כרוניקה של אירועים 1969-1973

כרוניקה של אירועים 1969-1973

מאת: לבקוביץ' זוהר

ליקט וביאר: זהר לבקוביץ'
עיבדה וערכה: יהודית רייפן-רונן
הביאו לדפוס: אתי פיינגולד ומירום בירנברג

1969

עבודת ביצורים בקו התעלה (סואץ). מצרים מחבלת בעבודה על-ידי ירי צלפים לאורך הקו. הביצורים נמשכים תחת אש. עירום סוללת עפר לאורך התעלה, בניית מעוזים עם שכבת פיצוץ נגד ירי ארטילרי.
1  בינואר 1969 בסיני נהרגו 3 חיילי צה"ל.  
3 בינואר 1969    לפי החלטת נשיא צרפת – אמבארגו צרפתי מוחלט על מכירת נשק ואמצעי לחימה לישראל.
18 בינואר 1969    הצעת צרפת למזכיר האו"ם – פורום של נציגי 4 המעצמות הגדולות: ארה"ב, בריה"מ, בריטניה וצרפת בחסות מזכ"ל האו"ם לגיבוש הסכם לפתרון המשבר במזה"ת. הסכמה רוסית מובטחת.
18 בינואר 1969 מושג חדש בחיים הפוליטיים בישראל: המערך – מפלגת העבודה ומפ"ם – איחוד לא מלא. 
20 בינואר 1969   ריצ'ארד ניכסון הושבע לנשיא ארה"ב. אדמיניסטרציה של המפלגה הרפובליקאית בארה"ב לראשונה מאז 1960. 
20 בינואר 1969    נשיא מצרים גמאל עבד א-נאצר, בשבח הפעילות החבלנית של הארגונים הפלסטינים.
27 בינואר 1969 תשעה יהודים בין 14 נאשמי ריגול לטובת ישראל נתלו בבגדד. ישראל דורשת התערבות בינלאומית. 
28 בינואר 1969 המחבלים מפגיזים את קרית שמונה.
ראשית פברואר – חברה צרפתית מוכרת 700 זחל"מים למצרים (כנראה לגרירת ארטילריה).
1-3 בפברואר 1969   כנס ארגוני החבלה הפלסטינים בקהיר. ערפאת בתמיכה מצרית מתמנה לראש אש"ף. נשיא מצרים נאצר מעניק תמיכה מלאה לפעילות החבלנית, גם אחרי שיושג הסכם מדיני (חזרה לקווי 4 ביוני 1967 בכל האזורים). 
5 בפברואר 1969   הנשיא ניכסון מסכים להשתתפות ארה"ב בהתייעצות "ארבעת הגדולות" באו"ם ("הקוורטט") באשר למשבר המזה"ת. 
8 בפברואר 1969 מפעל האשלג בסדום מופגז בקטיושות. 
12 בפברואר 1969 מטוסי חיל האוויר הישראלי מפילים מיג סורי בגזרת קונייטרה. 
14 בפברואר 1969 מצפה רמון – הרעשה בטילי קטיושה מירדן. אין נפגעים. 
19 בפברואר 1969 מטוס אל על מותקף בציריך על ידי 4 מחברלים ערבים. אי הביטחון, מרדכי רחמים, הורג את אחד התוקפים. עם שובו לישראל ב-21                         במרס 1969 הוא מתמנה כמאבטח לראש הממשלה גולדה מאיר.
7-23 בפברואר 1969   החרפת פעולות החבלה מסוריה ברמת הגולן: מארבים נגד רכב, מיקושים, חדירות חוליות מחבלים. 2 חוליות שחדרו ב- 21.2 וב-                        23.2 חוסלו על-ידי צה"ל.
21 בפברואר 1969   חבלה בשופרסל בירושלים: 2 הרוגים, 9 פצועים. לכידת רשת של "החזית העממית לשחרור פלסטין" בירושלים. 
24 בפברואר 1969  התקפת חיל האוויר על שני בסיסי מחבלים של "אל-פתח" בסוריה "אלחמה" ו"מייסלון" על כביש דמשק – בקעת הלבנון. התנגשות עם חיל האוויר הסורי, הופלו 2 מטוסי מיג 17 סוריים.
23-26 בפברואר 1969  הפיכה שקטה בדמשק. האגף הצבאי של מפלגת הבעת' תפס את השלטון ובראשו מפקד חיל האוויר ושר ההגנה גנראל חאפז אל-אסד. צומצם הכוח של האגף האזרחי של הבעת'. חיזוק שיתוף הפעולה בין סוריה לעיראק.
26 בפברואר 1969   ראש ממשלת ישראל לוי אשכול נפטר מהתקף לב, סגן רוה"מ יגאל אלון נקבע לראש ממשלה מכהן עד להקמת ממשלה חדשה. 
28 בפברואר 1969   שליט מצרים גמאל עבד א-נאצר מבקר בתעלה ומשמיע נאום על "שלב חדש מול ישראל", הכוונה לחידוש האש.
3 במרס 1969   חבלה בקפיטריה באוניברסיטה העברית בירושלים, 29 ישראלים נפצעו. 
7 במרס 1969 מרכז מפלגת העבודה מצביע בעד מועמדותה של גולדה מאיר לתפקיד ראש הממשלה. אנשי רפ"י נמנעו. 
7 במרס 1969 מטען חומר נפץ בקפטריה באוניברסיטה העברית, ירושלים, 28 נפצעו קל. 
8-24 במרס 1969  מצרים פותחת באש ארטילרית רצופה לכל אורך חזית התעלה – מלחמת ההתשה. תקיפת מטוסים מצריים. קרבות אש כבדים בחזית תעלת סואץ.
הרמטכ"ל המצרי עבד אל מונעייד ריאד נהרג בחילופי האש. 
בקרבות ארטילריים בחודש מרץ 1969 נהרגו 5 חיילי צה"ל ונפצעו 29. 
בתגובות צה"ל נגרמו נזקים כבדים לבתי הזיקוק המצריים בעיר סואץ ולמתקנים בערי התעלה וכן למתקנים צבאיים של המצרים.
ראשית מרס 1969  כנס הרמטכ"לים הערביים בבגדאד, החלטה על הקמת מפקדת החזית המזרחית הכוללת את: סוריה, עיראק, ירדן + מחבלים. 
11 במרס 1969  שני קציני צה"ל וחייל נהרגו במרדף אחרי מחבלים שהסתתרו במערה מאחורי נשים וילדים בדואים ליד הכפר מג'דל בני פאדל. החוליה חוסלה בקרב.
13 במרס 1969  חיל המשלוח העיראקי ברמת אירביד שבירדן פתח באש ארטילרית על יישובים ישראליים בעמק הירדן ובעמק בית שאן. הושבה אש ארטילרית.
עיראק הבטיחה כי לא תכיר בהפסקת אש עם ישראל ותסייע לפעולות מחבלים פלסטיניים.
כוח עיראקי נכנס לדרום סוריה.
14 במרס 1969   חיל האוויר תוקף בסיסי מחבלים לאורך הירדן ממזרחו. 
17 במרס 1969    גולדה מאיר – ראש הממשלה הרביעית של מדינת ישראל, הממשלה ה-14  
הממשלה היא ממשלת המשך של תקופת לוי אשכול וזכתה בתמיכה של 84 חכ"ים מול 12.
בנאום רוה"מ מאיר – ישראל נכונה לפתוח במו"מ לשלום עם מדינות ערב בכל שעה. מתוך שאיפה לשלום ולחוזי שלום שיבטיחו גבולות מוסכמים, בטוחים ומוכרים.
ישראל לא תקבל המלצות המסכנות את עצם קיומה גם ממדינות ידידותיות.
ישראל מוכנה לתרום לפתרון בעיית הפליטים הערביים במסגרת פתרון אזורי בסיוע בין לאומי.

שלוש ממשלות גולדה מאיר   
הממשלה ה-14  17 במרס 1969 - 15 בדצמבר 1969 
הממשלה ה-15  15 בדצמבר 1969 -  10 במרס 1974 
הממשלה ה-16  10במרס 1974 – 3 ביוני 1974

18-24 במרס 1969  חילופי אש ארטילריים כבדים לאורך תעלת סואץ, פגיעות צה"ל בספינות מצריות בתעלת סואץ ובבתי הזיקוק בסואץ.  
25 במרס 1969 חיל האוויר תוקף בסיסי מחבלים בירדן.  
28 במרס 1969  שר החוץ החדש של ארה"ב ויליאם רוג'רס מציג את מדיניותו במזה"ת בפני הסנט. "שלום צודק ובר קיימא יחייב נסיגה של כוחותיה המזויינים של ישראל משטחים שנכבשו במלחמת 1967. סיום כל הטענות למצב של לוחמה. הכרה בריבונותן ובשלימותן הטריטוריאלית ובעצמאותן של כל מדינות האזור ובזכותן לחיות בשלום במסגרת גבולות בטוחים ומוכרים.... אין כל אפשרות לקיים גבולות בטוחים ומוכרים ללא נסיגה... תיקוני גבולות קודמים חייבים להתבצע רק לצרכי ביטחון הדדי... יש להבטיח חופש שייט בנתיבי המים הבינלאומיים... לא יתכן שלום אמת ללא פתרון הגון של בעיה זאת" (בעיית הפליטים הערביים מארץ ישראל).
30 במרס 1969  בתום דיון מדיני ממושך בכנסת הודיעה הממשלה החדשה על מדיניותה (בתגובה למדיניות שהתווה שר החוץ האמריקאי רוג'רס), היינו, דחיית הסדר שאינו מקובל על ממשלות האזור. 
- ישראל תחתור בהתמדה להשגת שלום בר קיימא עם שכנותיה... מושתת על חוזי שלום, אשר יושגו במו"מ ישיר בין הצדדים.
- בחוזי השלום יקבעו הגבולות המוסכמים, הבטוחים והמוכרים... 
- פתרון כל בעיה שבמחלוקת - אפשרית בדרכי שלום.
- הימנעות מכל תוקפנות ישירה או עקיפה. 
- מו"מ ללא תנאים מוקדמים מכל צד שהוא, עם כל מדינה משכנותיה למען כריתת חוזה שלום.
- באין חוזי שלום, תוסיף ישראל לקיים במלואו את המצב כפי שנקבע עם הפסקת האש ותבצר את מעמדה בהתחשב בצרכים החיוניים של ביטחונה...
- הממשלה מציינת בצער... נאומו של נשיא מצרים מ-27 במרס, כי מדינות ערב לא יכירו בישראל. לא ינהלו עמה מו"מ. לא יעשו עמה שלום. יוסיפו לבצע מעשי תוקפנות נגדה (הכרזות חרטום, אוגוסט 1967). 
- ישראל שוללת כל הסדר וכל נוהל שאינם מוסכמים על-ידי הממשלות הנוגעות בדבר.
- ישראל לא תהיה אובייקט של מדיניות מעצמתית. 
30 במרס 1969 גאמל עבדול-נאצר מודה כי המלחמה בתעלה (מלחמת ההתשה) היא ביוזמת מצרים וכי אין דרך בפני מצרים אלא דרך המלחמה בישראל.
בחודש מארס היו 124 תקריות אש בחזית תעלת סואץ.
2 באפריל 1969   מוצב אל חמה בשפך הירמוך הותקף על-ידי מחבלים. ההתקפה נהדפה. 
3 באפריל 1969   נפתחו שיחות "ארבעת הגדולים" באו"ם בניו-יורק ומגעים דו-צדדיים בין ארה"ב ובריה"מ.
4 באפריל 1969   תשובת ישראל לנציג האו"ם למזה"ת הדיפלומט השבדי גונאר יארינג: 
o ישראל דוחה התערבות ארבע המעצמות.
o "השלום בינינו לבין הערבים צריך להיות מנוסח ומקוים בהתאם לעקרונות המקובלים בעולם, בחוזים כתובים וחתומים בין הצדדים".
o ישראל מכירה בד"ר יארינג כנציג המסגרת הבינלאומית המוסמכת לכינון שלום.
o ישראל מוכנה לתרום לפתרון בעיית הפליטים הערבים, יחד עם מדינות ערב, בטרם יכונן שלום בין הצדדים.
4 באפריל 1969  צה"ל מגיב בחריפות על הפרות המצרים ופוגע במתקנים ממערב לתעלת סואץ.
8 באפריל 1969   הפגזת קטיושות על-ידי "אל-פתח" על אילת, בעת ביקור חוסיין בארה"ב, נפצעו 8 ישראלים ונגרם נזק לרכוש. חיל האוויר הופעל לשיתוק הירי. 
10 באפריל 1969 המלך חוסיין מכריז בארצות הברית על תוכנית שלום בת 6 סעיפים ומזכיר את גבולות החלוקה משנת 1947 כבסיס לדיון. 
12 באפריל 1969 גולדה מאיר דוחה את הצעות חוסיין.
12-24 באפריל 1969  פעילות מחבלים באזור חברון.
14 באפריל 1969  ניסיון חדירה אווירית מצרי לסיני. קרב אווירי מעל איסמעיליה, הופל מטוס מיג 21 (המשוכלל ביותר במטוסי מצרים). קרב ארטילרי לכל אורך תעלת סואץ. 
17 באפריל 1969  התקפת מחבלים על מוצב צה"ל ליד ג'יבין ברמת הגולן נהדפה.
18 באפריל 1969  נאום יום העצמאות של רוה"מ גולדה מאיר. 
o ישראל לא תזוז אף סנטימטר עד שלא ייחתמו חוזי שלום עם המדינות השכנות.
o גבולות 1967 (לפני המלחמה) לא יהיו.
o אין טעם לשרטט גבולות בטרם מו"מ ישיר לשלום.
o המחלוקת בין ישראל לערבים – לא על שטח, אלא על זכות הקיום של ישראל.
19 באפריל 1969  נהדף ניסיון קומנדו מצרי לפשוט על מוצב צה"ל בצפון אגם תמסח מול אסמעיליה.
22-23 באפריל 1969  שתי היתקלויות עם קומאנדו מצרי בגזרה הדרומית של תעלת סואץ, 3 חיילי צה"ל נהרגו וחייל נחטף.
22 באפריל 1969   חיל האוויר תקף שתי תחנות מכ"ם מצריות בדרום ירדן. מטוס ישראלי נפגע. 
22-23 באפריל 1969 ערב יום העצמאות, 3 ניסיונות חדירת מחבלים לעמק הירדן נתקלו בכוחות צה"ל. 12 מחבלים נהרגו. חיל האוויר הגיב בתקיפת שתי מפקדות מחבלים בצפון ירדן.
24 באפריל 1969  מצרים מכריזה כי הסכם הפסקת האש מיוני 1967 בטל ומבוטל.
26 באפריל 1969  חוליית קומאנדו מצרית הושמדה בתעלת סואץ.
29 - 30 באפריל  1969 פשיטות תגמול של צה"ל לעומק 300 ק"מ במצרים עלית: 
א. קו המתח הגבוה המוליך חשמל מסכר אסואן לקהיר.
ב. סכר – גשר ליד נג'ע חמאדי.
ג. גשר הנילוס ליד העיר אדפו.

כוחות צה"ל שהו בשטח מספר שעות ללא התנגדות מצרית וחזרו בשלום. 
באפריל – תקריות ירי בתעלת סואץ – 639 תקריות מכל הסוגים.
1 במאי 1969  נאצר מכריז שלמצרים הזכות לפגוע במטרות אזרחיות בישראל. 
3 במאי 1969  בהתקלות מחבלים בצפון, נהרגים 3 חיילי צה"ל.
1, 4 במאי 1969  חיל האוויר תוקף בסיסי מחבלים בהרי אדום.
5 במאי 1969   פתיחת מושב הקיץ של הכנסת, נאום ראש הממשלה מאיר: 
אין תחליף לחוזה שלום, משא ומתן ישיר, אין חזרה לגבולות 1967.
תנאי השלום של ישראל – מה פירוש שלום ואי לוחמה בתפיסת ישראל. כולל איסור להתיר פעילות ארגוני חבלה על אדמתם נגד מדינה שכנה. הגבלה על הסכם צבאי עם מדינות נוספות נגד מדינה שכנה (ישראל), תוקפנות, איומי מלחמה ולחצים בינלאומיים לא ירתיעו את ישראל לחתור לשלום אמת ולא ישפיעו עליה להסכים לפתרונות כוזבים (דחיית יוזמות המעצמות והאו"ם להטיל הסדר כפוי).
6 במאי 1969    הושמדה חוליית קומאנדו מצרית שניסתה לחצות את תעלת סואץ.
7 במאי 1969    תקרית ארטילרית בצפון תעלת סואץ.
9 במאי 1969    פשיטת צה"ל לכפר ואדי יאבס בצפון ירדן. 
12 במאי 1969  יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לסינגפור.
14 במאי 1969   חיל האוויר תקף בסיס מחבלים מזרחית לירדן מול כפר רופין בעמק בית שאן. 
15 במאי 1969 התקפת ארטילריה מצרית בקנטרה. 3 חיילי צה"ל נהרגים, צה"ל מפגיז את פורט סעיד. 
16-17 במאי 1969   שני ניסיונות תקיפה של מחבלים על מוצבי צה"ל בבקעת הירדן ובגולן נהדפו.     12 מחבלים נהרגו וחייל צה"ל.
19 במאי 1969   דו קרב ארטילרי בבקעת הירדן במשך 12 שעות. חיל האוויר הוזעק לשיתוק הירי הירדני.
21 במאי 1969     3 מטוסי מיג 21 מצריים הופלו בשתי חדירות מצריות לשטחנו בסיני.
21 במאי 1969    כוח ממונע של צה"ל פשט על העיירה א-סאפי בדרום ירדן בפעולה נגד מחבלים.
29 במאי 1969     מטוס מיג 21 סורי הופל בקרב אווירי ברמת הגולן בקרבת קונטרה.
30-31 במאי 1969    פיצוץ צינור הנפט מסעודיה ללבנון של חברת "טאפליין", בעברו דרך רמת הגולן. נפט זרם לכנרת ולירדן. דליקות כובו בקושי.
30 במאי 1969   תקרית ארטילרית כבדה בצפון תעלת סואץ.
בחודש מאי 566 תקריות אש בתעלת סואץ.
4 ביוני 1969 בדיון בכנסת על עתיד השטחים מתנגדת ראש הממשלה לסיפוח השטחים לישראל.
6 ביוני 1969    שתי היתקלויות עם מחבלים: ליד גשר דמיה ובאזור באר אורה בערבה. 6 מחבלים נהרגו. 
9 ביוני 1969 חידוש שיחות השתיים – דוברינין – סיסקו בוושינגטון. 
11 ביוני 1969    היתקלות בחוליית מחבלים גדולה באזור מחולה. 3 מחיילינו נהרגו ו-8 מחבלים.
17 ביוני 1969     מארב ארטילרי מירדן לעבר קליה. נהרגו 2 אזרחים ונפצעו 4.  
11-17 ביוני 1969 ראש הממשלה מבקרת בבריטניה, מודיעה לראש הממשלה וילסון על פער בין עמדות ישראל ובריטניה.
18 ביוני 1969    מטוסי חיל האוויר תקפו במשך 5 שעות מוצבים ועמדות ארטילריה של צבא ירדן בבקעה.
19 ביוני 1969    היתקלות עם חוליית מחבלים באזור התבור בגליל התחתון. 2 נהרגו ו-1 נתפס.
20 ביוני 1969  3 מטעני חבלה התפוצצו בערב שבת בירושלים בדרך לכותל. חייל צה"ל נפצע.
20-21 ביוני 1969    בלילה היתקלות עם חוליה מצרית דרומית לאגם המר הקטן, 4 מחיילינו נפצעו, החוליה הונסה. 
22 ביוני 1969  פשיטת יחידת קומאנדו של חיל הים על תחנת חוף מצרית בראס עדביה, 10 ק"מ דרומית לסואץ. 26 חיילים מצריים נהרגו ו-2 חיילי צה"ל נפצעו קל. 
22 ביוני 1969 נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, מזמין את ראש הממשלה, גולדה מאיר, לביקור רשמי בארצות הברית.
22 ביוני 1969    חיל האוויר תקף במשך 7 שעות מטרות ירדניות דרומית לים המלח ומוצבים ירדניים מזרחית לעמק בית שאן. 
22-23 ביוני 1969    נהדף כוח מצרי שתקף מוצב צה"ל דרומית לקונטרה. למצרים 3 הרוגים.
23 ביוני 1969   גמאל עבד א-נאצר שליט מצרים מכריז: "איני יכול לכבוש את סיני אבל אני יכול להתיש את ישראל ולשבור את רוחה".
22-23 ביוני 1969    יחידת צה"ל תקפה מוצבים ירדניים באזור עדסיה – ע'ור ופגעה בתעלת הע'ור ממזרח לירדן. 
24 ביוני 1969     משלחת מצרית רמת דרג בראשות עלי צברי במוסקבה לשיחות תיאום.
26 ביוני 1969    בקרב אוויר קצר במפרץ סואץ הופלו 2 מטוסי מיג 21 מצריים.
30 ביוני 1969    מכונית תופת בשדרות קק"ל בתל-אביב.
29 - 30 ביוני 1969   פשיטה של צה"ל למצרים עלית, חבלה בעמודי מתח גבוה מאסואן לקהיר באזור סוהאג' שממערב לנילוס. 
30 ביוני 1969 ראש הממשלה מודיעה בכנסת כי ירדן ומצרים ביטלו את הסדרי הפסקת האש מיוני 1967.
בחודש יוני ארעו 806 תקריות אש בתעלת סואץ.
1 ביולי 1969  שיחות ארבע המעצמות הופסקו.
1 ביולי 1969     מטוסי חיל האוויר תקפו 4 בסיסי מחבלים בשטח ירדן. 
1-2 ביולי 1969   פשיטת צה"ל על 3 מוצבים מצריים לחוף מפרץ סואץ בין ראס אסראן לראס אבו- בקר. נהרגו 13 חיילים מצריים ו-1 נשבה. 
2 ביולי 1969     בקרב אווירי בצפון מפרץ סואץ הופלו 4 מטוסי מיג 21.  
5 ביולי 1969  מועצת הביטחון מגנה חריפות את ישראל על סיפוח מזרח ירושלים.
7 ביולי 1969    קרב אוויר דרומית לשרם א-שייח. 2 מטוסי מיג 21 הופלו. 
8 ביולי 1969    פלוגה מצרית תקפה מוצב צה"ל בצפון אגם תמסח מול אסמעיליה. ההתקפה נהדפה ללא נפגעים לצה"ל. 9 מצרים נהרגו. 
7-9 ביולי 1969   שני ניסיונות חדירה של מחבלים בבקעת הירדן. 9 מחבלים חוסלו.
8 ביולי 1969  4 מטוסי קרב של צה"ל נתקלו במטוסי מיג 21 סוריים באזור קוניטרה. בקרבות אוויר הופלו 9 מטוסים סוריים.
10 ביולי 1969  תקיפת קומאנדו מצרי בנשק נ"ט על 3 טנקים באזור פורט תאופיק, נהרגו 7 חיילי צה"ל, נפצעו 5 וחייל אחד נשבה. פעולה ראשונה של פגיעה בשריון צה"ל בהיקף כזה במלחמת ההתשה על-ידי קומאנדו מצרי. 
12-17 ביולי 1969 סיסקו, עוזר מזכיר המדינה מבקר במוסקבה לשיחות על המשבר באיזור.
19 ביולי 1969   שלב חדש במלחמת ההתשה – יוזמה ישראלית.
19 ביולי 1969   20 פשיטת הקומנדו הימי של צה"ל על מצודת נ.מ. מצרית באי המבוצר "גרין"  4 ק"מ מדרום לפורט תאופיק במפרץ סואץ (המקום נכבש וחובל כולו), 25 חיילים מצריים נהרגו. לצה"ל 6 הרוגים ו-11 פצועים.
20 ביולי 1969   מבצע "בוקסר", התקפה רחבת היקף של חיל האוויר על מערך הנ.מ. המצרי בתעלת סואץ ועל ביצורי התעלה. נפגעו סוללות טילי נ.מ., תחנות מכ"ם, תותחי נ.מ., מוצבים, שריון ורכב מצרי. 5 מטוסי מיג מצריים הופלו ו-2 מיראז'ים של חיל האוויר נפגעו. חייל צה"ל נהרג ו-2 נפצעו. 
20 ביולי 1969 גולדה מאיר מעבירה באמצעות מתווך שדר לנאצר ומציעה חידוש הפסקת האש ופתיחת מו"מ להסדר. אין תגובה מצרית.
21 ביולי 1969   המשך התקפת חיל האוויר בתעלה בשיתוף של מטוסי סקייהוק ומיראז'.
22 ביולי 1969  רימון בשוק בחברון, 8 נפצעו.
23 ביולי 1969   נאצר: "עברנו למלחמת התשה".
24 ביולי 1969  המשך תקיפת חיל האוויר על עמדות וסוללות ארטילריה מצריות בתעלה. תקיפת נגד של מטוסים מצריים בסיני על בסיסי צה"ל: בלוזה, טסה, ומעבר הג'ידי. קרבות אוויר מעל סיני. 7 מטוסי מיג מצריים הופלו. בחילופי אש ארטילריים נהרג חייל צה"ל ונפצעו 8.
25-28 ביולי 1969 המשך תקיפות חיל האוויר בתעלת סואץ. שליטת חיל האוויר בתעלה וחולשת הגנת הנ.מ. המצרית.
27 ביולי 1969 התקפת חיל האוויר המצרי ממזרח לקנטרה. לצה"ל, הרוג ו-7 פצועים. צה"ל מפגיז עמדות טילים, סא-2 מצריים באזור התעלה. 
28 ביולי 1969 חיל האוויר תקף שיירת רכב צבאית בירדן, כ-15 ק"מ דרומית מזרחית לאירביד. נפגעו 6 משאיות, 3 נהרגו ו-12 פצועים.
30 ביולי 1969   חיל אוויר תוקף לראשונה ריכוזי מחבלים במורדות המערביים של החרמון לאחר השתלטות ארגוני החבלה הפלסטיניים על האזור, מסתיו 1968 ואילך, ויזום תקריות משם.
בחודש יולי הופלו 12 מטוסים מצריים בקרבות אוויר ונ.מ. ישראליים. 
בחודש יולי היו 591 תקריות אש בתעלת סואץ.
3 באוגוסט 1969 שר הביטחון משה דיין הודיע בוועידת מפלגת העבודה שברית המועצות מעניקה סיוע קרבי מסיבי למצרים בתעלה.
2, 6, באוגוסט 1969   קטיושות לעבר היישוב נחל גולן. לא היו נפגעים לכוחותינו. 
6 באוגוסט 1969  ישראל מבקשת ממשל ניקסון 25 מטוסי פנטום ו-80 מטוסי סקייהוק.
14, 25 באוגוסט 1969   קטיושות נורו מדרום לבנון על קריית שמונה, לא היו נפגעים.
7 באוגוסט 1969    מטען חבלה התפוצץ מתחת לאוטובוס שהסיע חיילי מילואים בדרך לחמת גדר, נהרגו הנהג וחייל ו-12 חיילים נפצעו.
בתגובה תקף צה"ל במטוסים ובאש טנקים מטרות צבאיות ברמת אירביד.
10 באוגוסט 1969   התקפת חיל אוויר על תעלת העור בבקעת הירדן ממזרח לנהר זאת לאור המשך שתוף פעולה בין צבא ירדן לארגוני המחבלים. 
11 באוגוסט 1969  מטוסי חיל האוויר תקפו ריכוזי מחבלים במורדות המערביים של החרמון.
12 באוגוסט 1969   ממשלה חדשה בירדן בראשות בהג'ת א-תלהוני התומך בשת"פ עם המחבלים. גברה פעילות הצבא הירדני לאורך הגבול. בתגובה הפעיל צה"ל מטוסי חיל אוויר ואש ארטילרית מפעם לפעם.
13 באוגוסט 1969   הרעשה ארטילרית מצרית על מוצב ראס מסלה, 13 ק"מ דרומית לפורט תאופיק בחוף מפרץ סואץ. 2 מחיילנו נהרגו ו-19 נפצעו.
16 באוגוסט 1969   חיסול חוליית מחבלים ליד שער הגולן.
17 באוגוסט 1969  מטוסי ח"א תקפו מוצבים מצריים באזור דוויר-סואר בתעלת סואץ לאחר הרעשה ארטילרית מצרית באזור. האש המצרית שותקה זמנית.
19 באוגוסט 1969   חיל האוויר תוקף מטרות מצריות באזור עדביה בדרום תעלת סואץ לאור הרעשת ארטילריה מצרית באזור. באש נ.מ. הופל מטוס ישראלי וטייסו נשבה. 
21 באוגוסט 1969  תייר אוסטרלי הצית אש במסגד אל-אקצה, נגרם נזק שולי. ראש הממשלה מבקרת במקום. הפגנות של צעירים ערביים בירושלים. תסיסה וזעם בעולם המוסלמי וקריאה לג'יהאד נגד ישראל. בעקבות ההצתה התכנסה ועידת מדינות האיסלאם – לראשונה, והחלה פעילות דיפלומטית באו"ם כנגד ישראל בנושא ירושלים.
25 באוגוסט 1969   חיסול חוליית מחבלים ליד רמת מגשימים.
26 באוגוסט 1969  ירי קטיושות מיו"ש לדרום ירושלים. רימונים וירי ברצועת עזה. 
27-28 באוגוסט 1969  פשיטת כוח צה"ל במסוקים לעומק מצריים, 8 ק"מ מערבית  לאסיוט במצרים העילית. הופגז מחנה צבאי מצרי באש מרגמות, נגרמו אבדות בנפש, נזקים ומהומה כללית. הכוח חזר בשלום לבסיסו.
29 באוגוסט 1969   מטוס ט.וו.אי. בדרכו מרומא ללוד נחטף על-ידי מחבלים והובל לדמשק. במטוס     6 ישראלים.
1 בספטמבר 1969   חיל האוויר תוקף מטרות צבאיות בירדן.
1-3 בספטמבר 1969  ועידת "מדינות העימות" בקהיר: מצרים, ירדן, סוריה ועיראק, הצטרפו שליטי סודאן ואלג'יריה. המגמה: חיזוק החזית המזרחית והפעלתה.
3, 6 בספטמבר 1969  קטיושות על קריית שמונה.
3, 5, בספטמבר 1969  חיל האוויר תוקף בסיסי מחבלים במורדות החרמון.
4, 11 בספטמבר 1969   התקלויות וחיסול מחבלים בבקעת הירדן.
4 בספטמבר 1969  פשיטת צה"ל על הכפר חלתא בדרום לבנון ופיצוץ מבני מחבלים.
6 בספטמבר 1969   ראשוני הפאנטומים הגיעו לישראל.
7, 8 בספטמבר 1969   מרדפים וחיסול חוליות מחבלים בבקעת הירדן.
8 בספטמבר 1969   התקפות מחבלים על שגרירויות ישראל בהאג, בבון שבגרמניה ומשרד אל על בבריסל. 3 עובדים נפצעו.
7 בספטמבר 1969 פשיטת הקומנדו הימי על מעגן ראס סאדאת במפרץ סואץ והטבעת 2 סירות טורפדו מצריות. 
9 בספטמבר 1969    הפשיטה המשורינת של צה"ל בחוף המערבי של מפרץ סואץ. כוח משורין נחת מצפון לאבו דרג' ובמשך 10 שעות נע דרומה עשרות קילומטרים לאורך החוף. השמיד בדרכו 12 נקודות משמר מצריות, פגע במטרות צבאיות שונות ופשט על מחנה צבאי בראס אבו דרג' והרסו כליל. המשיך לראס זעפרנה, שם פגע במחנה צבאי הכולל מכ"ם. למצרים עשרות אבדות. זעזוע במצרים. הדחת הרמטכ"ל ומפקד חיל הים המצרי.
11 בספטמבר 1969 בעקבות הפשיטה המשורינת במפרץ סואץ, התקפות חיל האוויר המצרי בהיקף ניכר על כוחות צה"ל בתעלת סואץ. בקרבות אוויר ובאש נ.מ. הופלו 11 מטוסי קרב מצריים. מטוס ישראלי הופל וטייסו נשבה. חייל צה"ל נהרג ו-3 נפצעו.
11, 20 בספטמבר 1969  היתקלויות בחוליות מחבלים וחיסולן בבקעת הירדן.
12 בספטמבר 1969   קטיושות מלבנון על מושב אביבים בגליל.
15 בספטמבר 1969  הפגזה על נח"ל גולן.
15 בספטמבר 1969  גינוי במועצת הביטחון לישראל, הטלת אחריות על ישראל עקב השריפה באל-אקצה ואי ביצוע החלטות האו"ם במזרח ירושלים. 
18 בספטמבר 1969 שיחות סיסקו-דוברינין. 
19 בספטמבר 1969 אבא אבן, שר החוץ מציג בעצרת האו"ם תוכנית שלום בת 7 סעיפים.
18, 24, 27 בספטמבר 1969  נהדפו התקפות מחבלים על מוצבי צה"ל בבקעת הירדן.
20 בספטמבר 1969   היתקלות בחוליית מחבלים בבקעה וחיסולה.
22 בספטמבר 1969    הוועידה הראשונה של מדינות האסלאם ברבאט בירת מרוקו, לאחר הדליקה במסגד אל-אקצה. השתתפו 25 מדינות. יסדו פורום קבוע של ועידה אסלאמית לדיונים בסכסוך עם ישראל. 
22 בספטמבר 1969 אבן דורש מו"מ ישיר בפגישה עם רוג'רס.
24 בספטמבר 1969   ראש הממשלה גולדה מאיר לביקור מדיני אצל הנשיא ריצ'רד ניקסון (עד 7 באוקטובר 1969), במהלכו ניהלה שיחות עם הנשיא ניכסון, מדינאים ופקידים בכירים בנושאים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים ועם פעילים יהודיים. 
25 בספטמבר 1969 מצרים רומזת על נכונות לשיחות, לאחר מכן מכחישה הצעה זו.
26 בספטמבר 1969   מטען חבלה בקריית יובל בירושלים. 
26 בספטמבר 1969 בפגישת ניקסון-מאיר עלו אי הסכמות לגבי שיחות ה-2 וה-4. הממשל הבטיח לשקול בקשת ישראל לנשק.
29 בספטמבר 1969  חילופי אש כבדים בעמק בית שאן.
בחודש בספטמבר 1969 נהרגו 19 חיילי צה"ל ונפצעו 25 חיילים.
1 באוקטובר 1969 גולדה מאיר מיינת כי ניקסון אינו דורש נסיגה לפני הסדר שלום.
2 באוקטובר 1969  מרדף באזור הג'יפתליק בבקעת הירדן.
3 באוקטובר 1969  פשיטת צה"ל על בסיסי מחבלים בגבול לבנון: בעיטרון ובמזרעת דרג'ת.
3-4 באוקטובר 1969   ניסיון פשיטה מצרית על מוצב בתעלה נהדף. 
6 באוקטובר 1969   מטוסים מצריים תקפו מעוזי צה"ל בתעלה, הופלו 3 מטוסים מצריים, לצה"ל הרוג ו-3 פצועים.
6 באוקטובר 1969  מטען חבלה בשוק בעפולה.
7 באוקטובר 1969    חיסול חוליית מחבלים באזור גשר עבדאללה על הירדן. 
7 באוקטובר 1969 ראש הממשלה שבה מביקורה בארצות הברית. 
8 באוקטובר 1969 מצרים מסכימה לשיחות עקיפות, חוזרת בה בשל התנגדות סוריה, אלג'יר, אש"ף ומוסקבה. 
8 באוקטובר 1969    חיל האוויר תוקף בסיסי מחבלים בירדן צפונית לאירביד.
8 באוקטובר 1969    היתקלות בשטחנו בקומנדו מצרי דרומית לאגם תמסח באזור תעלת סואץ, למצרים 2 הרוגים, היתר נמלטו.
10 באוקטובר 1969   חבלה בעפולה – אזרח נהרג ו- 72 נפצעו.
10 באוקטובר 1969  היתקלות עם מחבלים בגולן.
20-21, 27 באוקטובר 1969   מארבים של כוחות צה"ל בחוף המערבי של מפרץ סואץ.
23-25, 31 באוקטובר 1969  התקפות מטוסים מצריים על מחנות צה"ל בסיני. 2 הרוגים לצה"ל ו-9 פצועים. מטוס מצרי הופל.
21-22 באוקטובר 1969  פשיטת צה"ל בגזרת ראס אבו דרג' במפרץ סואץ, הותקפו כלי רכב מצריים.
22, 23 באוקטובר 1969   פעולות חבלה בחיפה, נהרגו 2 אזרחים ו-21 נפצעו. פעולה של ערבים ישראליים שנתפסו.
24-25 באוקטובר 1969    פשיטת צה"ל על כביש בעומק מצריים מפורט ספגה לעמק הנילוס, נפגעו ונשבו מצרים.
25 באוקטובר 1969   מבצע לכידת מחבלים ברצועת עזה וביהודה ושומרון.
28 באוקטובר 1969    פשיטה לילית של צה"ל בין זעפרנה לראס ע'ארב במערב מפרץ סואץ.
28 באוקטובר 1969   נערכו בחירות לכנסת השביעית, השתתפו 85% מבעלי זכות הבחירה. ניצחון   לגולדה מאיר כראש המערך מפא"י-מפ"ם שזכה ב-56 מושבים.
28 באוקטובר 1969   הוגשו הצעות אמריקאיות להסדר במזה"ת על בסיס נסיגה ישראלית מלאה תמורת הסכם שלום. (בשיחות סגן שר החוץ האמריקאי ג'וזף סיסקו עם נציג בריה"מ באו"ם דוברינין, הדיונים חשאיים). 
31 באוקטובר 1969   הוארך שירות המילואים מגיל 49 לגיל 55. נוכח המשכת הלחימה בגבולות.
2 בנובמבר 1969   אש מירדן אל ישובי עמק בית שאן, חיל האוויר הופעל לשיתוק הירי.
3 בנובמבר 1969   הסכם קהיר - הסכם בין צבא לבנון וארגון אש"ף. הסכמה לפעולת מחבלים מוגבלת ומתואמת מגבול לבנון. 
5 בנובמבר 1969   מארב מחלקתי מצרי מדרום לכביש סואץ – מיתלה. 2 חיילי צה"ל נהרגו, 2 נפצעו ואחד נשבה.
5 בנובמבר 1969    סיור ממונע של צה"ל נתקל במארב מצרי לאורך תעלת סואץ, 4 חיילי צה"ל נפצעו.
6 בנובמבר 1969   נאום תוקפני של שליט מצריים ג'מאל עבד א-נאצר: אין מנוס ממלחמה לחיים ולמוות עם ישראל, מלחמה שתדרוש קורבנות רבים מהעם המצרי. האומה הערבית תצטרך להעמיד את כל משאביה למלחמה זו.
6 בנובמבר 1969   היתקלות עם מחבלים ב"ארץ המרדפים" (בקעת הירדן ומזרח יהודה ושומרון).
6 בנובמבר 1969    נהדף ניסיון תקיפה על מוצב צה"ל בחרמון. 
7 בנובמבר 1969 שידור טלוויזיה ראשון, המפד"ל מאיים בפרישה מהממשלה אם יהיו שידורים בששי-שבת. השידור הראשון מתקיים עפ"י צו על תנאי.  
8 בנובמבר 1969    כוח ימי מצרי הפגיז את כוחותינו בסיני 20 ק"מ מזרחית לפורט סעיד. הונס על-ידי חיל האוויר.
9 בנובמבר 1969    אש על ישובינו בעמק בית שאן. חיל האוויר הופעל לשיתוק מקורות הירי.
9 בנובמבר 1969  נשיא המדינה, זלמן שזר, מטיל על גולדה מאיר את הרכבת הממשלה.
8-10 בנובמבר 1969    מועצת הרמטכ"לים, שרי הביטחון ושרי החוץ הערביים בקהיר לתיאום הלוחמה נגד ישראל. החלטה על פסגה ערבית בדצמבר. 
10 בנובמבר 1969 18 משפחות יהודיות מגרוזיה מבקשות לעלות לישראל. מתחיל מאבק גלוי לעליית יהודי ברית המועצות.
11 בנובמבר 1969    בקרבות אוויר בדרום תעלת סואץ הופלו 3 מטוסי קרב מצריים.
16 בנובמבר 1969    2 אוניות ישראליות בנמל אילת חובלו על-ידי אנשי צפרדע מצריים. לא היו אבדות בנפש.
15 בנובמבר 1969 מצרים דוחה את הצעות שתי המעצמות לשלום.
17 בנובמבר 1969   היתקלות עם מחבלים בבקעת הירדן. חיל האוויר התקיף תחנת מכ"ם מצרית בירדן, מזרחית לסדום וכן סוללות תותחים של צבא ירדן ושל צבא עיראק ברמת אירביד. מטוס ישראלי נפגע, טייסו צנח בשלום. 
19 בנובמבר 1969 דיון מיוחד בכנסת על יהודי ברית המועצות.
20 בנובמבר 1969   נלכדה רשת מחבלים מערביי ישראל בעכו שביצעה חבלות באזור הצפון. בהמשך נתפסו רשתות חבלה של ערביי ישראל במג'דל-כורום, בטייבה שבמשולש ובג'לג'וליה. נחשפו סה"כ 7 רשתות חבלה בישראל ובשטחים.
22 בנובמבר 1969  מארבים מצריים צפונית לאיסמעיליה, 2 חיילים נפצעו.
26 בנובמבר 1969    ירי ארטילריה על עמק הירדן. חיל האוויר הופעל לשיתוק הארטילריה הירדנית והעיראקית.
27 בנובמבר 1969    מטוסים מצריים תקפו מטרות ישראליות בסואץ, 2 מהם הופלו והיתר הונסו.
27 בנובמבר 1969    רימון יד הוטל במשרד אל-על באתונה, נפגעו 15 אזרחים יוונים.
29 בנובמבר 1969    נהדף ניסיון פשיטה מצרי על מוצב בתעלת סואץ צפונית לפורט תאופיק.
3 בדצמבר 1969    פשיטת צה"ל על ג'בל רוס (הר דוב) בצפון מערב החרמון.
5 בדצמבר 1969    נחשפו רשתות מחבלים ברצועת עזה. נעצרו 60 איש. 
7 בדצמבר 1969 שוחררו שני חטופי דמשק, פרופ' סמואלוב ומשה מועלם ושני טייסי חיל האוויר, אשכנזי ורום משבי מצרים. השחרור, חלק מעיסקת חבילה: ישראל החזירה 71 מצרים וסורים, ביניהם 19 אנשי צבא, לרבות שלושה טייסים ו-7 מחבלים.
9 בדצמבר 1969    משלחת מצרית רמת דרג בראשות יו"ר הפרלמנט המצרי אנוואר א-סאדאת, ושרי החוץ והמלחמה במוסקבה. תיאום סיוע צבאי ואווירי רוסי למצריים.
9 בדצמבר 1969    פרסום רשמי גלוי של "תכנית רוג'רס" על-ידי מזכיר המדינה האמריקאי ויליאם רוג'רס הכוללת נסיגה ישראלית מלאה.
11 בדצמבר 1969    מסע שר החוץ אבא אבן לוושינגטון לברור העמדה האמריקאית.
11 בדצמבר 1969     3 מטוסים סוריים הופלו בקרב אוויר דרומית מזרחית לדמשק.
13 בדצמבר 1969    הפגזה מלבנון על מטולה.
15 בדצמבר 1969    ממשלה חדשה (ה-15) בראשות גולדה מאיר, זוכה לאמון 90 חכ"ים, דוחה את תוכנית רוג'רס.
14, 17, 18 בדצמבר 1969   חדירות ומארבים מצריים בשטחנו שבסיני, חייל צה"ל נהרג, 1 נפצע ו-1 נשבה.
19 בדצמבר 1969  שר החוץ האמריקאי רוג'רס מציג בדיוני 4 המעצמות תוכנית להסדר מדיני בין ישראל וירדן המבוססת על נסיגה ישראלית תמורת שלום.
19 בדצמבר 1969    פשיטת כוח צה"ל על מחנה צבאי מצרי 30 ק"מ מערבית לתעלת סואץ. המחנה בצאלחיה הופגז במרגמות.
21-24 בדצמבר 1969     ועידת פסגה ערבית ברבאט, בירת מרוקו. 
22-23 בדצמבר 1969    כוח צה"ל פשט באזור פורט ספגה במפרץ סואץ והפגיז מחנה צבאי מצרי.
25-26 בדצמבר 1969   חיל האוויר תקף את מערך הנ.מ. והמכ"ם המצרי בתעלה ובעורפה עד לעומק 
 20 ק"מ. המערך המצרי נפגע קשה. 
26–27 בדצמבר 1969  פשיטת צה"ל על תחנת מכ"ם באזור ראס ע'רב במפרץ סואץ. מכשור סובייטי   
חדיש ומפעיליו נשבו והועברו לישראל. 
27 בדצמבר 1969   ועידת פסגה זוטא בטריפולי, בירת לוב: של מצרים, לוב וסודאן. הכרזה על שיתוף פעולה צבאי מוגבר בין המדינות.
24 בדצמבר 1969 5 ספינות טילים חדישות שנבנו בצרפת עבור ישראל. חמקו מנמל שרבורג, הפרו את האמברגו הצרפתי והגיעו בשלום לישראל.

1970

1  בינואר 1970 מטוסי חיל האוויר תקפו בסיס מחבלים בשובך בדרום ירדן ובסיסי מחבלים ומטרות צבאיות בצפון ירדן, בתגובה לפעילויות מחבלים, ופגעו במוביל המים הירדני, בתעלת הע'ור. בפעולה נפגעו 13 איש ו-20 נפצעו.
1  בינואר 1970  שומר אזרח נחטף על-ידי מחבלים במטולה.
2  בינואר 1970   צה"ל פושט על כפר כילא בלבנון ולוקח שבויים.
4  בינואר 1970   שני מטוסי מיג 21 מצריים הופלו בתעלת סואץ.
5  בינואר 1970  פשיטה מצרית מצפון לפורט תאופיק בדרום תעלת סואץ נהדפה. 9 הרוגים למצרים. 
6  בינואר 1970 7 סריקות של צה"ל באזור בית פאג'ר, בהרי יהודה, נחשפו מצבורי נשק ונלכדו 20 מחבלים.
7  בינואר 1970  תקיפת עומק ראשונה של חיל האוויר בשטח מצריים. נפגעו בסיסי צבא מצריים בתל א-כביר, באינשאס ובדהשור, עשרות ק"מ מקהיר, וכן מחסני ציוד ותחמושת ומפקדות.
8  בינואר 1970   3 מטוסי מיג 21 סוריים הופלו בקרב אוויר ממזרח לגולן.
10 בינואר 1970  2 מטוסי סוחוי 7 מצריים הופלו באש נ.מ. בראס סודר במפרץ סואץ.
16 בינואר 1970 תקיפת עומק נוספת של חיל האוויר בשטח מצריים. מטרות צבאיות בכביש סואץ – קהיר, 70 ק"מ ממערב לתעלה. תקיפת תחנת מכ"ם באזור ביר עודייב 70 ק"מ דרומית לסואץ. מטוס חיל האוויר נפגע וטייסו נהרג.
18 בינואר 1970  הותקפו שני מחנות צבא מצריים באזור הדלתא על-ידי חיל האוויר. 
20 בינואר 1970  פשיטה משוריינת של צה"ל לדרום ירדן, דרומית-מזרחית לים המלח, פגעה במחבלים ובצבא ירדן. חזרו עם שלל ורכב קרבי.
22 בינואר 1970 פשיטת הצנחנים על האי שדואן במפרץ סואץ. כוח בהיקף חטיבתי. צה"ל החזיק באי 32 שעות. לקח שבויים והשמיד אמל"ח. 3 חיילי צה"ל נהרגו ו-70 מצרים. 5 חיילי צה"ל נפצעו ו-62 מצרים נפלו בשבי.
23 בינואר 1970 הותקפו שני מחנות צבא מצריים 21 ק"מ מזרחית לקהיר ו-4 ק"מ צפונית לחילואן.
23 בינואר 1970  כוחות צה"ל נתקלו בכוח מחבלים ממזרח לסדום, הרגו 10 והשמידו רכב ונשק.
24 בינואר 1970 משאית תחמושת של צה"ל התפוצצה בנמל אילת. 23 חיילים ואזרחים עובדי צה"ל נהרגו ו-20 נוספים נפצעו.
25 בינואר 1970 ספינת עזר של חיל הים המצרי נפגעה על-ידי חיל האוויר באזור האי שדואן בפתח מפרץ סואץ. 
25 בינואר 1970  אגרת הנשיא ניקסון לוועידת החירום של יהודי ארהב – מבטיח כי לא ינסה לכפות הסדרי שלום במזה"ת והבטיח כי ארה"ב תמלא אחר "צרכי ישראל בנשק ואמצעי לחימה". ארה"ב מאמינה בהסכם בין הצדדים שיושג במו"מ ישיר. גב' מאיר קידמה בברכה את האגרת והדגישה את הצורך בחימוש נוסף לרגל אספקה צבאית רבת ממדים למדינות ערב מבריה"מ. 
28 בינואר 1970  חיל האוויר פגע במחנה צבאי 10 ק"מ מדרום לקהיר וכן במחנה דהשור מצפון-מערב לחילואן. 
24 בינואר 1970  ביקור סודי של נאצר נשיא מצריים בבריה"מ. דרש מעורבות סובייטית להגנת מצרים. רוסיה מבטיחה לשלוח סוללות טילי נ.מ. ס.א.2 עם צוותים רוסיים, 3 טייסות יירוט של מיג 21 עם טייסים סובייטים, מערכות מכ"ם ומטוסים מדרג ב'. 
29 בינואר 1970  מטוס קרב סורי יוצר "בום" על קולי מעל חיפה. בתגובה יוצרים מטוסי חיל האוויר "בומים על קוליים" בשמי דמשק, חלב, חומס ולטקיה ומחנה מאננקאבד באזור אסיוט במצרים עילית.
1-2 בפברואר 1970  קרבות אש עם הסורים ממזרח לגולן, מכות ארטילריה, טנקים וחיל אוויר על סוריה, נפגעו עמדות סוריות וטנקים. מאש נ.מ. סורית, הופל מטוס חיל האוויר וטייסו נהרג.
2 בפברואר 1970  חיל האוויר תקף איזורים נוספים בעומק השטח המצרי: בצפון הדלתה של הנילוס הותקף מחנה צבאי 120 ק"מ מערבית לפורט סעיד. 
5 בפברואר 1970  מארב מצרי לסיור ממונע של צה"ל צפונית לקנטרה בתעלת סואץ. 4 חיילי צה"ל נהרגו ו-5 חיילים מצריים.
6 בפברואר 1970  אנשי צפרדע מצריים פגעו בשני כלי שיט של חיל הים בנמל אילת. בתגובה פגע חיל האוויר בספינת חיל הים המצרי ברע'רדקה בים סוף 70 ק"מ דרומית – מערבית לשרם א-שייך.
6 בפברואר 1970  חיל האוויר תקף מטרות צבאיות מצריות באזור קהיר, בדרום תעלת סואץ ובצפון הדלתה של הנילוס. מטוסים מצריים ניסו להפריע לכוחותינו ושני מטוסי מיג 21 הופלו.
9 בפברואר 1970  מטוסי חיל האוויר תקפו מטרות מצריות בצפון ובמרכז תעלת סואץ. מטוס מיג 21 מצרי הופל וכן אחד ממטוסי חיל האוויר, הטייס נפל בשבי.
10 בפברואר 1970  מחבלים תוקפים באש את נוסעי מטוס אל-על במינכן בניסיון לחטפו. התנגדות ישראלית מנעה חטיפה. נוסע נהרג ו-8 נפצעו.
11 בפברואר 1970  פשיטת צה"ל על בסיס מחבלים בשפך הארנון.
12 בפברואר 1970  בהתקפת חיל האוויר באזור קהיר פגע מטוס ישראלי בשגגה במפעל הפלדה באבו זעבל 20 ק"מ צפון מזרח לקהיר. לטענת המצרים נהרגו 70 איש ונפצעו 100. כולם אזרחים.
הצעת הנשיא ניקסון למצרים לחדש הפסקת האש – נדחית על-ידי נאצר. 
13 בפברואר 1970  מטוס סוחוי 7 שניסה לתקוף עם מטוסים מצריים אחרים מוצבי צה"ל בתעלת סואץ הופל באש נ.מ. 
19 בפברואר 1970  מטוסי חיל האוויר תקפו במשך 3 שעות מטרות מצריות במרכז תעלת סואץ. מטוס ישראלי נפגע וטייסו צנח בשטחנו וחולץ.
21 בפברואר 1970  מטוס "סוויס אייר" בדרכו לישראל חובל על-ידי מחבלים והתפוצץ. 47 איש נהרגו וכן אנשי הצוות.
23 בפברואר 1970  בחילופי אש עזים בדרום תעלת סואץ נהרגו 2 ישראלים ו-2 נפצעו.
26 בפברואר 1970  מטוסי חיל האוויר תקפו בסיסי טילים בעומק מצריים -  מהפריסה החדשה של טילי ס.א.-2 ששוגרו עם צוותים רוסיים מבריה"מ. הותקף בסיס טילים בצפון הדלתה של הנילוס ובסיס 30 ק"מ מערבית לקהיר. 3 מטוסי מיג 21 הופלו בקרבות אוויר.
28 בפברואר 1970  שני מטוסי מיג 17 מצריים תקפו מוצב צה"ל צפונית לקנטרה. 1 הופל באש נ.מ. של צה"ל. 
5 במרץ 1970  כוח צה"ל פשט על בסיס מחבלים ממזרח לים המלח בקניון של נחל זרקה מעין (הארנון). 3 מחבלים נהרגו ו-3 נישבו. אמל"ח נלקח שלל.
6 במרץ 1970   2 מטוסי מיג 21 מצריים הופלו בקרבות אוויר באזור דמיאט 30 ק"מ מערבית לתעלת סואץ.
רכבת אווירית סובייטית מובילה למצרים טילי נ.מ. חדישים. 
6 במרץ 1970  כוח פשיטה של צה"ל חדר לכפר הלבנוני עיתאא-שעב באזור שתולה. פוצץ בתי מחבלים וסייענים והרג מחבל. הפעולה לאחר תקופה ארוכה של פעולות חבלה קטנות מגבול לבנון. 
8 במרץ 1970   קטיושות על בית שאן. 
12 במרץ 1970   הופל מטוס סוחוי 7 מצרי שתקף מוצב צה"ל בתעלת סואץ.
13-14 מארס 1970  פשיטת כוח חי"ר של צה"ל (סיירת שקד) על עמדות ובונקרים מצריים ממערב לתעלה. 2 חיילי צה"ל נהרגו ו-4 נפצעו. למצרים אבדות רבות. פשיטה ראשונה על ביצורים מצריים ממערב לתעלה. 
11-14 במרץ 1970 14 תקריות בגבול הסורי בגולן. 3 חיילי צה"ל נהרגו ו-12 נפצעו.
15 במרץ 1970  פשיטת צה"ל – הפגזה במרגמות על מחנה סורי גדול ליד קטיפה 40 ק"מ צפון – מזרח לדמשק. פשיטת צה"ל על קו המתח הגבוה לדמשק 20 ק"מ מצפון – מזרח לבירת סוריה.
16 במרץ 1970   פשיטת צה"ל ממזרח לקו בגולן ופגיעה בגשר ומצדיות ליד העיירה ג'סם. 
19 במרץ 1970   פשיטת צה"ל על בתי מחבלים בכפר בלידא בלבנון. הוצבו טייסות מיג 21 עם טייסים סובייטים בקהיר, אלכסנדריה ואסואן.
20 במרץ 1970  נמסר בעיתונות כי הרוסים מקימים במצרים מערכת הגנה אווירית מודרנית ובה טילי ס.א.3 מאויישים על-ידי צוותים סובייטים. 
21 במרץ 1970    10 מחבלים נהרגו בחדירתם לשטחנו דרומית לים המלח.
23 במרץ 1970  היתקלויות משמרות צה"ל בחוליות פשיטה סוריות בגולן. 7 חיילים סוריים נהרגו. נאצר מוכן לשיחות בקהיר עם סגן שר החוץ האמריקאי.
23 במרץ 1970  שר החוץ של ארה"ב ויליאם רוג'רס הודיע כי ארה"ב משהה אספקת מטוסים לישראל, לפי שעה, תוך הערכות מצב עדכניות. אכזבה ודאגה בישראל נוכח הגברת המעורבות האווירית הסובייטית במצרים.
25 במרץ 1970   4 מטוסי מיג 21 מצריים הופלו בקרבות אוויר 25 ק"מ מערבית לסואץ.
27 במרץ 1970  5 מטוסי מיג 21 מצריים הופלו בקרבות אוויר עם מטוסי צה"ל שתקפו מטרות בצפון מפרץ סואץ. מאז תחילת 1970 הופלו 25 מטוסים מצריים ומאז תום ששת הימים 85 מטוסים מצריים!
27 במרץ 1970  נהדפה הסתערות של חיילים סוריים על מוצב צה"ל דרומית לגולן. חייל צה"ל נהרג ואחר נפצע. הסורים נסוגו והותירו הרוג בשטח וכן אמצעי לחימה.
2 באפריל 1970  צה"ל פוגע בקו המוצבים הסורי, לסורים 16 הרוגים ו-37 פצועים, לצה"ל הרוג ו-2 טייסים שבויים. 
8 באפריל 1970  צה"ל פוגע בקו המוצבים הקדמי של הסורים ממזרח לגולן. 3 מטוסים סוריים הופלו.
8 באפריל 1970  הפצצת חיל האוויר בטעות על בית ספר מצרי בצאלחיה, ששכן ליד מחנה צבאי מצרי, ישראל מביעה צער על הפגיעה.
10-12 אפריל 1970  ביקור סגן שר החוץ האמריקאי ג'וזף סיסקו בקהיר. מצרים דוחה ניסיונות תיווך שלו והנשיא נאצר מכריז כי מצרים לא תוותר על אף אחת מתביעותיה וכי הפסקת האש התמוטטה.  מאשים את ארה"ב בחיזוק ישראל על-ידי אספקה צבאית. ביקור תיווך של סיסקו בישראל. 
9-11 באפריל 1970  חיסול חוליות מחבלים מדרום לים המלח.
18 באפריל 1970  תקיפה של מטוסים מצריים על מספר יעדים ישראליים בתעלת סואץ. 5 חיילי צה"ל נהרגו ו-8 נפצעו. מטוס סוחוי הופל באש נ.מ. ו-2 מטוסים מצריים אחרים נפגעו.
18 באפריל 1970  מטוסי “פנטום” שפעלו באזור קהיר נתקלו בטייסי מיג 21 סובייטים. החלטת שר הביטחון משה דיין לצמצם פעולות חיל האוויר בעומק מצריים ולפעול באזור התעלה בלבד. 
21 באפריל 1970  מטוסי מיג 17 תקפו את כוחותינו בתעלת סואץ. 1 הופל באש נ.מ. אין נפגעים לכוחותינו. פתיחה של תקיפות מטוסים מצריים על כוחותינו.
22 באפריל 1970  מצוד אחרי מחבלים ברצועת עזה. נהרגו 12, נתפסו 50 ונחשפו מצבורי נשק.
23 באפריל 1970  מטוס מצרי תקף כוחות צה"ל בגזרה המרכזית של התעלה. לא היו נפגעים.
23 באפריל 1970  מטוס מצרי הטיל פצצות סמוך להיאחזות הנח"ל בצפון סיני. לא היו נפגעים לכוחותינו.
25 באפריל 1970  מפציצי אליושין 28 מצריים תקפו יעדים אזרחיים באל עריש. 2 מטוסים הופלו על-ידי חיל האוויר.
26 באפריל 1970  פשיטת כוח מצרי על מוצב צה"ל סמוך לציר המתלה נהדפה באבדות למצרים. לא היו אבדות לכוחותינו.
26 באפריל 1970  מארב מצרי לסיור ממונע של צה"ל צפונית לקנטרה. נהרגו 2 מחיילינו ונפצעו 3. באש צה"ל נהרגו 9 מצרים. חודשה אש ארטילרית מסיבית לכל אורך התעלה. 
26 באפריל 1970  ממשלת ישראל הודיעה על הפעלת מטוסי הקרב המצריים על-ידי טייסים סובייטים, וכי תוסיף להתגונן בפני כל התקפות המפירות את הפסקת האש. 
28 באפריל 1970  מטוסים מצריים תקפו את כוחותינו בתעלת סואץ ובצפון מפרץ סואץ. בקרב אוויר הופלו 2 מטוסי סוחוי 7. 
30 באפריל 1970  כוחות מצריים חצו את התעלה בחיפוי אש ארטילרית בלילה. תקפו מוצב צה"ל בצפון תעלת סואץ. התקיפה נהדפה באבדות לצולחים.
נאום ראשון במאי של נאצר שליט מצרים קורא לארה"ב לסייע ביישוב הסכסוך במזה"ת. אור ירוק למעורבות אמריקאית.
במשך כל החודש, תקריות ירי בגבולות עם ירדן ועם סוריה. אש על ישובינו בעמק הירדן, עמק בית שאן ובגולן, התקפות חיל האוויר בהיקפים קטנים לשיכוך מקורות הירי.
במשך כל החודש, פריסת מערך נ.מ. חדש בעומק מצרים כולל סוללות ס.א.2 מגביהי טוס, ס.א.3 מנמיכי טוס, תותחי נ.מ. מכווני מכ"ם. המערכים הופעלו על-ידי צוותים סובייטים שהכשירו את המצרים לפעולה.
4 במאי 1970  יחידה גדולה של מחבלים שחדרה מירדן חוסלה על-ידי כוחות צה"ל.
8 במאי 1970  משמר צה"ל הניס חיילים מצריים שטמנו מוקשים בשטחנו בתעלת סואץ. 
7-9 מאי 1970   קטיושות על קריית שמונה מאזור "פתח לנד" בדרום לבנון.
12 במאי 1970  חילופי אש בגולן. הופלו 3 מטוסים סוריים.
12 במאי 1970  מבצע "קלחת 2" פשיטה משורינת רחבת היקף של צה"ל על 6 כפרים לבנוניים ב"פתח לנד" שהיו בסיסי יציאה למחבלים. כ-30 מחבלים נהרגו ו-11 נישבו. פוצצו בתים והושמדו כלי רכב ואמצעי לחימה. לצהל 11 פצועים קל. 
12 במאי 1970  חדירת חיילים מצריים לשטחנו בדרום תעלת סואץ, 2 מהם נהרגו.
13 במאי 1970  שני ניסיונות של מטוסי מיג 17 לתקוף מוצבי צה"ל בתעלה נהדפו. 
14 במאי 1970  ספינת טילים מצרית תקפה ספינת דייג ישראלית בימת ברדוויל. ספינת הדייג טובעה, 2 מאנשיה טבעו.
14 במאי 1970  קטיושות על עמק בית שאן.
15 במאי 1970  אנשי צפרדע מצריים חדרו לנמל אילת ומיקשו אוניה טבועה. בניסיון לפירוק המוקש נהרג צוללן ישראלי ו-3 נפצעו. 
15 במאי 1970  שני מטוסי מיג 17 הופלו בקרבות אוויר בדרום תעלת סואץ.
16 במאי 1970  שני מטוסי מיג 17 מצריים תקפו כוחותינו בדרום תעלת סואץ והופלו על-ידי מטוסינו.
16 במאי 1970  מטוסי חיל האוויר תקפו והטביעו משחתת מצרית וספינת טילים מצרית במעגן בים סוף בראס באנאס, 400 ק"מ דרומית לשרם א-שייך.
18 במאי 1970  חיל האוויר תקף סוללות ארטילריה של ירדן ושל צבא עיראק שהטרידו את יישובינו.
19 במאי 1970  כוח מצרי שחדר בלילה לשטחנו בתעלת סואץ הונס על-ידי כוח של צה"ל. 7 חיילים  מצריים נהרגו.
20 במאי 1970  ירי בזוקות על אוטובוס של ילדי אביבים.
22 במאי 1970  התקפת בזוקות על אוטובוס תלמידים מאביבים. נהרגו 12 איש ונפצעו 29, רובם ילדים. החלה פריצת דרך סלולה מהחרמון לג'בל רוס שנסתיימה בסוף יולי 1970. 
22 במאי 1970  כוח פשיטה ומטוסי חיל האוויר תוקפים מטרות מצריות בים סוף, בספגה, 350 ק"מ דרומית לסואץ. סיורים חודרים של צה"ל בדרום לבנון נגד מחבלים.
29 במאי 1970  יחידת מחבלים גדולה חוסלה על-ידי כוחות צה"ל בשטחנו.
30 במאי 1970  שני מארבים מצריים בהיקף נרחב על הדרך למעוזים בגזרה הצפונית של תעלת סואץ, צפונית לקנטרה. 14 חיילי צה"ל נהרגו, 7 נפצעו ו-2 נפלו בשבי. תקרית חמורה ביותר בגזרת התעלה. 
31 במאי 1970 – 10 ביוני 1970  התקפות כבדות של חיל האוויר על הקו המצרי בצפון תעלת סואץ במגמה לנתק את הקו המצרי מפורט סעיד. הרס כבד ואבדות רבות בקווים המצריים. נפגעו גשרים, מוצבים, בונקרים, ריכוזי רכב, דרכים ותעלת המים המתוקים. אין התנגדות אווירית מצרית.
3 ביוני 1970  בקרב אווירי הופלו 3 מטוסי מיג 21 מצריים. 
6 ביוני 1970 7 פעולת חיל האוויר בצפון תעלת סואץ נמשכה 14 שעות ו-11 שעות ביממה ללא התנגדות אווירית מצרית.
10 ביוני 1970  קרבות בירדן בין המחבלים וצבא ירדן, מאות נפגעים.
12 ביוני 1970    פשיטת צה"ל בתעלת סואץ. 32 ק"מ מפורט סעיד באזור אל כף. טוהר מערך עמדות מצרי לאורך 2 ק"מ (מבצע "ויקטוריה"). נדחתה הצעת אלוף פיקוד הדרום, אריאל שרון, לצלוח את התעלה בכוח גדול ולכבוש את צפון תעלת סואץ
1-3ביוני 1970    חיל האוויר תוקף  5 פעמים בסיסי מחבלים בירדן. קטיושות על בית שאן.
3 ביוני 1970  טבריה מופגזת. מרדף וחיסול מחבלים בערבה. 
10 ביוני 1970  שר החוץ רוג'רס מציג תכניתו להפסקת אש ישראל – מצרים.
12 ביוני 1970  פשיטת צה"ל במפרץ סואץ, 140 ק"מ דרומית לעיר סואץ, על תחנת משמר מצרית בראס ע'ארב. 
17 ביוני 1970  16 פשיטת צה"ל והפגזת מחנה צבאי מצפון מזרח לדמשק. פיצוץ גשר על-ידי כוח צה"ל בכביש דמשק – סווידא, 45 ק"מ  דרומית לדמשק. 
19 ביוני 1970  הצעתו החשאית של שר החוץ האמריקאי רוג'רס לנשיא מצרים נאצר להפסקת אש במלחמת ההתשה תמורת חידוש המו"מ המדיני שבמרכזו נסיגת ישראל משטחים שכבשה ב-1967. 
20 ביוני 1970  ועידת פסגה ערבית "מקוצצת" בטריפולי בירת לוב. נאצר מודיע כי פני מצרים למלחמה בישראל. 
23 ביוני 1970  העברת טילי נ.מ. ס.א.-2 לתעלה בלילה והסתרתם לחופי התעלה בצמחיה העבותה ללא מחפורות וביצורים.
23-24 ביוני 1970  23 חיל האוויר תוקף סוללות טילים שקודמו לתעלת סואץ. הקרב על חגורת הטילים של התעלה.
24 ביוני 1970  הצבא הסורי הסדיר תוקף מוצב צה"ל בגולן באזור בקעתא שבצפון. פשיטה משורינת סורית באזור תל כודנא. שתי הפשיטות נהדפו באש טנקים, ארטילריה וחיל אוויר, לצהל הרוג ו-18 פצועים.
25 ביוני 1970  חיל האוויר תוקף מטרות בקו הקדמי הסורי ממזרח לגולן ובעומק המערך הסורי בואכה דמשק – כתגובה על התקיפה הסורית אמש וכהכנה לפשיטה משורינת של צה"ל. מיג סורי הופל. לצה"ל הרוג ו-2 פצועים.   
25 ביוני 1970  יוזמה חדשה של שר החוץ האמריקאי רוג'רס לפתרון המשבר במזה"ת מוצגת בציבור (רוג'רס 2).
26 ביוני 1970  פשיטה משורינת של כוח חטיבתי של צה"ל בסיוע ארטילריה ומטוסים. כיבוש מוצבי הקו הסורי מדרום לצומת רפיד ועד ואדי רוקאד. בקרב שריון בשריון הושמדו 8 טנקים סוריים. הופלו 3 מטוסים סוריים. בשלושת ימי הקרבות בגולן נפגעו לסורים מאות חיילים ונהרסו 6 מוצבים, 38 שבויים, נפגעו 36 טנקים סוריים ו-5 מטוסי קרב סוריים נפגעו. לצה"ל 10 הרוגים ו-38 פצועים. 
30 ביוני 1970   הרוסים והמצרים מזיזים מערך "מתגלגל" של טילי נ.מ. לקו התעלה. ריכוז סוללות המחפות זו על זו בגזרה של 70 ק"מ מול איסמעיליה. חיל האוויר תוקף את המערך המתארגן מחדש כל הזמן.
29 ביוני 1970  ביקור משלחת מצרית רמת דרג בראשות נאצר נשיא מצרים במוסקבה. נדונו: הגברת המעורבות הסובייטית במשבר. יוזמת השלום של ארה"ב. בקשות לסיוע כלכלי ולרכש.  
30 ביוני 1970  חיל האוויר תוקף בעוצמה את מערך הטילים המצרי בתעלת סואץ. 2 מטוסי “פנטום” הופלו וטייסיהם נשבו. הישג זמני של הנ.מ. המצרי מול המטוסים של צה"ל.
2 ביולי 1970  בקשה דחופה חשאית של רוה"מ גולדה מאיר מהנשיא ניקסון לקבל ציוד אלקטרוני חדיש לשיבוש מערך הטילים. הבקשה נענית במהירות.
5 ביולי 1970  חיל האוויר תוקף סוללות טילים בתעלה ובעורף המצרי. מטוס “פנטום” הופל וטייסו נשבה. 
12 ביולי 1970  ירי קטיושות מלבנון על נהריה. 
16 ביולי 1970  כוח צה"ל פשט על בסיס מחבלים בכפר כלא בלבנון. הוקם מוצב קבע בג'בל רוס לאחר שנפרצו הדרכים אל ההר.
18 ביולי 1970  התקפת מטוסי “פנטום” על מערך הטילים הסובייטי-מצרי מצויידים באמצעי לוחמה אלקטרונית נגד טילים. 3 מטוסי “פנטום” נפגעו. 2 הופלו בשטח מצרי. טייס נהרג וטייס נפל בשבי. סה"כ הופלו ביולי 5 מטוסי “פנטום” של צה"ל.
22 ביולי 1970  נחטף מטוס של חברת "אולימפיק" תמורת ושחרור מחבלים שנעצרו ביוון.
23 ביולי 1970  נשיא מצרים נאצר מודיע בנאום ליום המהפכה המצרית על קבלת היוזמה האמריקאית להפסקת אש ל-3 חודשים (רוג'רס 2). לבטים פנימיים במצרים ובישראל על קבלת התוכנית.
30 ביולי 1970  בקרב אווירי ובמארב אווירי של צה"ל הופלו 5 מטוסי קרב מיג 21 מוטסים על-ידי טייסים רוסיים והונסו האחרים. התנגשות ישירה בין טייסי ישראל לטייסי בריה"מ במצרים. חשש ממלחמה עם כוח לוחם של בריה"מ.  
31 ביולי 1970  ממשלת ישראל קיבלה ברוב קולות את היוזמה האמריקאית להסדר במזה"ת. ממשלת האחדות הלאומית עומדת על סף התפרקות. הימין – חרות והליבראלים מתנגדים לחלק מהתנאים המדיניים. 
3 באוגוסט 1970   התקפת חיל האוויר על מערך הטילים המצרי – סובייטי בתעלה. נפגעו 2 מטוסי “פנטום”. אחד נחת בשטחנו והטייס ניצל, השני נפל במצרים וטייסו נשבה. 
7 באוגוסט 1970  הפסקת אש בחזית המצרית. סיום מלחמת ההתשה.

התנאים הצבאיים:
* הפסקת אש לשלושה חודשים, במהלכם ייפתחו מגעים מדיניים בחסות האו"ם להסדר.
* סטטוס קוו של מצב הכוחות הצבאיים בתעלה ובסיני.
מתפרקת ממשלת האחדות הלאומית שפעלה מראשית מלחמת ששת הימים. הימין: חירות והליבראלים פרשו מהממשלה.
8 באוגוסט 1970   בחיפוי הפסקת האש הפרו המצרים את סעיף הקפאת המצב הצבאי בשני צידי התעלה 
והעבירו, בסיוע סובייטי, את מערך טילי הנ.מ. למרחב של התעלה ו-50 ק"מ מערבית     לה. בריכוז בשטח ברוחב של 70 ק"מ במרכז התעלה. 
מ-4 סוללות באזור רוכזו בו 25 סוללות בימים 7-9 באוגוסט 1970.
בחודשים ספטמבר – אוקטובר 1970 עיבו המצרים את המערך ל-50 סוללות טילים, כולל טילי ס.א.2, תותחי נ.מ., מערך מכ"מים וקשר ו-16 סוללות טילי ס.א.3 מאוישות בצוותים סובייטים.
14 באוגוסט 1970  תלונה ישראלית על הפרת הפסקת האש על-ידי מצרים, על הזזת הטילים לתעלה ופריסתם באזור הקפאת הכוחות, הוגשה לאו"ם ולארה"ב. 
19 באוגוסט 1970 משרד החוץ האמריקאי מגיב כי אין הוכחות מספיקות להזזת הטילים לתעלה.
25 באוגוסט 1970 נפתחו שיחות במרכז האו"ם בין ישראל לשליח האו"ם ד"ר גונאר יארינג ובין נציגי ירדן ומצרים לשליח האו"ם יארינג. מדינות ערב סירבו למו"מ ישיר עם ישראל – גם בתיווך האו"ם. 
1 בספטמבר 1970 ניסיון התנקשות של מחבלים פלסטינים בשיירת המלך חוסיין ברבת עמון. החרפת המתח הפנימי בירדן בין תומכי המלך ונאמניו לבין הפלסטינים. צמצום חדירות לישראל.
3 בספטמבר 1970 השעיית השיחות בין ישראל לשליח האו"ם יארינג עד להחזרת המצב הצבאי בתעלה לקדמותו או להסכם הפסקת אש חדש ומוסכם. כפיצוי הוסכם בספטמבר 1970 על הזרמת נשק אמריקאי לישראל לאיזון המצב הצבאי. בהם 24 מטוסי “פנטום”.
6 בספטמבר 1970 מאבטחים ישראלים סיכלו חטיפת מטוס ולכדו מחבלים.
6 בספטמבר 1970 מחבלים פלסטיניים חטפו 3 מטוסי נוסעים בשמי אירופה, הנחיתום בצפון ירדן ולקחו את הנוסעים כבני ערובה. התפשטות התסיסה הפלסטינית בצפון ירדן ובאיזור רבת עמון.
9 בספטמבר 1970 מטוס נוסף נחטף באירופה והונחת בירדן.
10 בספטמבר 1970 תוכנית דיין לנסיגת צה"ל מתעלת סואץ. פתיחת התעלה לשיט בין לאומי וחידוש הפעילות האזרחית בערי התעלה. "הסכם הביניים" מועבר לארה"ב על-ידי ח"כ גד יעקובי ושיחותיו עם אנשי משה"ח האמריקאי ועם היועץ לביטחון לאומי הנרי קיסינג'ר.
15 בספטמבר 1970 – 12 בספטמבר 1970 קרבות פרצו בין צבא ירדן והמחבלים הפלסטיניים בעמאן, ובצפון ירדן באירביד ובזרקא. המחבלים מכריזים על צפון ירדן: "שטח פלסטיני משוחרר". 
16 בספטמבר – 8 בנובמבר 1970 מסע ראש הממשלה גולדה מאיר לארה"ב, לעצרת האו"ם, לקנדה ולבריטניה לשיחות מדיניות וצבאיות.
17 בספטמבר 1970 מטוס צילום ישראלי מדגם "סטרטוקרוזר" הופל במרחק מתעלת סואץ באש טילי נ.מ. מצריים. הופסקו טיסות צילום ישראליות מעל אזור התעלה.
17 בספטמבר 1970  הוכרז משטר צבאי בירדן. צבא ירדן נלחם בארגוני החבלה הפלסטיניים. קרבות ברמת עמון ובצפון ירדן. הצבא העיראקי בצפון ירדן שומר על נטרליות.
תמיכה ישראלית חשאית במלך חוסיין. כוננות וריכוז כוחות בצה"ל מול הגלעד. הידוק התיאום עם ארה"ב במשבר בירדן.
23 בספטמבר 1970 דביזיית שריון סורית חדרה לצפון ירדן בתמיכה בפלסטינים והשתלטה על אזור רמת'א – אירביד. חיל האוויר הירדני וכוחות שריון וארטילריה ירדניים פועלים נגד הצבא הסורי והמחבלים והודפים בהדרגה את הסורים צפונה תוך גרימת אבדות כבדות באמצעי לחימה ובציוד לסורים. האיום הצבאי הישראלי מונע הפעלת חיל האוויר הסורי בירדן ומונע תגבור צבאי סורי בגלעד.
24 בספטמבר 1970 משלחת תיווך בין ערבית בירדן להשכנת הפסקת אש בין צבא ירדן והמחבלים הפלסטיניים. ועידת פסגה של 8 מדינות ערביות בקהיר לדיון במשבר הפנימי בירדן.
27 בספטמבר 1970 בחסות הפסגה הערבית ונשיא מצרים נאצר, הושגה הפסקת אש בירדן. צמצום נוכחות המחבלים בירדן והגבלת פעולותיהם משם כנגד ישראל.
28 בספטמבר 1970 שליט מצריים גמאל עבד א-נאצר, אביר הלאומיות הפאן ערבית, נפטר בקהיר מהתקף לב. סגנו, אנוואר א-סאדאת, נשיא זמני.    
30 בספטמבר 1970 ביקור הנשיא ניכסון במזרח הים התיכון בצי השישי וביוגוסלביה. ביקור שר ההגנה האמריקאי ביוון ובתורכיה. זאת לנוכח המשבר בירדן, ולנוכח התעצמות הצי הסובייטי בים התיכון והמעורבות הסובייטית העזה באזור. הידוק יחסי ארה"ב עם ישראל. נשק אמריקאי לישראל לאיזון ההשפעה הסובייטית. כולל טנקי פטון 60M, נגמ"שי 113-M, תותחים מתנייעים 155 מ"מ 109M ו-175 מ"מ. ציוד אלקטרוני וציוד אווירי.
6 באוקטובר 1970 ארה"ב פורשת משיחות 4 המעצמות באו"ם לפתרון המשבר במזה"ת.
6 בנובמבר 1970 שני מטעני חומר נפץ התפוצצות בתחנה המרכזית בתל-אביב. 2 אזרחים נהרגו ו-29 נפצעו.
7 בנובמבר 1970 נשיא מצרים סאדאת מכריז על המשך הפסקת האש ל-3 חודשים נוספים, כדי לאפשר מו"מ ונסיגת ישראל. 
13 בנובמבר 1970 בהפיכה שקטה בתוך מפלגת הבעת' הדיח שר ההגנה הסורי ומפקד חיל האוויר גנראל חאפז אסד את מתנגדיו מהשלטון והפך לשליט יחיד של סוריה. הידוק התיאום סוריה – מצרים.
16 בנובמבר 1970 רוה"מ גולדה מאיר מביעה רצון ישראל לחידוש שיחות יארינג ועל דו שיח עם ארה"ב לתיקון ההפרות המצריות על-ידי איזון בתחום החימוש. 
23 בנובמבר 1970 מחבלים בכירים נהרגו ברצועת עזה בהיתקלות עם סיורי צה"ל. 3 חיילי צה"ל נפצעו. 
13 בנובמבר 1970 הצעת דיין להסכם ביניים בתעלת סואץ ונסיגת צה"ל נמסרה לעיתונות הבריטית. זאת התוכנית האישית של שר הביטחון ולא תוכנית רשמית של ישראל. 
בהצעה: 
א. נסיגה ישראלית 30 ק"מ מקו התעלה. 
ב. פתיחת התעלה לשיט בין לאומי. 
ג. שיקום ערי התעלה.
ד. המשך מו"מ לקראת הסכם שלום. הרמטכ"ל והרוב בממשלה ספקניים.
 
12 בדצמבר 1970 מסע שר הביטחון דיין לארה"ב. 
נושאי הדיון: 
א. מעורבות בריה"מ במזה"ת.
ב. חזרה לשיחות יארינג. ג. חידוש הספקת הנשק לישראל. 

ארה"ב מסכימה אחרי התלבטות קשה לחדש הספקת נשק נרחבת לישראל.
17 בדצמבר 1970 נתפסו 3 חוליות מודיעין מצריות שחדרו לדרום סיני.
26 בדצמבר 1970 ועידת שרי החוץ של מדינות האיסלאם בקראצ'י בירת פקיסטאן. פורום המדינות המוסלמיות מתגבש כפורום קבוע המתערב בסכסוך הערבי – ישראלי לטובת הערבים.
28 בדצמבר 1970 פשיטת צה"ל על ריכוזי מחבלים בכפר יעתר בדרום לבנון. פוצצו בתי מחבלים, נהרגו מחבלים. חייל צה"ל נהרג ו-5 חיילים נפצעו.
28 בדצמבר 1970 ראיון של הנשיא סאדאת ל"ניו יורק טיימס": 
א. חזרה על דרישת מצרים לנסיגת ישראל מכל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
ב. שליחות יארינג מטרתה לממש את החלטת האו"ם 242 על-ידי קביעת הסדרי נסיגת ישראל במועדים מגודרים.
ג. מצרים תכיר לאחר הנסיגה הישראלית ב"זכותה של ישראל להתקיים כמדינה עצמאית כפי שהוגדר על-ידי האו"ם".
ד. מצרים תקבל בברכה ערבויות של 4 המעצמות הגדולות לגבולות במזה"ת, כולל ישראל כ"צעד ראשון לקראת הסכם שלום". 
ה. מצרים לא תסכים לעולם ליחסים דיפלומטיים עם ישראל.
29 בדצמבר 1970 רוה"מ מאיר בנאום בכנסת: ישראל תחדש השיחות עם יארינג במגמה להגיע להסכם 
שלום עם מדינות ערב, תוך תיאום עם ארה"ב.

1971

4 בינואר 1971  נשיא מצרים החדש, אנוואר סאדאת, מאיים כי ללא נסיגה חלקית של ישראל בסיני ותוכנית לנסיגה כללית של ישראל הוא יחדש את האש ב-5 בפברואר 1971. הוא מאשים את שובה של ישראל לשיחות יארינג כתכסיס למשוך זמן.
5 בינואר 1971  ישראל מעבירה מסרים ליארינג. מצרים מסרבת לקבל מכתב המופנה אליה על-ידי ממשלת ישראל. מצרים רואה במו"מ עם יארינג שלב בכפיית החלטת האו"ם על נסיגת ישראל מהשטחים. מסע תעמולה תוקפני בתקשורת המצרית נגד ישראל, איומים בחידוש האש אם לא תושג נסיגה ישראלית מיידית.
8-9 בינואר 1971 שיחות גונאר יארינג בישראל. הדגיש חובת ישראל לסגת מכל השטחים. "המטרה המרכזית של השיחות בין ישראל ומצרים היא כינון שלום ביניהם. כל סעיפי החלטה 242 הם במסגרת הקשר זה". הבהירה ממשלת ישראל. 
ישראל הדגישה חתירה להסכם שלום מפורט, ברור ומחייב, ולא הסכם אי-לוחמה בלבד.
ישראל מביעה רצון טוב לתרום חלקה לבעית הפליטים הפלסטיניים, שתיפתר בעיקר במדינות ערב ועל ידן.
סירוב ישראלי להסכים להחלטת האו"ם המקנה לפליטים זכות לשיבה לבתיהם בישראל או לקבלת פיצויים, לפי החלטתם.
8 בינואר 1971 "הליגיון הערבי" מטהר את האיזור הצפוני של ירדן ממחבלים. לא יותר למחבלים לפעול משטח ירדן. מחבלים נמלטים הסגירו עצמם לישראל.
12 בינואר 1971 נעצרו קבוצות ריגול וחבלה ביהודה ושומרון – כ-60 עצורים.
15 בינואר 1971 פשיטת כוח צה"ל על בסיסי מחבלים בלבנון, 43 ק"מ צפונית לגבול ישראל, באזור צידון, 10 מחבלים נהרגו. חוסל בסיס מחבלים במעגן ראס א-שייך. 6 מחיילינו נפצעו קל.
15 בינואר 1971 תשובת הנשיא סאדאת לאגרת יארינג. מצרים מדגישה ביצוע החלטות האו"ם ונסיגה ישראלית מלאה, ומתחמקת מפירוט תנאי השלום. דרישה תקיפה להחזרת הפליטים הפלסטיניים לישראל. 
19 בינואר 1971 משלחת סובייטית בראשות נשיא בריה"מ במצרים לחנוכת סכר אסואן. בהודעה משותפת מצרית – סובייטית: "לא יתכן שלום צודק ובר קיימא באזור ללא נסיגת ישראל מכל השטחים הערביים וביצוע החלטת מועצת הביטחון (242 לפי הפירוש הסובייטי – ערבי – צרפתי). הדגש חוזר על "הגשמת החלטות האו"ם המאשרות את זכויות העם הפלסטיני".
22 בינואר 1971 ועידת פסגה זוטא בקהיר של מצרים, סודאן, לוב וסוריה. דנו במצב "החזית המזרחית". 
1 בפברואר1971 אגרת שניה של סאדאת לגונאר יארינג. נכונות מצרים להסכם בתנאים שתוארו לעיל בהכרזה הסוייבטית – מצרית. אופן השלום ומהותו נשארו ערטילאיים ובלתי ברורים. זהירות בישראל.
4 בפברואר 1971 נאום סאדאת בפני האסיפה הלאומית המצרית – הסכמה מצרית להסדר ביניים בתעלת סואץ. הנסיגה הישראלית – שלב ראשון בלוח זמנים לביצוע סעיפי החלטת האו"ם.
כוחות מצריים יעברו לסיני כדי להגן על התעלה. השלב השני של הנסיגה הישראלית יכלול נסיגה כללית מכל השטחים, הפסקת האש תהיה לזמן מוגבל.
 
המטרה המצרית: (לפי מקורות מצריים מאוחרים) 
א. להרוויח זמן. 
ב. לדחות המלחמה. 
ג. לעבור לסיני מתוך הסכם ולא על-ידי צליחה צבאית. ד. השגת נקודות זכות למצרים בדעת הקהל במערב, באירופה ובארה"ב. 

הנאום מחריף את הדאגה בישראל לנוכח דיפלומטית האיומים המצרית.
6 בפברואר 1971 הנשיא סאדאת נענה לבקשת מזכיר האו"ם להאריך את הפסקת האש בחודש ימים בתנאי שישראל תחל תוך חודש בנסיגה חלקית בסיני. מצרים מוכנה לפתוח את התעלה לשיט בין לאומי ולשקם את ערי התעלה בתנאי של העברת צבא מצרי לסיני לחיפוי על התעלה.
פברואר 1971  תשובת ישראל לגונאר יארינג על הצעות מצרים:
א. שלום מלא כולל יחסים דיפלומטיים ולא אי-לוחמה בלבד. 
ב. גבולות בטוחים ומוסכמים – שאינם זהים לגבולות 4 ביוני 1967, אך יושגו בהסכם במו"מ ישראל מול מצרים ויכללו הסכמי פירוז לאבטחת ביטחון ישראל.
ג. ישראל דורשת הסכמים ברורים וחתומים ולא "ערבויות" ו"הבנות" בע"פ ושל המעצמות. 
ד. השלום יכלול את חופש השיט בתעלת סואץ ובמפרץ אילת לישראל בסעיפים ברורים בחוזה השלום.
ה. לא בסיס למחבלים – המדינות שחתמו על הסכם השלום לא יקיימו בסיסי מחבלים לפעולה נגד ישראל וימנעו פעילות עוינת משטחן של כוחות סדירים ובלתי סדירים.
ו. שאלת הפליטים – פתרון אזורי כולל תרומה ישראלית, לא החלטת האו"ם 194. 
9 בפברואר 1971  תשובת רוה"מ גולדה מאיר לתוכנית המצרית בכנסת: "ישראל מוכנה בכל לב לתת יד לפתיחת תעלת סואץ לשיט בין לאומי לכל המדינות, כולל ישראל. אך הצעת הנשיא סאדאת בעניין זה איננה ברורה... קיום מגע בלתי אמצעי בינינו, פנים אל פנים היה מקל לברר כל הצעה מצידה של מצרים ומצידה של ישראל".
"כדי להשיג הסכמים ברורים בתכנם בכל הסעיפים, לרבות התנאים והמועדים לביצוע ההסכים". עם זאת, "הצעת הנשיא סאדאת כפי שהוצגה בנאומו, חותרת להשגת יתרון אסטרטגי על-ידי נסיגת כוחותיה של ישראל, ללא התקדמות ממשית אל השלום".
ישראל תוסיף לפעול לקראת הסכם שלום באמצעות מתווך האו"ם יארינג.
13 בפברואר 1971 ישראל לקיסינג'ר: "יש לנו עניין בדיון עם מצרים בשאלת ההסדר החלקי בתעלת סואץ".
15 בפברואר 1971 תשובת מצרים לד"ר יארינג:   
- מצרים מוכנה לקבל על עצמה לכבד את השלימות הטריטוריאלית והריבונית של כל המדינות במזה"ת, וזכותן לחיות בשלום בגבולות מוכרים ובטוחים.
- יצירת אזורים מפורזים בגודל שווה משני צידי הגבול.
- כוח חירום בין לאומי של 4 המעצמות הגדולות יוצב בשארם א-שייך ויערוב לחופש השיט.
- מצרים ערבה לחופש השיט בתעלת סואץ ובמיצרי טיראן.
מצרים דורשת:
- נסיגה ישראלית מלאה מסיני ומעזה.
- הסדר צודק לבעית הפליטים הפלסטיניים בהתאם להחלטת האו"ם (194) ועוד.
- נסיגת ישראל מכל השטחים הכבושים.
הצעת מצרים נתקבלה באו"ם ובארה"ב כהצעה מעשית ורצינית להסכם שלום בין מצרים וישראל. בהתאם לתוכנית רוג'רס מ-1969 שכרכה הסכמי שלום בנסיגה ישראלית מלאה לגבולות 1967. 
מנהיגי ישראל מסרבים לנסיגה מלאה מכל השטחים כתנאי מוקדם לשלום.
26 בפברואר 1971 תגובת ישראל להצעות מצרים: אגרת תשובה ליארינג:
"ישראל רואה בחיוב את הבעת נכונותה של מצרים להיכנס להסכם שלום עם ישראל וחוזרת ומאשרת את נכונותה למו"מ ענייני בכל הנושאים הנוגעים להסכם שלום בין שתי המדינות". 
נסיגת כוחות צה"ל תתבצע לגבולות מוסכמים בטוחים ומוכרים, אך לא לגבולות 4 ביוני 1967. 
- בעית הפליטים – ישראל נכונה לדון עם ממשלות ערב על: 
א) תשלום פיצויים על רכוש נטוש.
ב) השתתפות בשיקום הפליטים באזור.
ישראל מצפה ממצרים: 
- להכריז על קץ הסכסוך וסיום כל התביעות.
- משטח מצרים לא תבוצע פעילות עוינת נגד ישראל.
- אי השתתפות בבריתות עם מדינות הנמצאות במצב לוחמה עם ישראל. 
- הפסקת הלוחמה הכלכלית והמלחמה המדינית נגד ישראל.
- התחייבות מפורשת לשיט ישראלי בתעלת סואץ.
- הסכם שלום ייחתם בחוזה ברור ומחייב בהתאם לכללי המשפט הבין לאומי.
לנוכח תביעות ישראל לפרוט תנאי השלום על-ידי מצרים – שלא נענו בתגובה מצרית – חל קיפאון בשיחות יארינג.
הכרזות מלחמה של אסד נשיא סוריה. גם אם ישראל תיסוג מסיני ומהגולן תוסיף סוריה להילחם יחד עם הפלסטינים בישראל. 
5 במרץ 1971  אגרת "הנשיא סאדאת" לנשיא ניקסון – מבקש מארה"ב לפעול למען הסכם ביניים בתעלת סואץ – לפי התנאים המצריים. ארה"ב מפעילה לחץ דיפלומטי על ישראל לנסיגה בתעלה.
7 במרץ 1971 מזכיר האו"ם או-טאנט למועצת הביטחון – מאשים את ישראל בקיפאון בשליחות יארינג. תרגיל גדול של צבא מצרים לבדיקת מערך הנ.מ. והטילים בתעלה. 
22 במרץ 1971 בישיבה של ממשלת ישראל קיבלה ישראל את העיקרון של נסיגה ישראלית חלקית תמורת פחות משלום מלא. נכונות להסכם ביניים בתעלת סואץ תמורת מצב של אי-לוחמה. הסכם עצמאי שאינו חלק מהסכם כולל ואינו שלב ראשון לנסיגה כללית, אלא לאחרי הסכם בין שני הצדדים. (בתיווך ארה"ב – תמורת התחיבויות וערבויות אמריקאיות לישראל).
25 במרץ 1971 הרמטכ"ל חיים בר-לב: "צה"ל נכון לסגת לקו ביצורים עורפי ("קו המעוזים")  10-12 ק"מ מהתעלה". 
28 במרץ 1971 החלטת ממשלה – הסכמה ישראלית להסכם ביניים בתיווך אמריקאי.
1 באפריל 1971 סאדאת מציג בפומבי עמדתו בעניין הסכם ביניים:
- הנסיגה החלקית תהיה צעד ראשון לנסיגה מלאה על יסוד החלטת מועצת הביטחון (בפירוש הערבי – סובייטי – צרפתי).
- מצרים לא תסכים למו"מ על נוכחות ישראלית בכל צורה שהיא בשרם א-שייך.
- מצרים לא תסכים לפרוז מלא של סיני.
- הפסקת אש זמנית לתקופה קצובה ומוגדרת מראש.
- צבא מצרי יעבור לסיני לאבטח פתיחת התעלה.
3 באפריל 1971 מצרים מזהירה ברדיו קהיר כי אם לא תסכים ישראל לנסיגה חד צדדית בתעלה תחדש מצרים את הקרבות בסוף חודש אפריל.
הצעות סאדאת – הזדמנות אחרונה לשלום.
4 באפריל 1971 שר הביטחון, משה דיין, מדווח לממשלה על רכבות אוויריות למצרים מהגוש המזרחי, הנושאות נשק חדיש, כולל מטוסי קרב חדשים ונשק נ.מ. חדיש.
17 באפריל 1971 נשיאי מצרים, סוריה ולוב חותמים בבנגאזי על הקמת פדרציה משולשת וחוזרים על שלושת הלאווים של ועדת חרטום 1967.
18 באפריל 1971 עמדת ישראל בעניין הסכם ביניים בתעלה – מפורטת ביותר מוגשת לשגריר ארה"ב בישראל כמצע לתיווך אמריקאי בין ישראל למצרים. קיסינג'ר מסרב לקבל מסמך זה כבסיס לתיווך אמריקאי ומאשים בשיחתו עם השגריר רבין כי ישראל מובילה לקיפאון ולעימות.
25 באפריל 1971 ידיעות מוסמכות הגיעו לממשלת ישראל על רכש רב למצרים מהגוש המזרחי – עשרות טנקים 55T, עשרות נושאי תותחים משורינים, ציוד גישור, 50 מטוסי מיג 21, סוללות טילי נ.מ. ס.א.2 וס.א במרץ  המצרים העבירו טייסות קרב לסוריה לסייע למדינה זו נגד ישראל. במקביל רכש סובייטי לסוריה – מטוסים ושריון.
הרמטכ"ל חיים בר-לב מבהיר לממשלה ב- 25.4 כי בכוחו של צה"ל לשמור על קווי הפסקת האש במקומם במקרה של חידוש הלחימה.
25 באפריל 1971 רוה"מ גולדה מאיר בישיבת הממשלה: עימות כולל עם ארה"ב ב-3 שאלות:
1. ההסדר החלקי בתעלת סואץ.
2. ההסדר הכולל לפי תיווך יארינג.
3. רכש לישראל.
על רקע ההצהרות המצריות המאיימות ומשלוחי הנשק למצרים, חשד בממשלה כי הסכם בתעלה יוליך לחציית התעלה על-ידי הצבא המצרי כשלב ראשון לחידוש הלחימה.
דיין: "ישראל לא תחזור לגבולות 67".
1 במאי 1971  ביקור שר החוץ האמריקאי רוג'רס בבירות ערב: בריאד בירת סעודיה, ברמת עמון ובבירות לשיחות עם מנהיגי ערב.
1 במאי 1971  נאום סאדאת בראשון במאי – משבח את עצמת הצבא המצרי, בזכותו נמצאת מצרים במעמד אחר בזירה המדינית.
2 במאי 1971  סאדאת מדיח את סגן הנשיא – עלי צברי, מראשי הקבוצה הפרו-סובייטית במצרים ודמות מפתח בתקופה הנאצרית. מחווה כלפי ביקור שר החוץ האמריקאי במצרים.
4 במאי 1971  ביקור ראשון של שר חוץ אמריקאי במצרים מאז 1953. השר רוג'רס, סגנו סיסקו ועוזרים לשיחות בקהיר ובישראל. במגמה לזרז את הסכם הביניים.
6 במאי 1971  ביקור שר החוץ האמריקאי רוג'רס בישראל. רוג'רס משבח את עמדת מצרים כנכונה לשלום ומאיץ בישראל לגלות גמישות. הוא לוחץ על ישראל להתחייב על נסיגה לגבול הבינלאומי מ-1966. ולקבל את ההסכם החלקי כשלב לקראת הסדר כולל (לפי תוכנית רוג'רס 1969). 
17 במאי 1971  הקונסול הכללי של ישראל באיסטמבול נחשף ונרצח על-ידי ארגון מחתרת תורכי שמאלני בעל קשרים עם ארגוני החבלה הפלסטיניים.
20 במאי 1971  בנאום פומבי מוסיף סאדאת תנאים להסכם ביניים: א. אי הפקרת אף שעל מאדמת מצרים. ב. אין מיקוח ביחס לזכויות של פלסטין. ג. אין הסכם חלקי, אלא כשלב ראשון לנסיגה מלאה עם לוח זמנים ברור.
23 במאי 1971  שר החוץ של ישראל, אבא אבן, מדווח בישיבת הממשלה: יארינג מקפיא את שליחותו עד שיתברר המו"מ עם מצרים, על הסכם חלקי בסואץ.
25 במאי 1971  ביקור משלחת סובייטית רמת דרג במצרים בראשותו של נשיא בריה"מ ניקולאי פודגורני.
27 במאי 1971  חוזה ידידות ושיתוף פעולה בין מצרים לבריה"מ. החוזה נועד להבטיח את האחיזה הסובייטית של בריה"מ במצרים. את הספקת הנשק למצרים. את התמיכה הסובייטית במדיניות המצרית בסכסוך הערבי – ישראלי ובצד המצרי את שלטונו של סאדאת במצרים כבן ברית של בריה"מ. התחיבות משותפת של שני הצדדים ל"חיסול תוצאות התוקפנות" מיוני 1967. 
4 ביוני 1971  נמסר לתקשורת על חשיפת רשת ריגול סורית בכפרי הדרוזים בגולן בהנהגת כמאל קאנג'.
8 ביוני 1971  נאום הנשיא סאדאת ביום השנה למלחמת ששת הימים – מצרים מוכנה להקריב מיליון חיילים אבל לא תוותר על שעל אחד מאדמתה.
11 ביוני 1971  מיכלית ליברית בדרך לישראל "קוראל סי" הותקפה במיצר באב אל מנדב בדרום ים סוף באש בזוקות מסירת מחבלים. לא היו נפגעים. המכלית המשיכה בדרכה לאחר כיבוי הדלקה.
17 ביוני 1971  תרגיל גדול על חטיבתי של צה"ל ברמת הגולן בהשתתפות כוחות חי"ר, שריון, ארטילריה, הנדסה, חיל אוויר וכוחות מונחתים ממסוקים. נבדק בין היתר קליטת הרכש החדש ביחידות צה"ל והשימוש בו. פעולות גישור וצליחה מלאו תפקיד מרכזי בתרגיל, בו יושמו לקחי מלחמת ההתשה.
במהלך חודש יוני – התנגשויות בין צבא ירדן וארגוני המחבלים במחנות הפליטים באזור רבת-עמון, "ניקוי" מחנות הפליטים מנוכחות חמושה של המחבלים והשתלטות השלטון על מחנות אלה. למרות לחץ בין ערבי להתפשר עם המחבלים – בפרט מעורבות של הנשיא סאדאת למענם.
9 ביוני 1971  בנאום רוה"מ גולדה מאיר בכנסת - הצגה עדכנית ומוסמכת של תנאי ישראל להסכם ביניים: בתעלה - קו הגבול הזמני לא יהיה גבול קבע – זה ייקבע לאחר מו"מ על שלום בין הצדדים. קו גבול קבוע ומוסכם זה יהיה קו הנסיגה של כוחות צה"ל לאחר השגת השלום.
22 ביוני 1971  נאום הנשיא סאדאת באלכסנדריה: "אם המלחמה דורשת מיליון קורבנות, אנו מוכנים להקריב מיליון קורבנות... 1971 לא תעבור ללא קבלת החלטה ברורה לגבי המלחמה. לגבי מצב של לא מלחמה ולא שלום... אנו לא נקבל זאת. יהיה הקרבן אשר יהיה". "שנת 1971 היא שנת ההכרעות" 
 6 ביולי 1971  שליחות דיפלומטית אמריקאית חדשה לקהיר להחיאת הסכם הביניים.
6 ביולי 1971  מספר טילי קטיושה נורו על פתח תקווה משטח שומרון. נהרגו 4 אזרחים ונפצעו 16. החוליה נתפסה ב-14 ביולי ו-6 המחבלים חוסלו ליד הסרטבא בבקעת הירדן. 
8 ביולי 1971  משה דיין ב"קול ישראל": "המצרים דרשו הפסקת משלוחי נשק מארה"ב לישראל כתנאי להמשך המו"מ להסכם חלקי בתעלה. התביעה הזאת יוצרת מצב בלתי אפשרי לישראל, זה אינו יכול להיות בכלל בסיס לניהול מו"מ". 
12-18 ביולי 1971 צבא ירדן פתח במבצע לטיהור המחבלים ממובלעות בצפון ירדן והכריז ב-18 ביולי על ביטול הסכם קהיר. המחבלים נמלטו לסוריה ואף לישראל!
17 ביולי 1971  סגן שר החוץ הרומני ביקר בישראל ונפגש עם גולדה מאיר (האמנם שליחות חשאית למו"מ עקיף?).
סוף יולי 1971   פריצת דרכים במחנות הפליטים בעזה, ג'בליה ושאטי. העברת פליטים לאל-עריש לצורך שליטה במחנות הפליטים. 
28 ביולי 1971  ביקור סגן שר החוץ של ארה"ב, ג'וזף סיסקו, בישראל להנעת ההסכם החלקי בתעלה. קיפאון במו"מ. עיכוב הספקת מטוסי "פנטום" לישראל כאמצעי לחץ.
סוף יולי1971  מצרים חוזרת ומביעה התנגדות להפרדת ההסכם החלקי בתעלה מההסדר הכללי – לפי התפיסה המצרית. אסאד נשיא סוריה מודיע – התחזק התיאום המלא, מדיני וצבאי, בין סוריה ומצרים.
8 באוגוסט 1971 הרמטכ"ל מודיע לממשלה – מטוסי מיג 23 סובייטים מוטסים על-ידי הרוסים מבסיסים במצרים מבצעים טיסות צילום מעל סיני ומעל הים התיכון. לא נעשה ניסיון לירט מטוסים אלה מהירי טוס ומגביהי טיס. זו הפגנת מעורבות סובייטית ישירה בסכסוך.
14 באוגוסט 1971 קרבות פרצו בגבול ירדן סוריה בין צבא ירדן ומחבלים פלסטיניים שבסיסיהם בסוריה. ריכוז כוחות צבאיים של שתי המדינות זו מול זו. משלחת מצרית להרגעת המצב בין סוריה וירדן.
מחצית אוגוסט 1971  כנס ראשי המדינות החברות ב"פדרצית הרפובליקות הערביות": מצרים, סוריה ולוב בדמשק. 
הכרזת דמשק:
הסכסוך הישראלי – ערבי: חזרה לנוסחת חרטום 1967: "אין שלום עם האויב הציוני".
- "לא מו"מ עמו".
- "לא שום ויתור אף על שעל אחד מן האדמה הערבית הכבושה".
- "אין ויתור ולא מיקוח לגבי הבעיה הפלסטינית".
- נסיגה מרמזים על הסכם שלום מפברואר 1971. 
- משבר המחבלים בין סוריה וירדן והצורך ביישובו ובהסכם חדש חוסיין – ערפאת.
- חוקת הפדרציה המשולשת.
15 באוגוסט 1971  ניסיון לשביתה כללית בעזה על מגמת ישראל לדלל את מחנות הפליטים נכשל לאחר יומיים של שביתה וצעדים נוקשים של ישראל.
23 באוגוסט 1971 ראש עיריית חברון, השייך מוחמד עלי ג'עברי, ביקר ביקור חשאי בתל-אביב כאורח העירייה, ביקש סיוע להקמת אוניברסיטה ביהודה ושומרון (עד אותו זמן למדו באוניברסיטאות בירדן ובמצרים). 
26 באוגוסט 1971 "הארגון לאחדות אפריקה" החליט לשלוח משלחת תיווך של 4 נשיאים אפריקאים לישראל ולמצרים לבחון דרכים להשגת שלום באזור. ישראל תקדם המשלחת בברכה.
2 בספטמבר 1971 במשאלי עם בסוריה, בלוב ובמצרים אושרה הפדרציה המשולשת ברוב עצום. הפדרציה נתפסת בישראל כסיכון ביטחוני.
2 בספטמבר 1971 כוחות הביטחון של ישראל חשפו שני ניסיונות של ארגוני החבלה לפגוע במטוסי אל-על באמצעות נערות נושאות משלוחי נפץ – בלי ידיעתן.
9-19 באוקטובר 1971 פיגועים נגד תיירים ואזרחים בירושלים המזרחית – לקראת עצרת האו"ם ובמהלכה.
12 בספטמבר 1971 שר החוץ הבריטי בקהיר, מכריז על חזרה לגבול הבין לאומי הישן כגבול הקבע היחיד בין ישראל ומצרים.
25 בספטמבר 1971 מועצת הביטחון קיבלה פה אחד הצעה ירדנית בתמיכה אמריקאית המבטלת מכל וכל צעדים שעשתה ישראל בירושלים מאז ששת הימים – "כל הצעדים התחוקתיים שננקטו על-ידי ישראל כדי לשנות את מעמדה של העיר ירושלים... הם חסרי תוקף לחלוטין".
28 בספטמבר 1971 סאדאת: "שנת 1971 שנת הכרעה בין מלחמה לשלום". 
4 באוקטובר 1971 בעצרת הכללית של האו"ם הציג שר החוץ האמריקאי את תפיסתה המעודכנת של ארה"ב ביחס להסכם ביניים בתעלת סואץ. התוכנית קרובה לעמדות המצריות בשאלת הקשר להסדר הכולל, משך הפסקת האש, עומק הנסיגה הישראלית, מעבר כוחות צבא מצריים לצד המזרחי של התעלה ושאלת מימוש השיט הישראלי בתעלת סואץ.
עקביות בין יסודות תוכנית זו ותוכנית רוג'רס הראשונה להסדר כולל מ- 1969. 
6 באוקטובר 1971 רוה"מ גולדה מאיר מותחת ביקורת על נאום רוג'רס באו"ם – הנאום מחזק את מצרים בעמדותיה הנוקשות במו"מ בנושא ההסדר החלקי. נאום זה בנוסף לעיכובים בהספקת מטוסי “פנטום” לישראל מעוררים חשש להתיצבות ארה"ב מאחורי עמדות מצרים. כצעד לצמצום ההשפעה הסובייטית במזה"ת וכתיאום עמדות עם הנשיא סאדאת המרמז על ליברליזציה במצרים ויתר פתיחות כלפי ארה"ב.
13 באוקטובר 1971 ביקור הנשיא סאדאת במוסקבה. נכשל בהשגת תמיכה סובייטית למלחמה מיידית. ג'יפ צבאי עלה על מוקש בגולן. 2 חיילים נהרגו ו-2 נפצעו. 
26 באוקטובר 1971 הודעה מדינית של רוה"מ מאיר בכנסת שנתקבלה באישור סוחף: 
"ההצהרות המצריות המוסמכות אומרות במפורש שאין זה מעניינה של מצרים לעסוק בפתיחת תעלת סואץ, אלא שכל כוונתה להביא לנסיגת ישראל מהתעלה כשלב ראשון לנסיגה מוחלטת של צה"ל לגבולות 1967. ולא זו בלבד, אלא שהצבא המצרי יחצה את התעלה מזרחה. כי הפסקת האש תקוים רק במשך שישה חודשים... 
"שליטי מצרים קוראים לממשלת ארה"ב להשתמש בכל השפעתה כדי להשיג מישראל הסכמה לוויתורים נוספים בלחץ אמברגו על אספקת כלים הדרושים להתגוננותנו". 
ציטוט קטע מנאום סאדאת ב-16 באוקטובר 1971 בשובו ממוסקבה:
"אדמותינו וגבולותינו הבינלאומיים אינם נושא לוויכוח ולא נפקיר אף שעל. ודין אחד לגבי סיני, הגולן, עזה וירושלים וכל אדמה ערבית". 
רוה"מ מאיר הדגישה: "התברר לנו כי אין תזוזה שהיא, אפילו הקטנה ביותר בעמדותיה של מצרים... ישראל מתנגדת עקרונית לכל חציה צבאית באזור. ההיגיון הבסיסי של הסדר זה חייב להיות הפרדת הכוחות המזוינים ולא קירובם זה לזה בצד המזרחי של התעלה".
27 באוקטובר 1971 שר החוץ אבן מדווח לממשלה כי האמריקאים מציעים: "שיחות קרבה" בין ישראל ומצרים: משלחות של שתי המדינות ישכנו במלון "וולדורף אסטוריה" כאשר משה"ח האמריקאי יעביר מסרים בין שני הצדדים. המו"מ יהיה עקיף ולא ישיר, אבל התיווך יהיה מהיר ומיידי. ממשלת ישראל מוכנה להיכנס למו"מ ללא תנאים מוקדמים, דוחה את תנאי מצרים ואת עמדת ארה"ב כבלתי מאוזנת לנוכח האמברגו האמריקאי על ישראל.
2 נובמבר 1971 משלחת של 4 נשיאים אפריקאים הגיעה לישראל בשליחות תיווך של הארגון לאחדות אפריקה ליישוב הסכסוך הישראלי-ערבי.
גולדה: "אין כל יסוד להעמיד בספק את מאמציה של ממשלת ישראל למצות את כל האפשרויות המדיניות העומדות לפניה כדי לפתוח מו"מ עם מצרים ולמנוע סכנת חידוש המלחמה".
4 בנובמבר 1971 סאדאת המפקד העליון של צבא מצרים, הכנות למלחמה.
6 בנובמבר 1971 2 מטוסי מיג 23 מוטסים בידי טייסים רוסיים טסו מעל סיני בחדירה עמוקה לשטחנו. מטוסי "פנטום" הוזנקו לעברם. לא נוצר מגע.
21 בנובמבר 1971 הרמטכ"ל חיים בר-לב מדווח לוועדת שרים לענייני ביטחון: במצרים נמצאים כעשרת אלפים יועצים, מדריכים וטכנאים סובייטים בצבא המצרי. וכן יחידות סובייטיות מבצעיות: טייסות קרב, יחידות נ.מ., מערך תקשורת ושליטה אווירית. כעשרת אלפים נוספים. סה"כ כ-20 אלף אנשי צבא סובייטיים במצרים. הרוסים הבטיחו לספק למצרים מפציצים נושאי טילי קרקע אוויר לטווח 200 ק"מ. לאורך תעלת סואץ עבודות ביצורים והכשרת השטח לצליחה וכן אימוני צליחה אינטנסיביים.
שר הביטחון דיין סבור שחל שינוי במצב הרוח של ההנהגה המצרית המוכנה להיכנס לחידוש האש. מעלה אפשרות שב-1 בינואר 1972 תחודש האש בתעלה.
סוף נובמבר – ראשית דצמבר 1971  מסע רוה"מ גולדה מאיר לארה"ב לשיחות מדיניות בכוונה להחיות את היוזמה האמריקאית להסדר חלקי.
1-10 בדצמבר 1971 מפגש גולדה עם היועץ לביטחון לאומי בארה"ב, פרופ' הנרי קיסינג'ר. גב' מאיר מגמישה עמדתה בעניין ההסכם החלקי: מאשרת מעבר טכנאים מצריים וכן כוח משטרה מצרי לצד המזרחי של התעלה.
במו"מ עם קיסינג'ר נקבע כי ישראל לא תיסוג עד למעברי ההרים לתוך סיני כ- 30-40 ק"מ מזרח לתעלה. הפסקת האש תימשך 18 חודש לפחות. ישראל לא תתחייב לקבל את תוכנית רוג'רס. 
סגן שר החוץ האמריקאי, סיסקו, ושגריר ישראל בארה"ב, רבין, ידונו ב"שיחות הקרבה" המוצעות.  
נובמבר – דצמבר 1971 החרפת פעולות מחבלים משטח לבנון כלפי יישובי צפון הארץ: מטולה, קרית שמונה, צפת ונהריה. 
13 בדצמבר 1971 העצרת הכללית של האו"ם קוראת לישראל להגיב בחיוב על חידוש שליחות יארינג. 
משבחת את עמדת מצרים ומבקשת ממזכ"ל האו"ם לחדש שליחות יארינג לביצוע החלטת מועב"ט 242 (לפי הפירוש הערבי – סובייטי).
21 בדצמבר 1971 קהיר תומכת במלואה בחידוש שליחות יארינג לביצוע החלטות האו"ם בהתבסס על ההחלטה האחרונה של עצרת האו"ם הנ"ל. 
(ההקפאה בפועל של המגעים הדיפלומטיים בחסות ארה"ב להסכם ביניים בתעלת סואץ).
סוף דצמבר 1971 מכתב 30 אנשי אקדמיה ובראשם פרופ' לכלכלה דן פטנקין, קוראים לממשלה לעשות הכל כדי למנוע מלחמה ולהסכים להסדר מדיני תוך הגמשת תנאים.
סוף דצמבר 1971  תמרון צבאי גדול של צבא מצרים במשך שבוע ימים. האימונים כללו צליחת מכשולי מים, קרבות שריון והנחתת צנחנים, תרגולי התגוננות אזרחית. 
28 בדצמבר 1971 נאום סאדאת בפני הפרלמנט המצרי ומרכז מפלגת השלטון המצרית: "ההחלטה על ההכרעה מוצאת עתה לפועל. מערכת השחרור תהיה ארוכה וקשה ואין פירושה הפסקת העשייה המדינית, עיתוי המערכה אינו עניין לדיון פומבי ויוחלט על-ידי ההנהגה המדינית".

1972

1 בינואר 1972  רמטכ"ל חדש לצה"ל – רא"ל דוד אלעזר – "דדו". 
2 בינואר 1972  דיווח דיין בממשלה: סכנת חידוש המלחמה עם מצרים. המצרים החליטו לחדש את האש, הבעיה מתי העיתוי. סוריה תצטרף למלחמה עם מצרים. ירדן לא.
6 בינואר 1972  אזרח ישראלי נרצח בגולן על-ידי מחבלים מסוריה וראשו נערף.  
10 בינואר 1972 מעטפות וחבילות נפץ נשלחו למוסדות ולאישים בישראל מיוגוסלביה ואוסטריה.
11 בינואר 1972 בלילה, פשיטת צה"ל על בסיסי מחבלים בבינת ג'ביל ובכפר חמאם בלבנון. חייל צה"ל נפצע וחייל אחר נהרג.
12 בינואר 1972 שר הביטחון, משה דיין, בארה"ב לחתימה על הספקת מטוסי "פנטום" ו"סקייהוק" לישראל.
13 בינואר 1972 ממשלת ארה"ב החליטה לסייע לישראל סיוע טכני וחרושתי לתעשייה הצבאית שלה (תמיכה בתכנית ייצור טנק "המרכבה").
13 בינואר 1972 סאדאת מודיע פומבית כי החליט לדחות את חידוש הלחימה בשל מלחמת הודו – פקיסטאן. תקף בחריפות את ארה"ב על חידוש אספקת נשק לישראל, כולל מטוסי “פנטום”.
13 בינואר 1972   פעולות חבלה מלבנון עוררו פשיטות צה"ל בתגובה.
14 בינואר 1972  פשיטת צה"ל על כפר כפרא בלבנון, 9 ק"מ מצפון לגבול ישראל.
14 בינואר 1972  פעולות חבלה וירי מתוך הגבול הסורי.
23-25 בינואר 1972 הפגנות ומהומות סטודנטים בקהיר התובעים מלחמה מיידית בישראל. ההפגנות פוזרו בכוח וכ-1000 סטודנטים נעצרו.
24 בינואר 1972 התקפת חיל האוויר על מחנה מחבלים גדול באזור דרעא בדרום סוריה.
2 בפברואר 1972 ממשלת ישראל מודיעה פומבית על הסכמתה להשתתף ב"שיחות הקרבה" בחסות ארה"ב עם מצרים – על הסכם ביניים בתעלת סואץ.
2 בפברואר 1972 שר החוץ אבן מדווח לממשלה על סיכום בין סגן שר החוץ האמריקאי, סיסקו, והשגריר רבין בעניין אספקת מטוסים לישראל, זאת כתשתית לחידוש השיחות על הסכם הביניים בסואץ.
ממשלת ארה"ב מוכנה לנהל מו"מ על הספקת מטוסי "פנטום" ו"סקייהוק" לישראל וכן הוצגו הבהרות ביחס לנאום רוג'רס בעצרת האו"ם בנובמבר 1971.
7 בפברואר 1972 הנשיא סאדאת חזר מביקורים בבריה"מ, ביוגוסלביה, בסוריה ובלוב. בריה"מ קוראת לחידוש שליחות יארינג ולנסיגת ישראל מכל השטחים הערביים הכבושים. 
12 בפברואר 1972 שר הביטחון דיין יצא לארה"ב לחתום על חוזה רכש של 42 מטוסי "פנטום" ו-82 מטוסי "סקייהוק". 
ראשית פברואר 1972 ביקור הנשיא סאדאת בבריה"מ לסיכום על סיוע מדיני וצבאי סובייטי למצרים עם חידוש האש.
15 בפברואר 1972 חיל האוויר תקף ריכוזי מחבלים בחורשות שממערב לחרמון.
21 בפברואר 1972 בביקור בן ארבעה ימים במצרים הכריז שר ההגנה הסובייטי, מרשל גרצ'קו, כי בריה"מ תסייע להגברת כושרו הקרבי של הצבא המצרי.
23 בפברואר 1972 שני אזרחים נהרגו בכביש הצפון ממארב מחבלים.
23 בפברואר 1972 התרגיל הגדול של אוגדת סיני (252) לאחר תקופת התארגנות ואימונים בהפסקת האש. כוחות רב-חייליים תרגלו אוגדה בהתקפה, כולל צליחת מכשול מים. נבדק ציוד צליחה שנרכש ושנבנה בצה"ל. אוגדת מילואים בפיקודו של אלוף מרדכי גור החזיקה בקו התעלה.
24 בפברואר 1972 נתגלו שתי קטיושות (משגרים) באזור קיבוץ כברי.
24 בפברואר 1972 סיור צה"ל נתקל במארב בזוקות בכביש הצפון. רכב מג"ב שבא לעזרתו הותקף גם הוא. 8 חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב נפגעו, מהם מתו 3. ריכוז פעולות חבלה אלה הביא לתגובות צה"ל להלן. 
25 בפברואר 1972 שליח האו"ם, גונאר יארינג, מבקר בישראל לאחר שביקר בקהיר וברמת עמון לבירורים על חידוש שליחותו.
25-28 בפברואר 1972  פשיטות משורינות של צה"ל באזור ה"פתח לנד" בין הר דב ונהר החצבאני.
25 בפברואר 1972 פשיטה משורינת של צה"ל על הכפר עינתא בפרברי בינת ג'ביל במקביל לתקיפות אוויר על ריכוזי מחבלים ממערב ומצפון לחרמון. 
25-26 בפברואר 1972  פריצת 3 דרכים מאזור הר דוב (ג'בל רוס) ל"פתח לנד" לשבעא, לחבריה, לכפר שיבא ולכפר חמאם. 
27-28 בפברואר 1972  כניסת כוחות שריון של צה"ל לכפרי דרום לבנון, סריקתם, פיצוץ בתי חבלנים ומסייעים. המשך פריצת דרכים בשטח. בו-זמנית התקפות אוויר וארטילריה על ריכוזי מחבלים באזור. במבצע "קלחת" טוהרו הכפרים – כפר חמאם, רשיא אל פחר, כפר שיבא, חבריה וכפר שבעא. נשק רב נלקח שלל. 10 חיילי צה"ל נפצעו ב-4 ימים ולילות של לחימה.
27 בפברואר 1972 מטוסי חיל האוויר תקפו המפקדה הכללית של ארגוני המחבלים בנבטיה א-תחתא שבדרום לבנון.
29 בפברואר 1972 עלתה על הקרקע היאחזות נח"ל נצרים,  6 ק"מ דרומית לעזה. 
1 במרץ 1972 כוחות שריון וארטילריה של צה"ל פגעו בריכוזי מחבלים ממזרח לקו הסגול, בדרום רמת הגולן. מטוסי חיל האוויר הפציצו בסיסי מחבלים צפונית לדרעא בדרום סוריה.
4 במרץ 1972 הסכם לשיתוף פעולה כלכלי וטכני בין בריה"מ ולוב (העמקת החדירה הסובייטית למזה"ת). 
9 במרץ 1972 חאפז אסד הכריז על נכונות לקבל החלטת האו"ם 242 בתנאי של החזרת כל השטחים הערביים והבטחת זכויות העם הפלסטיני (רצון להשתלב ביוזמת יארינג? הונאה מדינית?). 
15 במרץ 1972 חוסין מלך ירדן מכריז על הקמת פדרציה בין שתי הגדות. אוטונומיה רחבה לפלסטינים שבגדה המערבית. מדינות ערב וארגוני המחבלים תקפו את התוכנית ואת מלך ירדן כאחד. גם ישראל הדגישה שהתוכנית לא תתרום לשלום.
16 במרץ 1972 רכב צבאי ישראלי עלה על מוקש באזור כרמיאל. 3 חיילים נהרגו ו-4 נפצעו. 
28 במרץ 1972 בחירות לרשויות המקומיות בשומרון וביריחו – למרות מאמצי הפרעה של ארגוני המחבלים. סימן לנורמליזציה בשטחים.
30 במרץ 1972 אוגנדה בהנהגתו של אידי אמין מנתקת כל יחסים עם ישראל. הישראלים נצטוו לעזוב את המדינה. צעד לקראת התיצבות מדינות אפריקה לצד העולם הערבי כנגד ישראל. זאת לאחר שנים מספר של סיוע ישראלי מוגבר למדינה זו. כולל סיוע צבאי ענף.
9 באפריל 1972 בריה"מ ועיראק חותמות על חוזה לידידות ולשיתוף פעולה למשך 15 שנים (בדומה לחוזה הסובייטי – מצרי). מוסקבה תושיט לעיראק סיוע צבאי, כלכלי וטכני מוגבר. החוזה משלים את הנוכחות הסובייטית במזה"ת. 
21 באפריל 1972 פגישת שרי החוץ אבן ורוג'רס בארה"ב לתיאום עמדות לפני פגישת הפסגה ארה"ב – בריה"מ. 
27-29 באפריל 1972  נשיא מצרים סאדאת חזר לקהיר לאחר ביקור בבריה"מ לתיאום עמדות לקראת הפסגה ברז'נייב – ניקסון. תמיכה סובייטית בכל האמצעים שתנקוט מצרים להחזרת האדמות הכבושות. 
מפקד חיל האוויר החדש של מצרים גנראל חוסני מובראק נשאר בבריה"מ לתיאום רכש וסיוע צבאי סובייטי.
2 במאי 1972  בחירות מוניציפליות ביהודה ב-12 ערים ערביות.
4-6 במאי 1972  ביקור רשמי של רוה"מ מאיר ברומניה. נשיא רומניה מציג בפניה הזמנת הנשיא סאדאת לשיחות סודיות בתכלית עם רוה"מ מאיר או נציג מוסמך וחשאי שלה. תשובה חיובית מיידית של רוה"מ מאיר. להסכמה זו לא היה המשך. סאדאת לא נענה.
9 במאי 1972  מחבלים פלסטיניים השתלטו על מטוס "סאבנה" של חברת התעופה הלאומית הבלגית, הנחיתוהו בלוד ותבעו שחרור מחבלים עצורים בישראל. המחבלים חוסלו ונפגעו על-ידי השתלטות צוות של סיירת מטכ"ל בפיקודו של אהוד ברק, והנוסעים שוחררו לאחר ש-3 נפצעו. 
12-17 במאי 1972  ביקור של שר ההגנה הסובייטי בדמשק ובקהיר. נחתמו הסכמים צבאיים לרכש ולסיוע צבאי עם סוריה והסכם חדש לרכש עם מצרים "במגמה להגדיל את כוח הלחימה של הצבא המצרי".  
22 במאי 1972 פגישת פסגה בין מנהיגי ארה"ב ובריה"מ הנשיא ניקסון והמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית ליאוניד ברז'נייב. הסכם להגבלת הנשק הגרעיני ולהימנע מעימות צבאי בינן לבין עצמן. שתי המעצמות תומכות בהסדר שלום במזה"ת על-פי החלטת מועב"ט 242. שתי המעצמות תומכות בשליחות יארינג. סאדאת ואסד מאוכזבים מעמדת המעצמות שלא יכפו הסדר כולל במזה"ת.
30 במאי 1972  התקפת רצח של מחבלים יפניים בני ברית של החזית העממית בשדה התעופה בלוד, 25 איש נהרגו ו-70 נפצעו. שני מחבלים נהרגו והשלישי נלכד ונעצר בישראל עד שנות ה-90, כאשר שוחרר בחילופי שבויים מול מחבלים. 
12 ביוני 1972  מטוסי חיל האוויר תקפו מטרות מחבלים בציר אל עשור בלבנון, 30 ק"מ צפון-מזרח לחרמון.
13 ביוני 1972  ביקור שר המלחמה המצרי בבריה"מ, נתגלו סדקים בידידות בין המדינות.
13 ביוני 1972  פגישת נשיאי סוריה, מצרים ולוב במרסה מטרוח שבמערב מצרים – דנו בהגברת הסיוע למחבלים בלבנון.
13 ביוני 1972  קרב אוויר מעל הים התיכון בצפון סיני. 2 מטוסי מיג 21 מצריים הופלו.
14 ביוני 1972  מושב הארגון לאחדות אפריקה ברבאט בירת מרוקו קורא לאמברגו כללי על נשק לישראל ולפינוי כל השטחים לפי החלטת האו"ם. 
20 ביוני 1972  פגיעת בזוקות באוטובוס אזרחי באזור רמתא בצפון הגולן. 2 חיילי צה"ל עלו על מוקש באזור בעת סריקות.
20 ביוני 1972  קצינים סוריים בכירים ממחלקת מבצעים במטה הכללי הסורי נתפסו על-ידי סיור צה"ל בדרום לבנון. חיל צה"ל נפצע. מטוסי חיל האוויר תקפו מטרות מחבלים באזור לטקיה וריכוזי מחבלים במערב החרמון. הפגזה ארטילרית של צה"ל על מחבלים במערב לחרמון.
23 ביוני 1972  ירי קטיושות על קרית שמונה. צה"ל השיב באש למקורות הירי. תקיפת מטוסי חיל האוויר את ריכוזי המחבלים, 30 ק"מ צפונית לחרמון.
23 ביוני 1972  רוה"מ גולדה מאיר יצאה לכנס האינטרנציונל הסוציאליסטי בווינה. נפגשה עם ראשי מ  משלות אוסטריה ומערב גרמניה.
18 ביולי 1972  בנאום בוועד המרכזי של מפלגת האיחוד הסוציאליסטי הערבי – מפלגת השלטון במצרים – מודיע סאדאת על סיום שליחותם של היועצים הסובייטים במצרים. כביטוי לאכזבה על חוסר נכונות סובייטית לצייד את מצרים בנשק התקפה חדיש – טילי קרקע – קרקע ומטוסים מרחיקי טוס.
23 ביולי 1972  בנאום לרגל יום המהפכה ה-20 במצרים, התקפה עזה של סאדאת על ארה"ב ומדיניותה במזה"ת – תובע אמברגו אמריקאי על ישראל.
יולי 1972   ברית צבאית סודית נכרתה בין סאדאת ואסד למלחמה משותפת בישראל כדי לפצל את צה"ל בשתי חזיתות.
16 באוגוסט 1972 חבלה במטוס "אל-על" בדרכו מרומא לישראל. המטוס נחת עם פגיעות קלות בנוסעים.
3-4 בספטמבר 1972  חוליות מחבלים הניחו מטעני חבלה ומוקשים באזור בוקעתא בצפון רמת הגולן.
5 בספטמבר 1972 התקפת מחבלים על הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן. נרצחו 11 ספורטאים ישראליים. סטיל של חיל הים פגע בספינת מחבלים ליד צור.
8 בספטמבר 1972 חיל האוויר תקף 11 בסיסי אימון למחבלים בסוריה ובלבנון בתגובה לרצח הספורטאים במינכן. הותקפו 8 בסיסים בסוריה: אל חמה, מערבית לדמשק, סוידא בדרום סוריה, סחם אל גולן ממזרח לרמת הגולן, מזייריב ליד הירמוך, א-סמאיידר בדרום סוריה, ממזרח לגולן ו-3 בסיסים ימיים: גבלה, מונטר, בורג' א-סלאם. בלבנון: נהר אל ברד מצפון לטריפולי, רפיד בדרום לבנון, רשיא אל ואדי מצפון לפתח-לנד. כ-200 מחבלים נפגעו.
9 בספטמבר 1972 מטוסי מיג וסוחוי סוריים תקפו את רמת הגולן. הם לא גרמו נזק על-ידי הפצצותיהם. 3 מטוסים סוריים הופלו בקרבות אוויר. 
10 בספטמבר 1972 תלונת סוריה ולבנון בפני מועצת הביטחון על פעולות ישראל. נציג ארה"ב, ג'ורג' בוש, דרש לגנות את ארגון "ספטמבר השחור" והטיל וטו נגד החלטת הגינוי לישראל. ארה"ב מאשימה את סוריה בתמיכה בטרור. 
14 בספטמבר 1972 היתקלות בין חולית מחבלים וסיור צה"ל. 2 חיילי צה"ל נהרגו. הוראת רוה"מ ל"מוסד" לפגוע בראשי המחבלים באירופה, האחראים לטבח הספורטאים.
16-17 בספטמבר 1972   ביקור ראש ממשלת מצרים, עזיז צדקי, בבריה"מ. בריה"מ מסכימה לספק למצרים טילי נ.מ. ס.א.6 ותומכת בעמדה המצרית. 
16-17 בספטמבר 1972  פשיטת צה"ל לדרום לבנון. כוחות שריון, חרמ"ש, חי"ר והנדסה, בסיוע ארטילריה וחיל האוויר תקפו בסיסי מחבלים באזור נבטיא א-תחתא, 21 ק"מ צפונה לגבול הצפון. בפשיטה המשוריינת נסרקו 16 כפרים, פוצצו 150 בתי מחבלים וסייענים. 60 מחבלים נהרגו ו-20 נשבו, נלקח שלל רב, נשק ותחמושת. בפשיטה נהרגו 3 מחיילי צה"ל ו-6 נפצעו.
27 בספטמבר 1972 ביקור הנשיא אסד בבריה"מ בבקשות לרכש וסיוע צבאי.
10 באוקטובר 1972 סוללת טילים מצרית ירתה לעבר מטוסי חיל האוויר בטיסה שגרתית כ-15 ק"מ מזרחית לתעלה. לא היו לנו נפגעים.
15 באוקטובר 1972 תקיפת מטוסי חיל האוויר על 4 בסיסי מחבלים בדרום לבנון ובסיס מחבלים בסוריה דרומית מערבית לעיר אלחמה, במרכז סוריה.
16 באוקטובר 1972 משלחת מצרית בראשות ראש הממשלה במוסקבה. הסכמה רוסית לרכש נשק חדיש.
26 באוקטובר 1972 הודח שר המלחמה המצרי, צאדק, שהתנגד למלחמה מיידית בישראל, והתמנה אחמד איסמעיל עלי לשר המלחמה. ר' המבצעים בצבא המצרי גנראל עבד אל ראני גמאסי (לימים מאדריכלי מלחמת יוםה"כ) משלחת בראשות מפקד חיל האוויר המצרי החדש חוסני מובארק בבריה"מ לתיאום עסקת נשק חדשה. החלטה מצרית חשאית על מלחמה מוגבלת בישראל.
30 באוקטובר 1972 מטוסי חיל האוויר תקפו 4 בסיסי מחבלים באזור דמשק. 50 מחבלים נהרגו ו-70 נפצעו. בתגובה, פתחו הסורים באש ארטילריה על מוצבי צה"ל בגולן. צה"ל תקף על-ידי חיל האוויר מפקדת שריון סורית בגבול לבנון – סוריה בתל אל-כלח כ-30 ק"מ מערבית לחומס. הרמטכ"ל דוד אלעזר הסביר לעיתונות כי בחודשי אוגוסט-ספטמבר 1972 בוצעו 33 פעולות חבלה מסוריה בשטחי ישראל.
3 בנובמבר 1972 החלטה לחסוך בתקציב הביטחון בישראל לנוכח רגיעה יחסית.
8-9 בנובמבר 1972   כלי רכב ישראליים עלו על מוקשים ברמת הגולן ונפצעו. חולית מחבלים גדולה נמלטה מפני סיור צה"ל בגולן. חיל האוויר תקף שני מוצבים סוריים בגולן. הרעשה ארטילרית סורית על יישובי רמת הגולן. מטוסי חיל האוויר תקפו בתגובה 4 מוצבים סוריים, סוללות ארטילריה, סוללות נ.מ. וסוללת טילי ס.א.2.  2 מטוסים סוריים הופלו על-ידי חיל האוויר. 
18-21 בנובמבר 1972   אש מרגמות על נחל גולן וכלי רכב של צה"ל מוקשו.
21 בנובמבר 1972 הונחו מוקשים בגולן. חיל האוויר הפציץ מוצב סורי ו-3 בסיסי מחבלים בסביבתו. תקיפת מטוסי חיל האוויר בדרום רמת הגולן ואש טנקים ליד רפיד וליד בוקעתא. חיל האוויר הפציץ מפקדות של דביזיית חי"ר סורית והפיל 2 מטוסי מיג 21 סוריים. בהמשך קרבות היום נפגעו עוד 4 מטוסי קרב סוריים והושמדו 15 טנקים. עשרות רבות של נפגעים לסורים ולמחבלים. הרמטכ"ל הזהיר כי הפסקת האש תתקיים משני עברי הגבול או שלא תתקיים כלל.
25 בנובמבר 1972 אש ארטילרית סורית לעבר כוחות צה"ל בגולן.
26 בנובמבר 1972 דיווח של שר הביטחון דיין לממשלה: "יש ידיעות... על מגמה מסתמנת במצרים לחדש את האש... עד לאסקלציה... בשיתוף עם סוריה ובמגמה לכונן חזית "מזרחית" עם ירדן... זורם הרבה מאוד נשק סובייטי לסוריה".
נובמבר-דצמבר 1972  ידיעות הגיעו לשירותי הביון בישראל על הכנות במדינות ערב לפרוץ במלחמה בישראל בינואר או באפריל 1973.
7 בדצמבר 1972 נחשפה רשת ריגול סורית בישראל, הכוללת 4 יהודים אנשי שמאל קיצוני.
1 בדצמבר 1972 דיון מדיני צבאי בממשלה. דיין: "צריכים להניח שמצרים תחדש את האש בתעלה בתחילת 1973... יש קשר בין סוריה למצרים". זאת כנגד הערכת ר' אמ"נ הממעטת בערך הסכנה של פרוץ האש בשל "הקונספציה" המודיעינית.
8 בדצמבר 1972 הצעת החלטה במועצת הביטחון, הקוראת ליישום החלטת מועבי"ט 242 והטלת אמברגו על ישראל וסנקציות אחרות. 26 מדינות תמכו בהצעה, 7 התנגדו ו-31 נמנעו, בהן ארה"ב וסין. 
28 בדצמבר 1972 4 מחבלים מ"ספטמבר השחור" (שם כינוי לפתח), השתלטו על שגרירות ישראל בבנגקוק בירת תאילנד ותבעו שחרור מחבלים בישראל. שלטונות תאילנד הצליחו לשחרר את בני הערובה הישראליים והניחו למחבלים לצאת מארצם בשלום. לישראלים שלום.
30 בדצמבר 1972 מטוסי חיל האוויר תקפו בלילה מחנה צבאי גדול 70 ק"מ צפונית לדמשק לאחר התקפות ארטילריה סוריות על מוצבי הגולן ויישוביו.
31 בדצמבר 1972 מדינות מערב ומרכז אפריקה מנתקות יחסיהן עם ישראל מתוך תמיכה בצד הערבי.

1973

2  בינואר 1973   מיג 21 סורי הופל בקרב אוויר בשטח לבנון.
3 בינואר 1973  הפגנות עזות של סטודנטים בקהיר בתביעה לדחות כל רעיון של הסדר מדיני עם ישראל. כוחות הביטחון המצריים פעלו בכוח נגד המפגינים.
ינואר 1973   תרגילי צליחה של צבא מצרים, בכל הצבא.
8 בינואר 1973  הופצצו 3 מחנות צבא סוריים ו-4 בסיסי מכ"ם סוריים. הופלו 6 מטוסי מיג 21 סוריים ונפגעו סוללות תותחים ו-6 טנקים בפעולת כוחות ארטילריה, שריון וחיל אוויר של צה"ל בתגובה לירי ארטילריה סורי על מוצבי צה"ל בגולן ויישובינו.
ינואר 1973  התרעת אלוף מנדלה על עליונות טקטית של הרמפות המצריות. מציע קו ביצורים שני. אין תקציב.
12 בינואר 1973 רוה"מ גולדה מאיר מבקרת בפריס בכנס האינטרנציונל הסוציאליסטי.
14 בינואר 1973 מעטפת נפץ פגעה במורה בקריית גת, מעטפות נוספות נפרקו בלי נזק.
15 בינואר 1973 גולדה מאיר נפגשה עם האפיפיור ברומא ועם נשיא איטליה וראש ממשלתה, וכן עם נשיא חוף השנהב בג'נבה. 
31 בינואר 1973 רשת ריגול סורית נעצרה במג'דל שמס בגולן.
19 בפברואר 1973 הושקה ספינת טילים "רשף" תוצרת ישראל. 
21 בפברואר 1973 כוחות מיוחדים של ישראל, שהגיעו דרך הים לחופי לבנון, תקפו 7 בסיסי מחבלים בשני ריכוזים ונסוגו לאחר ביצוע המשימה במסוקים. הבסיסים – נהר אלברד 11 ק"מ צפונית לטריפולי, אל בדאווי 2 ק"מ מזרחית לטריפולי, למחבלים היו עשרות נפגעים ופוצצו מבנים ומתקנים. לכוחותינו 8 פצועים, מהם 6 פצועים קל. זאת לאור הפיכתה של לבנון לבירת ארגוני הטרור ולבסיס אימונים מרכזי שלהם.
21 בפברואר 1973 מטוס לובי חדר לשטח ישראל, טס מעל שטח צבאי רגיש והופל על-ידי מטוסי חיל האוויר שהורו לו לנחות. 
24 בפברואר 1973 חאפז איסמעיל יועץ לביטחון לאומי של הנשיא סאדאת נפגש עם שר החוץ האמריקאי רוג'רס, היועץ הנרי קיסינג'ר והנשיא ניכסון. מצרים מוכנה לסיום מצב הלוחמה עם ישראל, אך לא לשלום מלא כולל גבולות פתוחים או יחסים דיפלומטיים. דורשת חזרה לגבולות 4 ביוני 67 בכל השטחים.
הסכם ביניים בתעלה אפשרי כשלב להסכם נסיגה כוללת. הנסיגה תסתיים בסטפטמבר 1973.
קיסינג'ר הציע ריבונות מלאה למצרים וביטחון לישראל – נוכחות צבאית מסוימת של ישראל בסיני. יתכן בלבוש אזרחי או במסגרת כוח בין לאומי, והכרה ישראלית מלאה בריבונות מצרית מלאה על כל סיני. גולדה הסכימה מיד לנוסחה זו ואף להסכם ביניים כשלב ראשון לקראת נסיגה כללית של צה"ל. 
1 במרץ 1973  פגישת גולדה מאיר עם הנשיא ניכסון. נכונות ישראלית למו"מ עם מצרים תוך ויתורים משמעותיים תמורת הפסקת לוחמה וסיוע צבאי מארה"ב לישראל. 
16 מארס 1973  סאדאת ממנה את עצמו לראש ממשלת מצריים ולמושל כללי שלה, הכנה לשיפור השליטה על המנגנון האזרחי הממשלתי לקראת מלחמה. משטר חירום צבאי במצרים.
מארס 1973  ידיעות על סכנת התקפה מצרית בתעלה. עסקת רכש חדשה מצרית-סובייטית. טייסת מטוסי מיג 23, טלי קרקע-קרקע סקאד, 8 נגמ"שים חדישים, 50 משגרי נ"ט טילי סאגר, חטיבת טילי נ.מ. ס.א. 6 מטוסי מיג 25 לצילום, תותחי שדה כולל תותח 180 מ"מ. 
3 באפריל 1973  שמחה דיניץ, השגריר הישראלי החדש בארה"ב, הגיש כתב האמנתו.
9 באפריל 1973  סוכל ניסיון מחבלים לחטוף מטוס "אל-על" בקפריסין, במקביל לתקיפת בית שגריר ישראל בניקוסיה. 6 מחבלים נתפסו לאחר שנפגעו על-ידי אנשי אבטחה ישראליים.
אפריל-מאי 1973   כוננות "כחול לבן" בצה"ל.
9 באפריל 1973  אלוף ישראל טל, ר' אג"מ, הציג פקודת העבודה של צה"ל לשנת 1973. צה"ל יוסיף להקים עוצבות חדשות. הוצאות לאימונים יגיעו ל- ½ מיליארד לירות!
10 באפריל 1973 מבצע "אביב נעורים" בביירות, פעולת כוחות מונחתים של ישראל כנגד בתי מחבלים בביירות. 
11 באפריל 1973 הוצג רובה הסער החדש של צה"ל, תוצרת התעשייה הצבאית "גליל" שהוא כלי רב תכליתי.
15 באפריל 1973 ר' אמ"נ בישיבת הממשלה: "המטרה העיקרית של מצרים היום היא ליצור הרגשה של ערב מלחמה. בעיקר כדי להשפיע על הדיונים בין ניקסון לברזנייב... ספק אם מצרים רואה עצמה מספיק חזקה להשיג הישגים במלחמה". ("הקונספציה" – סבירות נמוכה לחידוש האש ביזמה ערבית).
16 באפריל 1973 הרמטכ"ל בישיבת המטכ"ל: "צריך לעשות את כל ההכנות ואנחנו חייבים להתייחס 
לאזהרות האלה שקלטנו ברצינות מקסימלית. אני רואה את התקופה הקרובה של הכנות יותר אינטנסיביות... להגברת כוננות ולהשלמת הכנות".
17 באפריל 1973 דיין בכנס קצינים בפיקוד הצפון: "בהחלט יש ריח של אבק שריפה באוויר... אפשר לומר שמצרים, לוב וסוריה, כן נמצאות במסלול של חידוש המלחמה".
18 באפריל 1973 דיון מדיני צבאי בממשלה: ר' אמ"נ: "אנו בודקים יום יום ושעה שעה סימנים מעידים בשטח. מבחינת האפשרויות המצרים מסוגלים לפתוח במלחמת התשה ולבצע פעולות כמו פשיטות... לגבי האפשרות של חציית התעלה ממש, אני בטוח שנדע מראש ונוכל לתת התרעה... כלומר מספר ימים מראש".
דיין: "אני מעריך שהם נמצאים (סוריה ומצרים) באפשרות השלישית (הכנה למלחמה)... הם דחו כל אפשרות של הסדר... אני מעריך שהם אמנם הולכים לקראת מלחמה". 
20 באפריל 1973 דיין בממשלת ישראל: "מצרים, להערכתי, נמצאת במסלול של חזרה למלחמה... בתוך שעות לאחר שמצרים תפתח באש סוריה תצטרף למלחמה. אני יוצא מהנחה שאנחנו צריכים להיות מוכנים שסוריה תפתח באש".
27 באפריל 1973 פגישת דיין - גולדה: דיין – "יש תנועה צבאית של מדינות ערב פריפריאלית למצרים וסוריה. 
מאי 1973   פקודת "תחריר 41" לתרגיל הגדול שיהא כיסוי למלחמת יוה"כ. מבוא לצליחה.
2 במאי 1973  ביקור דיין בפיקוד צפון אצל אלוף חופי. חופי: מדווח על תגבור כוחות במסגרת הכנות למלחמה. קודמו מחנות של חטיבות מילואים.
20 באפריל 1973 ובמהלך החודשים  מאי – יוני, כוננות "כחול לבן".
6-7 במאי 1973  יום הזיכרון ויום העצמאות ה-25 למדינה. הוצגו כלים חדשים – "צנטוריון" משופר בעל מנוע דיזל ותותח 105 מ"מ, טנק "פטון" M–   60 מהרכש האחרון בארה"ב.  תותחים מתנייעים 155 מ"מ שהורכבו על-ידי חיל חימוש. וכן תותחי 175 מ"מ אמריקאיים חדישים. 
9 במאי 1973  הצגת תוכניות בפני רוה"מ. הרמטכ"ל מציג את תכנית הבלימה של צה"ל: "אנחנו בנויים בחזית הסורית והמצרית על בלימה מוחלטת... הנחה שהמלחמה תהיה בו זמנית בשתי חזיתות מצרים וסוריה מבחינת האפשרויות, אני אתייחס הכי ברצינות למלחמה המבוססת על צליחה... אנחנו מאמינים ביכולתו של חיל האוויר לעצור בלימה. אם תהיה מתקפה באחת משתי החזיתות יכול להיות שזה יקח יום או יומיים לבלום אותה". רוה"מ אישרה את תכניות המטכ"ל.
15 במאי 1973  דיין בכנס קציני פיקוד מרכז: "ההכנות אומרות שהם רוצים לאיים איום ממשי... להשיג הישגים מדיניים על-ידי חידוש המלחמה... פירוש הדבר, לעשות את כל ההכנות הדרושות לאפשרות כזאת שבקיץ זה תתחדש האש ונעמוד בפני סיבוב נוסף, ואז לעשות אותו כראוי".
17 במאי 1973  תכנית הרמטכ"ל: להגביר כוננות השריון וסדר הכוחות של החייל בחודשים מאי-אוגוסט  1973 מאושרת על-ידי שר הביטחון. כוננות מתמדת של 515 טנקים בצה"ל. 
21 במאי 1973  סיכום דיון של המטכ"ל עם הנחיות שר הביטחון: 
"1. להביא בחשבון שיהיה חידוש מלחמה בחצי השני של הקיץ הזה. 
2. שהמלחמה תתחדש על-ידי פתיחת מלחמה ביוזמה או בפתיחה מובהקת של מצרים וסוריה. 
3. שבמלחמה... ישתתפו מצרים וסוריה ולא תשתתף ירדן... בשטח מצרים וסוריה תהיה השתתפות של מדינות אחרות, כמו: לוב, עיראק וסודאן.
 4. ...לתכנן ולהכין גם למכה מקדימה או תקיפה מקדימה שלנו... 
 5. ... צה"ל חייב להכין עכשיו תשובה כזאת שלערבים תהיה מפלה מוחצת.
...   7. ... שהמלחמה תימשך זמן קצר... הזמן הקצר הוא אחד האלמנטים... אנחנו הממשלה אומרת למטה הכללי: ג'נטלמנים בבקשה להתכונן למלחמה... להיות מוכן לקיץ זה שמתחיל בעוד חודש ימים".
22 במאי 1973  דין בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת: "כאשר מקיימים (הערבים) את כל הצבא ועושים את כל ההכנות ומביאים מבריה"מ את הנשק וכן הלאה ומגייסים כוחות במקומות אחרים (ארצות הפריפריה הערביות) זה מוליך לקראת חידוש האש... המסלול מוליך לפתיחה באש...  צריכים להביא בחשבון במשך ששת החודשים הבאים אפשרות של פתיחה באש מצרית – סורית קיימת".
יוני-יולי 1973 רגיעה בקו התעלה בניגוד להתרעות.
3 ביוני 1973  חילופי שבויים עם סוריה – טייסי ישראל תמורת שבויים סוריים בהם 5 קצינים בכירים.
8 ביוני 1973  ירידה ברמת הכוננות בצה"ל לאחר שלא פרצה האש בתאריכים שהועלו בחומר המודיעיני.
8-11 ביוני 1973 ביקור קנצלר גרמניה המערבית, וילי בראנדט, בישראל. 
17 ביוני 1973  גב' גולדה מאיר הכריזה על מועמדותה לבחירות לכהונה נוספת. הבחירות נקבעו לאוקטובר 1973.
סוף יוני 1973   ועידת פסגה בארה"ב בין ברזנייב לניכסון. הימנעות מדיון במזה"ת. אי נכונות למעורבות מעצמתית מוגברת ולא שיתוף פעולה להסכם כפוי באזורנו. אכזבה לערבים.
1 ביולי 1973  הנספח האווירי של ישראל בארה"ב, אל"מ ג'ו אלון נרצח על-ידי מחבלים בארה"ב. 
3-7 ביולי 1973  הוועידה לביטחון אירופה נפתחה בהלסינקי, סרבה לדון בבעיות המזה"ת.
6 ביולי 1973  הצעת הרמטכ"ל לקיצור שירות החובה ב-3 חודשים החל מ- 1.4.74 מאושרת בממשלה. 
12 ביולי 1973  חילופי ירי בין טנקים סוריים שחדרו לשטחנו ובין מוצב צה"ל בגזרת רפיד.
19 ביולי 1973  מטען חבלה התפוצץ בשוק מחנה יהודה בירושלים, 5 אנשים נפצעו.
19 ביולי 1973  ניסיון חטיפה לפיגוע מיקוח במשרדי "אל-על" באתונה סוכל על-ידי מאבטחים ישראליים. 
סוף יולי 1973   דיון במועצת הביטחון ביוזמת מצרים במצב באזור המזה"ת. 13 מדינות תמכו בהחלטה לנסיגת ישראל לגבולות 67. ארה"ב הטילה וטו והכשילה את ההצעה. הקלה במתח המדיני והביטחוני בישראל.
אוגוסט 1973  תגבור מערך הנ.מ. הסורי מול הגולן. צומצמו טיסות צה"ל בגולן.
10 באוגוסט 1973 מטוס נוסעים לבנוני בדרכו מביירות לבגדאד יורט על-ידי מטוסי חיל האוויר והונחת 
בישראל לאור מידע כי בין נוסעיו בכירי המפקדים של החזית העממית לשחרור פלסטין, ובראשם ג'ורג' חבש. הם לא נמצאו במטוס.
12 באוגוסט 1973 ביטול כוננות כחול-לבן בצה"ל. אווירת רגיעה. 
13 באוגוסט 1973 שתי ספינות משמר מצריות תקפו סיור של ח"י בספינות "דבור" במפרץ סואץ. 2 מאנשינו נפגעו קלות. ספינה מצרית נפגעה.
15 באוגוסט 1973 דובר צה"ל מאשר כי טייסים צפון קוראניים מטיסים מטוסי מיג 21 במצרים. 
22 באוגוסט 1973 שר החוץ האמריקאי ויליאם רוג'רס התפטר מתפקידו. מחליפו, פרופ' הנרי קיסינג'ר, שהמשיך לכהן כיו"ר המועצה לביטחון לאומי. 
22-26 באוגוסט 1973  מפגש חשאי של הצמרת הצבאית המצרית והסורית באלכסנדריה. החלטה על מלחמה באוקטובר 1973.
3 בספטמבר 1973 תגבור לארטילריה בחזית הסורית. הועלתה כוננות בחיל האוויר הסורי ובכוחות היבשה. 
4-9 בספטמבר 1973  ועידת המדינות הבלתי מזדהות באלג'יר. שיחות סאדאת עם מנהיגי ערב על חילות משלוח וסיוע צבאי למצרים וסוריה.
13 בספטמבר 1973 קרבות אוויר עם חיל האוויר הסורי. הופלו 12 מטוסים סוריים ומטוס ישראלי אחד.
17 בספטמבר 1973 דיון אסטרטגי במטכ"ל – ר' אמ"נ אלוף אלי זעירא: "היום אין מלחמה והרכיב הראשי של ההרתעה הוא אווירי. ההרגשה וההערכה של הערבים היא שכוחות האוויר שלהם אינם מספיקים למלחמה עם איזה סיכוי להצלחה.  ... הסכנה העיקרית במצב הזה ובחיים שביני ובין הערבים מעכשיו עד 1978. מלחמת התשה. הערבים יושפעו מאוד בין היום ו-1978 על-ידי תקריות ומלחמות קטנות".
"יש סבירות רבה שמלחמת התשה או פעולה מוגבלת אחרת תפתח...".
24 בספטמבר 1973 אלוף פיקוד צפון, יצחק חופי (חכ'ה), בדיון אסטרטגי במטכ"ל מזהיר: סוריה נכונה להתקפה בגולן. "אין מערכות התרעה מספיקות בחזית הסורית, אין עומק אסטרטגי ומכשול קרקעי. קוצר מרחב ההתרעה של חיל האוויר, מערך טילי נ.מ. סורי מכסה את כל הגולן וחיל האוויר יהיה מוגבל ביכולת סיוע לכוחות הקרקע".
דיין בתגובה: "האפשרות שהעלה אלוף פיקוד הצפון שיכולה להיות התקפת פתע בגולן, ללא התרעה מספקת בשבילנו... המצב הוא החמור ביותר".
הרמטכ"ל דוד אלעזר: "אני לא מקבל את ההנחה שהסורים מסוגלים לכבוש את רמת הגולן... ההתרעה הכוללת שלנו כלפי סוריה... היא התרעה טובה... ולכן אינני מעריך שאפשר היום לעשות עלינו התקפת פתע בלי שנדע אותה... אנחנו מחזיקים ברמת הגולן כוח שהוא תוך זמן סביר לגמרי לפי ההתרעה הזאת מסוגל לבלום מתקפה".
"לפי דעתי, מערך הטילים לא משנה את יכולת חיל האוויר בחצי יום לגמור את הבעיה של סוריה".
25 בספטמבר 1973 פגישה חשאית של גולדה מאיר והמלך חוסיין. אזהרת חוסיין על מלחמה מצרית – סורית קרובה.
26 בספטמבר 1973 סיור שר הביטחון דיין והרמטכ"ל אלעזר בגולן. תגבור רמת הגולן בשריון וארטילריה לקראת ראש השנה. סה"כ סד"כ צה"ל בגולן: 8 פלוגות טנקים (100 טנקים) ו-5 סוללות ארטילריה 175 מ"מ. פקודת כוננות לקראת ראש השנה בפיקוד הצפון, כולל תגבור כוחות בגולן.
27 בספטמבר 1973 גיוס כוחות מילואים לתרגיל המצרי הגדול.
28 בספטמבר 1973 התקפת מחבלים על רכבת עולים באוסטריה. משבר עם אוסטריה הנכונה לסגור מחנה מעבר של עולים מבריה"מ לישראל. ביקור רוה"מ מאיר בווינה לשיחות עם הקנצלר קרייסקי. השיחות נכשלו. 
29-30 ספטמבר 1973  ידיעה ממקור אמריקאי: סוריה תפתח במלחמה לכיבוש הגולן.
30 בספטמבר 1973 דיון מטכ"ל בשאלת הסכנה מסוריה: אלוף ישראל טל, סגן הרמטכ"ל: "הבעיה היא סכנת מתקפה ברמת הגולן". 
1. "בינתיים קיבלו הסורים ציוד רב כולל טנקי גישור.
2. מערך הטילים בחזית רמת הגולן הושלם והצבא הסורי נכנס למערך חירום.
3. צבא מצרים כולו ערוך לאורך הקו.
4. הסורים התחזקו בדעתם שהם יכולים לכבוש את רמת הגולן."

המליץ להעלות לגולן חטיבת שריון וגדוד תותחי 155 מ"מ ולגייס כוחות מילואים. הרמטכ"ל לא קיבל תכנית זו וסבר שהצבא הסדיר מספיק לבלימה בגולן.
2 באוקטובר 1973 סוריה ומצרים הודיעו על כוננות צבאית מלאה "לקראת התקפה אפשרית מצד ישראל".   
6 באוקטובר 1973 (י' בתשרי תשל"ד) - פרצה מלחמת יום הכיפורים בהתקפת פתע מתואמת מצרית-סורית על ישראל בחזית תעלת סואץ וברמת הגולן.

X