספטמבר  דרש אלוף הפיקוד לתגבר את הכוחות  ברמת הגולן.  בלחצו של האלוף הורה המט"כל להעלות  לרמת הגולן, בערב ראש השנה, את גדוד טנקים  77  מחט'   7   בפיקודו של אביגדור קהלני. עם גדוד 77 עלה לרמה  גם החפ"ק (חבורת פיקוד קדמי) החטיבתי בפיקודו של מפקד החטיבה, ינוש בן גל, החפ"ק כולו ירד מהגולן אחרי ראש השנה. כמו-כן תוגבר המערך הארטילרי ברמה. שהותו  של קמ"ן חטיבה 7 אילן סהר,  במהלך ראש השנה ברמת הגולן, נוצלה לסיורי הכרת הזירה למפקדים  של גדוד77 .                                                                                                 
בדיון מטכ"ל שהתקיים ב-24   בספטמבר העלה שוב אלוף הפיקוד את "דאגתו נוכח יחסי הכוחות בגולן ומכיוון שמערכת ההתרעה אינה מאפשרת מרווח זמן מספיק לגיוס המילואים, זמן ההתרעה לחיל האוויר גם הוא קצר ורקטות הפרוג מסכנות מרכזים עירוניים". (ד"ר אלחנן אורן, תולדות מלחמת יום הכיפורים, 2004).   

בערב ראש השנה  (26 ב-ספטמבר)  בשעות הבקר התקיימו דיוני הערכת מצב אצל ה-רמט"כל ואצל שר הביטחון בהם השתתף גם אלוף הפיקוד.  שר הביטחון, שעמד  כנראה  על חומרת המצב, מצא לנכון לערוך סיור ברמת הגולן. באותו יום, במהלך הסיור, במחנה  נפח,  ניתנה לשר סקירה ע"י אלוף הפיקוד ופירוט  מצב האויב  ודפ"א תוך הדגשת  כמות הטנקים והארטילריה  הפרוסה  בצד הסורי. 
ה-רמ"טכל  ר"אל דוד אלעזר הצטרף לסיור זה מאוחר יותר.

פגישת המלך חוסיין עם ראש הממשלה גולדה מאיר

שנים רבות אחרי המלחמה נודע לקמ"ן פיקוד הצפון  שב-25 בספטמבר, הגיע לישראל  חוסיין  מלך ירדן לפגישה עם רו"המ גולדה מאיר.  בפגישה זו שהייתה ביוזמת  חוסיין, מסר המלך שהצבא הסורי ערוך לתקוף את ישראל, "נמצא בעמדות זינוק למלחמה". לשאלת רו"המ השיב המלך שהדבר  מתואם בין מצרים וסוריה. 

בפגישה סודית זו השתתפו: המלך חוסיין, ראש ממשלת ירדן, רו"המ גולדה מאיר, מנכ"ל משרד רו"המ מר מרדכי גזית ומזכירת רו"המ.   הפגישה כולה נצפתה ותועדה בהסתר ע"י רע"ן ירדן (רע"ן 2) באמ"ן מחקר, זוסיה קניאזר (זיזי), כשלידו נמצאים ראש מחלקת ביטחון שדה אברהם אלזון, ראש מחלקת  מבצעים  יעקב שטרן  והמזכיר הצבאי של רוה"מ ישראל ליאור. 

זיזי היה היחיד שהאזין וצפה בפגישה  מתחילתה ועד סיומה.  מיד בתום הפגישה העביר זיזי  בדיווח טלפוני לעוזר ראש  אמ"ן למחקר, תא"ל אריה שלו, את עיקרי הדברים: 
    
א.   הצבא הסורי בעמדות היערכות (Pre-jumping position) לתקוף את ישראל. 
                                                                          
ב. יש תאום בין מצרים וסוריה לתקוף את ישראל.
דווח זהה, בניגוד להוראות שקיבל מאריה שלו, העביר זיזי טלפונית לרע"נ  5  אבי יערי מבלי לציין בפניו מי המקור לידיעה, ודרש ממנו שלא יחשוף את עצם שיחתם.    

לאחר כשלושים שנה סיפר  זיזי  לקמ"ן פיקוד הצפון את השתלשלות הדברים החל בפגישה ואת שאירע למחרת כלהלן:
למחרת "הביקור" פנה אבי יערי  לרמ"ח מחקר, אריה שלו,  וטען בתוקף שחייבים  לעדכנו בכל מידע הקשור לסוריה  וביקש לדעת  פרטים נוספים, תוך שהוא נאלץ לחשוף שהמידע נמסר לו ע"י זיזי. זיזי שהגיע ללשכת אריה שלו  כדי למסור דווח מלא על  ביקור המלך חוסיין, נתקל באבי יערי שיצא משם.  זיזי  ננזף  ע"י  אריה שלו  בחומרה על שדיווח לאבי יערי ביוזמתו על המידע שהתקבל בפגישה.

לאחר שנפרדה מהמלך חוסיין, התקשרה רו"המ  גולדה מאיר  לשר הביטחון משה דיין, דיווחה לו  את עיקרי הדברים וביקשה לבדוק נכונות המידע. לאחר מספר דקות  הרגיע שר הביטחון את גולדה מאיר  והוסיף שלמחרת בבוקר ייערך אצלו דיון בנושא זה. 

לדיונים שהתקיימו באותו בקר  ( 26 ספטמבר  ערב ראש השנה)   אצל הרמט"כל   ואצל שר הביטחון לא זומן רע"נ  2 . בדיונים אלה דווח על פגישת חוסיין -  גולדה ,   עוזר  רמ"ח  מחקר למבצעים  אהרון לברן אשר בעת הפגישה של המלך ורוה"מ  נפגש במקביל עם אישיות ירדנית בכירה מפמליית המלך. ממנו שמע לברן , לדבריו, על כוונות סוריה ומוכנותה למלחמה בישראל, אך לא שמע על התיאום הקיים בין  מצרים  וסוריה ולא דווח על עניין כה חשוב. כלומר, הדיווח שנמסר בדיון אצל הרמ"טכל ולאחר מכן אצל שר הביטחון היה חסר מהותית  בנקודה כה חשובה ומשמעותית - שקיים תאום בין מצרים וסוריה ליציאה למלחמה. 

באשר למוכנות סוריה למלחמה והימצאות צבאה במצב המאפשר תקיפה מיידית, אכן זו הייתה  תמונת המצב אותה ניתן היה לקבל מניתוח הממצאים בשטח  וזו הייתה הערכת  מודיעין פיקוד הצפון בניגוד להערכת אמ"ן , אולם   המידע  על התיאום הקיים בין מצרים לסוריה אשר באמ"ן היווה  בסיס ונידבך יסוד לקונספציה, נתון זה לא נמסר   והיה חסר בדיווחי לברן.  תמוה שאריה שלו  שהיה נוכח בפגישות  אצל ה-רמטכ"ל ואצל  שר הביטחון ואשר קיבל דיווח ישיר מזיזי, לא מצא לנכון להעיר על כך.  ההסבר האחד  טמון  בהיותו שבוי בקונספציה מבית מדרשה של מחלקת המחקר ב-אמ"ן.   שר הביטחון שקיבל דיווח מיידי מפי ראש הממשלה גולדה מאיר על פרטי המידע שנמסר ע"י המלך, היה גם הוא כנראה, שבוי בקונצפציה.

לימים נודע שבפגישה שהתקיימה בין המלך חוסיין  לנשיא סוריה אסד לפני המלחמה התחייב  מלך ירדן לאבטח את האגף הדרומי של סוריה בפני אפשרות של כניסת כוחות צה"ל  דרך ירדן לסוריה, וכן התחייב  חוסיין לשלוח עד 2 חטיבות שריון כסיוע לסוריה אם תפרוץ מלחמה. נתון זה לא דווח על ידי חוסיין בפגישתו עם ראש הממשלה  גולדה מאיר ב-25 ספטמבר.

המידע ההתרעתי מהמעלה הראשונה, שמסר המלך לגולדה מאיר ואשר הועבר באותו לילה, לשר הביטחון, לרמ"ח מחקר, אריה שלו, ולרע"ן 5 אבי יערי - לא הועבר לידיעת קמ"ן פיקוד הצפון האחראי על הזירה הסורית. 
קמ"ן פיקוד הצפון לא קיבל את מלוא המידע שהיה בידי מחלקת מחקר ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה.  

בלקט ענף 5  מ - 26  בספטמבר (פענוח תצ"א-  יחידה 399 ומודיעין  פיקוד הצפון, גיחת צילום מ-24בספטמבר)  נכתב:             
     " 1.  כל חמש חטיבות השריון והחרמ"ש (חיל רגלים משוריין) של דיביזיות החי''ר ערוכות עתה במערכיהן ברצועת  ההגנה הראשונה ובעורפה''    ......''בחזית הסורית נמצאים לפחות 650 טנקים .....''                                                                             
        2.  בחזית פרוסות 97 סוללות חת''מ (36  סוללות  חת''מ בינוני, 32 סוללות חת''מ שדה 7   סוללות מרגמות 160 מ''מ , 20 סוללות מרגמות 120 מ''מ  21 סוללות מט''לר...
      3. תפיסת מערך חרום מלא עתה, ובעיקר תגבור ב-חת''מ, נועדו, להערכתנו לענות על חשש סורי מפעולה ישראלית, בעקר אווירית ..   
       4. נוכח ידיעות על תזוזות כוחות צבא בעומק החזית, אפשר –אם כי בסבירות נמוכה כי רצועת ההגנה השנייה, נתפשה,ייתכן חלקית ע''י הדיביזיות המשוריינות  בסד"כ הסורי  (1, 3 ) ".
                                                         
הערות;      
א. הלקט מתבסס  אמנם על פענוח גיחה מ-24 ספטמבר אולם הופץ ב-26 ספטמבר  (אחרי  בקור המלך  חוסיין)  
ב. לפענוח היה שותף פיקוד הצפון אך לא להערכה !! )(סעיפים 3, 4).  

דיווח התרעתי מה – CIA  לאמ"ן – 29 בספטמבר 1973

''בליל 29  -30 ספטמבר  התקבל באמ"ן דווח מה-CIA  שהסתמך על מקורות  ''מהימנים ביותר'' לפיו צפויה  החל  מסוף ספטמבר  מתקפה סורית גדולה לכיבוש רמת הגולן.  הידיעה מסרה כי הצבא הסורי נכנס כבר לנוהל קרב וכללה את עיקרי תוכנית ההתקפה"... ( צופה שנרדם  מאת  ד''ר  בר יוסף עמוד 250 ) ומוסיף ד"ר בר -יוסף   -   "ברגיל ידיעה כזו הייתה מזעזעת את אמות הסיפים באמ''ן ובצמרת הביטחונית, אבל לא כך היה הפעם, מאחורי  המונח ''מקורות מהימנים'' עמד, כפי שידעו היטב באמ''ן, המלך חוסיין שהעביר לאמריקאים מידע התרעתי דומה לזה שהעביר לישראלים כמה ימים קודם לכן. בחשיבה  האמנ''ית הבטוחה בעצמה לא ניתן ככל הנראה, משקל רב לעובדה שארגון המודיעין החשוב ביותר בעולם החופשי העביר התרעת מלחמה נדירה בחומרתה. תחת זאת צמרת אמ''ן  התייחסה בזלזול מסוים להתרעה ... עם זאת אנשי ענף  5 שנטו מזה זמן לכיוון החומרה בפרשנות המהלכים הסוריים ניצלו ההזדמנות להוציא סקירת מודיעין מיוחדת... צמרת המחלקה (אמ''נ מחקר) הכניסה בפסקאות הערכה בסקירה, ביטויים ברורים שאמ''ן-מחקר אינו סבור שהיערכות הסורית מיועדת לצרכים התקפיים. בכך נוטרל משמעותית   -  עוקצה  ההתרעתי''.

לא ברור מהיכן שאב ד"ר בר יוסף את האמירה המתייחסת לאנשי ענף 5  כאילו "נטו לכיוון החומרה",  בעוד שלאמיתו של דבר, ענף 5 פירש את המידע על פי הקונצפציה, כלומר, כבניית מערך הגנה סורי – והערכתם זו מצאה ביטוי עקבי בכל הלקטים שהופצו ע"י אמ"ן.  

בלקט מודיעין מיידי-צבאי (הוצא ע"י ענף 5),  מיום 30 בספטמבר 73 נכתב: 
''לפי ידיעה  שהתקבלה הערב הגיעו כוחות מאזור קטיפה [צפונית מזרחית לדמשק] לחזית הסורית, כן בוטלו כל החופשות וטילי קרקע אויר קודמו מהעורף לחזית... מידיעה נוספת מתברר כי חטיבה משוריינת 47  נמצאת בתנועה מאזור חומץ (מקום היערכותה הקבוע) לאזור היערכות חדש.''                                                 
בסעיף  4,  בלקט זה נכתב:  
"להערכתנו מדובר ב:
        א. כניסתה של דיביזיה  משוריינת  3  למערכי החירום שלה ברצועת ההגנה השנייה או אף  להעברת יחידות מהסד"כ  שלה  לדרום החזית.   
          ב.קידומה של חט' 47  לעבר החזית - בשלב זה קשה  להעריך היכן איזור היערכותה החדש, ייתכן ברצועת ההגנה השנייה או באזור דמשק."
 
סיכום  הלקט: 
"בסוריה לא נראית הבוקר תכונה מיוחדת. אין שינוי בהערכתנו כי הצבא הסורי נערך עתה בחזית    במערך חירום בעל אופי הגנתי''.  

אוקטובר 1973

ב 30 בספטמבר  החל משעות החשיכה הפעיל הצבא הסורי שיירות רבות ובצירים רבים יותר מאשר בלילות קודמים והתחושה במודיעין הפקוד הייתה שאנחנו  קרובים מאד  לפעילות  התקפית  סורית  ברמת הגולן . אלוף הפיקוד  אשר   קיבל דיווח שוטף על הפעילות  היה שותף לתחושות ולהערכה של קמ"ן הפיקוד,                         
לא כך  ענף 5  שקיבל את כל המידע ממודיעין פיקוד הצפון.        
 קמ"ן הפיקוד  נקט  בצעדים כלהלן ;
   א.  העביר  דווחים  שוטפים לאלוף הפיקוד ולענף 5 והיה בקשר טלפוני  אישית עם קמ"ן  חט"מר 820 משה טמלר  ועם ע' קמ"ן אשר  סדן.
 ב.תידרך סייר אויר של מודיעין הפיקוד ותואמה טיסת סיור עם כנף1 "לאור ראשון"  ב-1 אוקטובר                                                                              
   ג.  נקראו לשירות מילואים 2 צוותי תצפיתנים   (  6  אנשים ) מ-יחידת  תצפיות  ארוכות טווח  של   מודיעין הפיקוד, אע"פי שטרם אושר גיוס מילואים.
  ד,   תוגבר מוצב החרמון במש"קי  שטח ממודיעין הפיקוד,  אבי שליין שהצליח להימלט מהמוצב לאחר שנכבש על ידי הסורים,יוסי תור שנשבה  וידידיה צור  אשר יצא לחופשת החג. חט"מר 820  חיזק גם כן את מוצב החרמון.
  ה.   בתיאום עם ענף 5  הוזמנה גיחת צילום ממטוס קרב ליום 1 אוקטובר . 
  ו.    קמ'נ  חט'מר 820  קיבל הוראה לתדרך אישית את התצפיתנים במוצבים  לערנות מיוחדת על מנת לאתר את יעדן של השיירות.

התרעת מלחמה

"ב -1 אוק בשעה 0400 לערך בעודי בשיחת תדרוך  טלפונית עם טמלר התקשר טלפונית אבי יערי ודיווח לי שבידיעה שהגיעה ממקור טוב מאד ומהימן ( שאני, קמ"ן הפיקוד לא מכירו)  נאמר "שהבוקר עם אור ראשון המצרים פותחים במלחמה, צולחים את התעלה והסורים מצטרפים אליהם." 

אבי יערי טוען שהוא הוסיף ואמר לי  "להרים את הפיקוד".   נראה שאבי יערי  לא היה ער לכך שפיקוד הצפון במצב מתוח וערני ביותר  וכבר שבוע לפני כן, רק כתוצאה מהערכת קמ"ן הפיקוד ובניגוד לעמדת אמ"ן, דרש אלוף הפיקוד לתגבר את רמ"הג  ואכן תוגבר מערך הכוחות ברמה,   סביר יותר  שמי שאמור היה  להתעורר עם קבלת ידיעה זו היה  אמ"ן מחקר שבידו היה מידע ערכי רב ( שלא הועבר לקמ"ן הפיקוד) ושעל אף התרעת המלך חוסיין (    25 ספטמבר  ) והערכת ה-  )CIA 29   ספטמבר ) ומידע על תזוזת כוחות מקטיפה  ומחומץ (כמופיע בלקט מיידי –צבאי מיום 30 ספטמבר)   לא שינה את הערכותיו והמשיך לטעון בעקשנות ובעיוורון שמגמת הצבא הסורי היא הגנתית.   ידיעה זו מ-1 אוקטובר תאמה את האירועים שהתרחשו במרחב רמ "הג  ובמיוחד את  הפעילות  החריגה של האויב  הסורי  בליל 30 ספטמבר ,המידע שהתקבל  מיערי הועבר מיידית טלפונית לאלוף הפיקוד אשר היה באותו לילה בתרגיל גיוס והצטיידות  של חטיבת שריון מילואים  179 במחנה פילון .                                                                                                     
  אלוף הפיקוד וקצין האג"מ אורי שמחוני שהיה ליד האלוף נקטו מייד בצעדים המתחייבים מההתרעה  וממצב הכוננות והמתיחות בו נמצא הפיקוד.....

כידוע באותו בקר לא פרצה המלחמה ..

".בשעה 0700  (1 אוקטובר 73 )  התקשר אלי  ע' ראש אמ"ן  למחקר  ת"אל  אריה שלו ובטון דיבור כעוס מאד  שאל -  נזף   ''מה הפניקה שאתה זורע בפיקוד''? !    מבלי שניתן לי להסביר את מהלך האירועים   בערב הקודם," מצב האויב" והמתח בפיקוד הצפון,  סיכם אריה שלו     --"אני אזמן אותך לבירור ",  (דרך  אגב, הייתה זו הפעם היחידה שאריה שלו דיבר איתי  מאז התמניתי לתפקיד קמ"ן  פיקוד הצפון.) 

ב-  2  באוקטובר זומנתי לפגישה עם  רמ"ח מחקר, תא"ל אריה שלו, על מנת להסביר את "הפניקה שיצרתי בפיקוד''- או במילים אחרות, להינזף על ידו  וע"י  ראש אמ"ן בפגישה זו נכח ראש ענף 5 אבי יערי. תא"ל אריה שלו הבהיר לי שהידיעה שהועברה אלי ע"י יערי הייתה ידיעה הקשורה לתרגיל האמור  להתקיים בצבא מצרים ואין לה כל קשר לפעילות של הצבא הסורי. תא"ל שלו הוסיף שיונה בנדמן  (רע"ן 6 -מצרים) אמור היה להבהיר לי עניין זה.

דבר שלא נעשה עד עצם היום. בפגישה זו הבהרתי לאריה שלו ולאבי יערי שעוצמת הצבא הסורי והיערכותו, פריסת מערך הטק"א, פריסת הארטילריה, אתור ציוד הגישור ואתור חט" טנקים 47 בדרום רמ"הג מהווים איום התקפי מיידי והידיעה שהעביר לי אבי הייתה לפי הערכתי התרעתית  ומשלימה לפעילות    שמתבצעת ע''י הצבא הסורי. (והרי זו הייתה גם הערכתו של אבי יערי 36 שעות  בלבד לפני פגישה זו)  נראה היה לי בסיומה של הפגישה שדברי התקבלו בשוויון נפש, שלא  לומר בזלזול. אבי יערי לא התערב בשיחה...,  ואריה שלו חזר על דבריו  והדגיש ש"אין כל סימנים מעידים שפני סוריה למלחמה''.. ואני סגרתי באמירה ''לי נגמרו הסימנים המעידים".  אבל "הסימנים  המעידים  לא הסתיימו.
 
בספרו ''הצופה שנרדם'' עמוד 259 כותב  ד"ר בר יוסף בהקשר לידיעה זו מ- 1 אוקטובר., "ידיעת   בבל  שהגיעה לרמ"ח מחקר עוררה דאגה באמ"ן. רמ"ח מחקר ביצע מספר בדיקות עם רע"נ 6  ועם ח"א ואף הגיע למסקנה שמדובר בתרגיל.....אולם לאור  חשיבות  המקור הוא הציע לזעירא   בשיחתם האחרונה באותו לילה, לדווח בכל זאת על ההתרעה לרמט"כל ולהציע לו להעלות את הכוננות ב- ח"א ובקו החזית בתעלה ובגולן לקראת האפשרות של תקיפה עם שחר" .   אם זו הייתה דעתו של אריה שלו  בשעות של  לפנות בקר , לא ברור מדוע מצא לנכון  ''לנזוף ביערי   ובקמ"ן  פקוד הצפון.,,      ר' אמ"ן  לא מצא לנכון  לידע את  הרמט"כל   ושר הביטחון על התרעה של  "מקור טוב "    והניח להם   ''לישון  בשקט''.

לי  נראה שמכיוון שהאיר היום ומלחמה לא פרצה באותו בוקר, אך "מהומה  ופניקה" נוצרו גם נוצרו,  החליט אריה  שלו, (רק בשעה 0700 ) לנזוף בקמ"ן פיקוד הצפון.  ד''ר בר יוסף  [עמוד 260]  מוסיף  ''התרעת המלחמה שהיגיעה לאלוף חופי עשתה דרכה שלא בצינורות המקובלים...'',  לדעתי טועה  ד"ר בר יוסף,  הייתה זו הדרך   האחת והנכונה בה חייב לעבור המידע—תחילה לקמ"ן  כדי שיוכל לחוות דעתו המקצועית והערכתו בפני  המפקד האמור לקבל החלטות ולפעול.
                                                                         
 בלקט מודיעין מיידי צבאי  מ- 2  אוקטובר אשר הוכן על ידי ענף 5   וענף 6,  נכתב  ;-  (ביחס לסוריה, ח.מ.   )    ''  ב-אוק' גדוד הגישור המטכ"לי עזב לפחות בחלקו את חומץ ונמצא בתנועה,  חט'  47  ממשיכה בתנועתה  .... יחידות מדיויזיה'   3   בתנועה...  14-18 מטוסי סוחוי עברו מש-ת  T-4  לש-ת  בליי  ''בשלב זה אנו ממשיכים להעריך כי צעד  זה נעשה במסגרת כוננות הגנתית,   כאשר;                                                                                      
1) הסורים מקיימים בידם אופציה לתקיפת מטרות  בצפון ישראל ככל הנראה בתגובה לפעילות ישראלית אפשרית וכדי להרתיע את ישראל .''                                             
2) להערכתנו נמוכה הסבירות שצעד זה, המשמעותי מבחינת הסורים, ננקט כהכנה לפעולה התקפית יזומה ללא פעולה מקדימה מצידנו.'' 
                
בסכום לקט זה נאמר  ע"י אמ"ן מחקר;- 
''יש סימנים להאטת הקצב בבניית מערך החירום.
א, נראה שלא כל עוצבות הצבא הגיעו למערכי החירום שלהן כיוון שרצועת ההגנה השנייה אינה תפוסה עדיין בחלקה....                                                     .       
 ב, על היותו של המאמץ הסורי מכוון להרתעה, בגלל חששות מפעולה ישראלית, מצביעים תגבורם של עורף רצועת ההגנה הראשונה ורצועת ההגנה השנייה בחת'מ בינוני.....''                                                                                           
 סיכומו של לקט זה אשר נכתב על ידי מחלקת מחקר מצביע על הקיבעון המחשבתי ואי הבנת הפעילות המתבצעת ע"י הסורים    וזאת     4    ימים לפני תחילת המלחמה  כאשר  המערכים הסורים  ברצועת ההגנה הראשונה מאוישים במלא עוצמתם,  מערך ה-טק"א  הכולל כ -25 - סוללות    מכסה בקשת טווחים את כל רמת הגולן ומונע אפשרויות סיוע אווירי לכוחותינו  ,  ציוד גישור סורי  (המיועד למעבר מכשולים- תעלת ה-נ. ט. וכו") מאותר בשטח   וגם  הדיביזיות   המשוריינות   עזבו את מחנות הקבע    ולא    נערכו  במערכי  ההגנה של הרצועה השנייה להגנת  דמשק.
                                                                                 
מן הראוי להזכיר  ששנים רבות לפני מלחמת יום הכיפורים נהג   רמ'ח מחקר  דודיק כרמון ז''ל לכנס מיידי  שבוע   דיון בו השתתפו ראשי ענפים במחלקת המחקר,  קציני המודיעין בזרועות, קציני מודיעין פיקודיים ,  נציגי מחלקת אסוף  כדי לרשת לרוחב את המידע ולהביע דעה. נוהג זה לא היה קיים במחלקת מחקר לפני מלחמת יום הכיפורים.  
 כ- קמ"ן פיקודי לא זכור לי  שזומנתי  לדיון  כלשהוא  במחלקת מחקר, לא לפני המלחמה ולא  לאחריה.
 ב-2 אוקטובר  בוצעה גיחת צלום אויר בשטח סוריה, בפענוח הגיחה נמצא  שדיביזיות  השריון 1  ו-3 יצאו ממחנות הקבע שלהן בכיסווא  וקטנא ,(ממערב לדמשק) מדובר  בלמעלה מ- 400 טנקי T62. 

לדיביזיות   השריון , עפ"י תורת הקרב של הצבא הסורי משימות אפשריות;-  
1)בהגנה- עליהן להיערך במערכי ההגנה המוכנים להגנת דמשק--"רצועת ההגנה השנייה" ולהוות כוח להתקפות נגד.                                                                     
2) בהתקפה-  הדיביזיות  המשוריינות, לפחות אחת מהן, יהוו את הגל השני התוקף לניצול הצלחה   באזורי ההבקעה של דיביזיות    החי''ר.     

בגיחה זו, לא אותר מיקומן של דיביזיות  השריון מכיוון שחלק מהשטח המצולם היה מכוסה בעננים. הפענוח בוצע כרגיל במקביל  ביחידה  (אמ"ן מחקר)399  ובמודיעין פיקוד הצפון    בדוח הפענוח  של מודיעין  הפקוד הוצגו הנתונים העובדתיים והערכת   קמ"ן  הפיקוד הייתה שהדיביזיות כנראה בתנועה לשטחי כינוס או לשטחי הערכות בעורף רצועת ההגנה הראשונה.  מפענחי יחידה 399 (אמ"ן מחקר) קבעו שדיביזיות  השריון נערכו ברצועת ההגנה השנייה להגנת דמשק  .הערכת  ענף 5  קבעה בדוח הפענוח  שהמגמה היא הגנתית,  הנתונים המדאיגים שפוענחו במודיעין הפקוד הוצגו על ידי הקמ"ן  לאלוף הפיקוד תוך הדגשה שמערכי ההגנה סביב דמשק אינם תפוסים ומכאן שכוונות הסורים התקפיות. אלוף הפיקוד שקלט  מיד  את חומרת ממצאי הפענוח ניהל שיחה  טלפונית קשה עם  רמ"ח  מחקר ביום המחרת תוקן דוח  אמ"ן מחקר  ובו נכתב שרצועת ההגנה השנייה, אכן ,אינה תפוסה   אולם למרבית הפליאה, הערכת   ענף 5  לא השתנתה ונשארה -   המגמה הגנתית.
                                                                          
בפענוח גיחת צלום  קודמת  שבוצעה ב-26 ספטמבר  73   אותרה חטיבת טנקים סורית בגזרה הדרומית   [גזרת דיביזית   5]   כ-100 טנקי T-55, בהצלבת ידיעת האזנה הסתבר שזו חטיבה 47 שריון שהיגיעה מחומץ לרמת הגולן.  לחטיבת שריון זו שהוקמה  בשנת 1971 בחומץ  , נועד תפקיד מיוחד , היה עליה להגן על משטרו של הנשיא אסד, נשיא סוריה, באחד האזורים המועדים לתקריות נגד המשטר.                                                                                     
בשנת 1972  במבצע ,,'ארגז   2','   נחטפו משטח לבנון, על ידי כוחותינו, 5 קצינים בכירים סוריים שסיירו לאורך הגבול,אלה  נחטפו כדי  לשמש קלפי – מיקוח להחזרת טייסים ונווטים ישראליים שנפלו בשבי הסורי.     בחקירת השבויים הסורים נודע על הקמת חטיבת השריון47 ועל תפקידה המיוחד בחומץ, אחד הנחקרים הבכירים הוסיף שאם חטיבה  47  תגיע  לרמת הגולן יהיה זה אך ורק למלחמה. כאמור חטיבה    47   אותרה ברמ"הג  לפני המלחמה,   אולם  אמ'ן-מחקר שבידיו היה  המידע כולו לא מצא לנכון להתריע על כך או להביא  לידיעת קמ'ן פיקוד הצפון שהגעת חטיבה 47 לרמת הגולן- משמעותה  

ב-30 בספטמבר  73 דיווח ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא בדיון אצל הרמט"כל על הגעת חט' 47  מחומץ לרמ"הג  אך גם הוא לא מצא לנכון  להדגיש   שקיימת ידיעה  שהגעתה  של  חטיבה זו  אומרת מלחמה. 

מידע התרעתי נוסף על כוונותיה ההתקפיות של סוריה המשיך לזרום

ביום חמישי 4 ב-אוקטובר  בשעות הערב החל להתקבל  גם במודיעין הפיקוד מידע מיחידת האזנה על פינוי חפוז של משפחות היועצים  הרוסיים ממצרים וסוריה.  מידע זה על ההכנות לפינוי משפחות היועצים השתלב היטב בכל המידע האחר, והוערך על ידי קמ"ן  פיקוד הצפון כסימן מעיד שמועד  הפתיחה במלחמה קרוב.  באותו יום התקבלה ידיעה גם  ממקור שדה   (יחידה  154)  שהכפריים הסורים בדרום רמת הגולן   (גזרת דיביזיה  5 )   קיבלו הוראה מצבא סוריה שהחל  מ -  5 אוקטובר  73 לא ייצאו לשדות ליד הגבול. מידיעה זו לא היה מובן  אם    ההוראה  חלה על  כל הכפרים    לאורך  הגבול או רק לאלה שבגזרת   דיביזיה 5 , קמ"ן הפיקוד העריך שההוראה מתייחסת  לכל שלוש הדיביזיות,  דיווח והערכת המצב שהעביר  הקמ"ן לאלוף הפיקוד התקבלו  על דעת האלוף אשר גם הוא ראה בידיעות אלה  התרעה למלחמה קרובה. כשידיעה זו מצביעה לפחות לכוון דיביזיה  5,  הדרומית, והמועד הצפוי  גם הוא קרוב. 

ענף     3 ( אמ"ן מחקר  -מעצמות ) בראשו עמד חיים יעבץ  ,כתב בלקט שהופץ, 2  אפשרויות  : (בספרו "כשלון והצלחה בהתרעה" כותב שלו שהלקט נערך על ידי יעבץ ויערי ואושר ע"י גדעון גרא, ע' רמ"ח מחקר)
                                          
"א.החלטה סורית לסלק את היועצים והמומחים הרוסיים, כפי שעשתה זאת מצרים בעבר,                                                                                                                                                                                                  ב. פינוי חפוז של נשים וילדים רוסיים מסוריה  לאור  הערכה -ידיעה שלהם כי צפויה התלקחות מלחמתית בין סוריה, וייתכן גם מצרים, לישראל.

אפשרות זו מקבלת חיזוק נוסף לאור הידיעה  (שטרם אומתה על טיסת 5 מטוסי איירפלוט   למצרים במקביל לטיסת המטוסים לסוריה) "  מכל מקום       באמ'ן עמעמו  את המידע ההתרעתי גימדו אותו וקבעו  "סבירות נמוכה  למלחמה."
    
בספרו  "כשלון והצלחה בהתרעה" עמוד91 כותב אריה שלו – "נראה שהיה למודיעין ספק רב אם הדבר מצביע על יוזמה סורית התקפית ללא מצרים ......נראה שהמודיעין סבר שעל –אף הפינוי  יש בידיו מקורות טובים יותר ברמה האסטרטגית אשר יוכלו להתריע על החלטות סוריה ומצרים לצאת למלחמה. מוסיף שלו ,(עמוד 93, )..." הערכת המודיעין הישראלי לא נכללה בלקט,.....משום שמחלקת המחקר עדיין לא העריכה שפנוי המשפחות הסובייטיות מצביע על החלטה מצרית –סורית לפתוח  במלחמה. "
                                                      
בליל  4 - 5 באוקטובר הוזעק ראש המוסד האלוףׁׁ( מיל. ) צבי זמיר לפגישה עם  "מקור צמרת" מאד מהימן באירופה קוד ההזעקה הצביע על התרעה למלחמה.(לימים פורסם כינוי המקור " בבל" ושמו מרואן אשרף).
                                                                                                           
בדיון פורום שר הביטחון ב-5 אוקטובר  בבקר   לאחר מפגש  קצר אצל הרמט"כל, אומר   ר' אמ"ן ;   ''אני רואה כדבר הכי פרובלמטי  ורציני את העניין הסובייטי. כי אילו הוא לא היה,אז כל מה שקורה בחזית  הסורית, שום דבר בחזית הסורית לא קורה בשבוע  האחרון''   לא מובן כיצד יכול היה ראש אמ''ן להתעלם ולגמד עד כדי –כך את אירועי  השבוע   ( 30 ספטמבר -5 אוקטובר)  אשר נתנו אינדיקציות מאד ברורות, להערכת קמ"ן פיקוד הצפון, בדבר המוכנות היכולות  והאפשרויות של סוריה לפתוח במלחמה,   הייתה זו התרעת ''בבל ''     ( על המלחמה שתפתח  ב- 1  באוקטובר ואשר כידוע לא פרצה באותו יום.) ,הגעת חט' 47 לחזית ,( והמשמעות שהייתה ידועה לאמ"ן ) תנועת 2 דיביזיות  השריון   ואי-  תפישת מערכי ההגנה ברצועת ההגנה השנייה, פינוי משפחות היועצים   הרוסיים, האיסור שהוטל על הכפריים..,    כל ידיעה, ולו גם בפני עצמה, צריכה הייתה לסדוק  את   ה- "  סבירות   נמוכה  למלחמה '' קל וחומר ריכוז המידע כולו.   מול הערכת אמ''ן שלא השתנתה גם ב-5  באוקטובר ,  בפיקוד הצפון חיזקו אותן הידיעות   - שהגיעו לקמ"ן הפיקוד  - את הערכה שצבא סוריה  קרוב מאד לפתוח במלחמה בכל גזרה ובכל שעה. 

אריה שלו בספרו "כישלון  והצלחה בהתרעה" (עמוד160 הערות 1 ) כותב "בלקט הצבעוני המסכם 5 באוקטובר, נכון לשעה 1000 אשר  הופץ בשעה 1315 ," הערכה שבוטאה לגבי סוריה  והתבססה גם היא על הנחות היסוד  , הייתה מוטעית שכן לא פירשה נכון את מניעי הסורים. נאמר בה כי אין שינוי בהערכתנו כי הצעדים הסורים נובעים מחשש, שאף גבר ביממה האחרונה".
                                                       
ב-5  באוקטובר   בשעה 1230    ולאחר  שכבר קודם לכן (בשעה 1040) הוכרז מצב כוננות  " ג  "     ב -צ.ה.ל התקיים דיון אצל הרמט"כל  (תולדות מלחמת יום הכיפורים, דר' סא"ל (מיל.) אלחנן אורן עמוד 54  )  הסביר שוב אלי   זעירא  שה ''סבירות למלחמה ביוזמת מצרים וסוריה היא עדיין נמוכה מאד  בסיכום- אומר ראש אמ"ן  "אין לחשוב שהולכים למלחמה אבל יש יותר סימני שאלה משהיו לפני  24  שעות.' '    בסיומו של דיון זה קיבל הרמט''כל את הערכת   אמ''ן   ועם זאת הורה לתגבר את רמת  הגולן  בחטיבה   7  כולה   ובארטילריה. 

בתום הדיונים  במטכ"ל שב אלוף הפיקוד למפקדת הפיקוד   בנצרת ולאחר שעדכן את קציני המטה וכמתחייב במצב כוננות  " ג"    הורה על יציאה לחפ"ק בנפח.

החפ"ק הפיקודי התמקם במחנה נפח ביום ששי, 5  אוק.  73 ערב יום הכיפורים, בבונקר הפיקוד לצידו של חפ"ק   חטמ"ר  820.

ב-5  באוקטובר,  שעה 1700 התקבלה באמ"ן ידיעה   בה נאמר כי הסיבה לפנוי המשפחות הרוסיות היא שמצרים וסוריה מתכוונות לצאת למלחמה נגד ישראל.  הידיעה הועברה  לאריה שלו, לרע"נים    3,5,6 (ענף מצרים, ענף סוריה , ענף מעצמות)  אשר התחבטו בשאלת הניסוח של  לקט מודיעין צבאי מיידי, ראש אמ"ו החליט " שלא  להפיץ לקט מיידי בינתיים." תמוה שגם ידיעה זו   לא הגיעה לקמ"ן פיקוד הצפון  שהיה בשלב זה כבר בחפ"ק  במחנה נפח.
ב-5   באוקטובר, התבצעה גיחת צלום  ברמת הגולן  מפענוח הגיחה ניתן היה ללמוד שחל תגבור ארטילרי  נוסף בעורף רצועת ההגנה הראשונה,  אותרה  סוללת מרגמות  כבדות 240 מ"מ, נוספו גדודי טנקים  ברצועת ההגנה הראשונה בגזרת דיביזיה   5.    דוח פענוח זה לא חידש ולא שינה את הערכת קמ"ן הפיקוד בדבר המוכנות ההתקפית של הצבא הסורי. מחלקת מחקר- ענף 5  הפיצה דוח ביום שבת  6  באוקטובר  בשעה  0340    ובסיכומו נכתב:
"הבולט בהיערכות הכוחות הסוריים ברצועת ההגנה הראשונה, כפי שאוכנה בתצ"א הנוכחי, הינו היערכות בדרגה גבוהה של כוננות לקרב.( לראשונה לא נאמר האם לקרב הגנה או   התקפה  -   ח. מ.   ) קשה  לנו לקבוע אם מדובר רק ברצועה זו בלבד, מאחר שאין אנו יודעים את תמונת  ההערכות ברצועת ההגנה  השנייה  -שם אמורות להיערך הדיביזיות המשוריינות"-.

ענף 5 עדיין מצפה לראות את הדיביזיות  המשוריינות  ערוכות ברצועת ההגנה  השנייה, דהיינו בהיערכות הגנתית וזאת  בהערכה לדוח פענוח המופץ ב-  6   באוקטובר   73    שעה 0340 !! .

ביום שבת בשעה 0530 לערך הוזעק קמ"ן הפיקוד אל האלוף אשר מסר לי שבידיעה ממקור מאד מהימן, שהעביר הלילה  ראש המוסד הנמצא באירופה , נאמר  שהיום בשעה 1800  יפתחו מצרים וסוריה במלחמה נגד ישראל.  בבדיקה שערך הקמ"ן  עם סגני  שלמה טגנר שהיה במפקדת הפיקוד בנצרת, הסתבר שגם ידיעה זו לא היגיעה למודיעין פקוד הצפון. 

טרם צאתו לדיון במטכ"ל הנחה אלוף הפיקוד את קצין האג"ם להכין בנפח קבוצת פקודות.

בשעה 1000 לערך, שב  האלוף במסוק למחנה נפח ובקבוצת הפקודות אמר,:
" היום בשעה  1800  עומדת  לפרוץ מלחמה בין מצרים וסוריה נגד ישראל," במהלך קבוצת הפקודות ניתנה על ידי הקמ"ן סקירת מודיעין מפורטת והצגת   דפ"א   לאויב   וכן עדכוני נתונים של קציני המטה.
בשעה 1200 לערך הוזעק אלוף הפיקוד שוב לרמטכ"ל  וקציני  חפ"ק הפיקוד התמקמו  בבונקר הצפוף בנפח ליד חפ"ק חטמ"ר 820 וחפ"ק  חטיבה .188 בשעה 1340 לערך החלו להגיע דווחים    מהתצפיות    במוצבים    על כך שהסורים מקפלים רשתות  הסוואה  מהטנקים   והתותחים.  .לא חלפו כעשרים דקות וכל  שטח  רמת הגולן   כוסה במטחי אש ארטילרית  של כאלף קנים , ירי    טנקים והפצצות   של מטוסים סוריים   לאורך כל חזית רמת הגולן ועורפה. 

מלחמת יום הכיפורים התחילה  בפיקוד הצפון 4 שעות  לפני המועד שנאמר בידיעה !! 

מתוך הדברים שהובאו בסקירה זו,ניתן להבין שמחלקת המודיעין של פיקוד הצפון השכילה לקלוט ולהעריך את המידע הרב שהצטבר בתקופה שקדמה למלחמה  ולמסור  לאלוף הפיקוד, קציני המטה והיחידות תמונת "מצב אויב" נכונה של  זירת רמת הגולן  והיערכות הצבא הסורי,  
כקצין המודיעין של פיקוד הצפון, אני רואה חובה לעצמי לציין ולהדגיש  את התמיכה  והגיבוי שקיבלתי ממפקד הפיקוד האלוף יצחק חופי (חקה) הפתיחות , ההתייחסות, הגישה וההבנה  של מפקד הפיקוד   שעמדו   בניגוד מוחלט " לפיקוד המקצועי "  (או ליתר דיוק נאמר  -הבלתי מקצועי- כפי שקבעה  ועדת אגרנט)של   אמ"ן  בראשות האלוף אלי זעירא, רמ"ח מחקר-תא"ל אריה שלו וקציני מחלקת המחקר. 
 הגיבוי שקיבלתי מאלוף הפיקוד, הוא שאפשר לי לבצע את תפקידי  באופן מקצועי.  
   
ועדת אגרנט, מצאה לנכון לציין,( כרך  ראשון עמוד 161)    "היה חסר עימות בתנאי שוויון  בין דעתו של אמ"נ מחקר ובין מודיעין השדה".. האם אין הכוונה למודיעין הפיקוד?   "אותה מגמה של הסכמה(קונסנסוס) ואוירה של סתגלנות גרמו לירידת קרנו של המודיעין הקרבי העוסק בפעילות מודיעין השדה,כגון תצפיות בשטח ,סיורים וחקירת שבויים. חשיבותו המיוחדת של מודיעין זה בהיותו מטבעו "טרי"  בעת איסופו .  הוועדה קבעה –"שבתוך אמ"ן מט"כל נדחה המודיעין הקרבי אל קרן זווית ולא נעשה עימות ראוי בינו לבין המידע האחר שבידי אמ"ן .  

ועוד אמרה הוועדה במפורש:
"קמ"נ פקוד הצפון, סא"ל חגי מן היה יותר עצמאי  בהערכותיו, הוא דן עם אלוף הפקוד שלו  במידע המדאיג שהמריץ את האלוף לדרוש תגבור המערך ברמ"הג (כרך ראשון  עמוד 1379 )  וכן חלק על הערכת אמ"נ מחקר בעניין תפיסתה של רצועת ההגנה השנייה ע"י השריון בחזית הסורית....."        

ועדת אגרנט  מציינת שמלבד   הצינור להעברת   המידע קמ"ן  פיקוד – אמ"ן מחקר היה מקום לעשות זאת באמצעות מפקדים ואג"ם , דבר שלא נעשה,      "...למעט יוצא מן הכלל אלוף פיקוד הצפון אשר הזעיק את המטה הכללי אחרי שנוכח  לדעת בעקבות צילום אויר מ-24 ספט' שאין בידינו אפשרות של  " 

הדברים המצוטטים מתוך דוח ועדת אגרנט ,  בחלקים שנחשפו עד כה לציבור והנוגעים לקמ"ן פיקוד הצפון  מופנים למעשה לכל אחד מהחיילים,החיילות, הקצינים בסדיר ובמילואים אשר עמלו ימים כלילות והיו שותפים למאמץ והעשייה בתקופת המלחמה ובתקופה ארוכת השנים בה  נאסף המידע והוכנו העזרים והאמצעים לשעת המבחן. ועל עבודתם זו –תודתי.
 
במלחמת יום הכיפורים  נפלו במערכה שני סיירי אוויר של מחלקת המודיעין הפיקודית שהיו במשימת תצפית לאיתור סוללות ארטילרית אויב בשלב ההבקעה ל"מובלעת" סמ"ר אלי אגסי ו-סמ"ר בני סמואל . על משימתם זו קיבלו   עיטורים.

מש"ק ממחלקת  המודיעין הפיקודית   יוסי תור  אשר תגבר את תצפית מוצב החרמון נישבה על ידי הסורים והוחזר לישראל בעת שובם של השבויים מהכלא הסורי.

בשלב  של לפני הפתיחה באש ולפני  הפעלת פקודת הגיוס לעוצבות המילואים  שימשו  בתפקיד קמנ"ים חטיבתיים  במרחב רמת הגולן:
חט"ר 820    -קמ"ן   משה טמלר, ע. קמ"ן  אשר (קליכמן) סדן.
חטיבה 188  -קמ"ן  משה צוריך,  ע. קמ"ן חיים וידל.
חטיבה 7    -  קמ"ן  אילן סהר ,    ע.  קמ"ן  מנחם לוי.
חטיבה  1  -   קמ"ן  יורם קתיאלי, 
עם גיוס עוצבות המילואים(6  באוקטובר  לפנ"הצ) שימשו בתפקיד קמנ"ים:
אוגדה 36  -    קמ"ן דני אגמון, ז"ל, ע. קמ"ן  עמנואל  (ג'ו)    נשרי, אלקנה  הר נוף.
אוגדה 210-    קמ"ן יהושע  (שייע)  בר מסדה, ע. קמ"ן  רחמים (רחמין) אהרון,איתמר צ'יזיק.
חטיבה 4  -    קמ"ן יונתן (ג'וני)  היימן-ז"ל, נהרג במלחמה  ו הוחלף על ידי דרור גלילי, 
חטיבה 9  -    קמ"ן  רס"ן  דן לוז
חטיבה 179-  קמ"ן  רס"ן נח אפרתי (נפצע בקרב במובלעת), הוחלף על ידי אורן שחור כאשר 
                      החטיבה ירדה לתעלה.
חטיבה 679-   קמ"ן  איתן נדיב, ז"ל, נפצע במלחמה והוחלף  על ידי  יוני מגל,
אוגדה 146-( עתודת מט"כל)- קמ"ן  מוטי כץ, ע. קמ"ן שי חברון,
חטיבה 205  -    קמ"ן איליה שלמה,
חטיבה 670  -     קמ"ן אילן וכסלבאום,  ע. קמ"ן דודו צור
חט"מר מירון-    קמ"ן יונתן (יוני) מגל  (זיכל), החליף את איתן נדיב  שנפצע  בחטיבה 679.
חטמ"ר 612 -   קמ"ן אליעזר (לונקה) גוטליב.  (בתחילת המלחמה הוכפפה החט"מר לפיקוד המרכז)
                    
 ב-15 באוגוסט 1973 הוחלפו קציני המודיעין במפקדת פיקוד הצפון.  חגי מן החליף את  יהושע בר- מסדה [שייע] שהיה קמ"ן מנוסה ביותר והכין במחלקת המודיעין צוות מיומן  ועזרים למצבים אפשריים שונים, לרבות מפות שליטה פוטוסטטים, תיקי צירים ותיקי שטח.  

הערכות מצב שנעשו עוד בתקופתו הציבו סימני שאלה לגבי התנהגות האויב בזירה. שייע יצא להדרכה בפו"ם ובמנ"מש (מינוי משני)  היה קמ"ן אוגדה 210 שהוקמה  בחודש יוני 1973 בפיקודו של דן לנר וסגנו משה בר-כוכבא.  בהעדרו של שייע מהארץ, מילא חגי מן את תפקיד קמ"ן  מפקדת האוגדה באימון ההקמה  וכסגנו תיפקד אילן וכסלבאום.

על המחבר:
חגי מן, אל"ם (מיל.) קמ"ן פיקוד הצפון אוגוסט 1973 – מאי 1976

X