דיאלוג בעידן טרור - יום העיון השנתי לזכרה של גולדה מאיר, 2005

דיאלוג בעידן טרור - יום העיון השנתי לזכרה של גולדה מאיר, 2005

18.12.2005: יום העיון השנתי לזכרה של גולדה מאיר נערך בשיתוף המרכז הבינתחומי, הרצליה והעמותה להנצחת זכרה של גולדה מאיר.

דיאלוג בעידן טרור - יום עיון לזכרה של גולדה מאיר

דוברים בכנס:
דבריו של אל"מ (מיל.), עו"ד ליאור לוטן
דבריו של צבי זמיר

פותח את הכנס: יונתן דייויס, סגן הנשיא לקשרי חוץ וראש בית הספר הבינלאומי על שם רקאנטי.

ערב טוב לכולם,

שמחים לראות אתכם איתנו ברוכים הבאים ליום עיון לזכרה של גולדה מאיר ראשת הממשלה הרביעית של מדינת ישראל.

יוזמי יום העיון בנושא "דיאלוג בעידן טרור", הם המכון למדיניות נגד טרור בבית הספר לאודר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה, עם הדיקן פרופ' רפי מלניק, והעמותה להנצחת זכרה של גולדה מאיר.

שמי יונתן דייויס, אני סגן הנשיא לקשרי חוץ וראש בית הספר הבינלאומי על שם רקאנטי. ואבקש להקריא מספר מילים לזכרה של גולדה מאיר, במלאת 27 שנים לפטירתה.

גולדה מאיר, מראשי תנועת העבודה והתנועה הציונית. מדינאית, מתקופת הישוב והמדינה וראש ממשלת ישראל. נולדה בקייב ב-1898. משפחתה היגרה לנוורקי ויסקונסין ארה"ב. שם נחשפה לרעיונות הציונות והסוציאליזם. הושפעה מהמפגש עם דוד בן גוריון ויצחק בן צבי, שעסקו בגיוס צעירים לגדוד העברי לארץ ישראל, למרחביה, עלתה עם משפחתה בשנת 1921 כהגשמה אישית של הכרתה הציונית.

80 שנותיה של גולדה, שזורות בתולדות העם היהודי מראשית תקומתו הלאומית והחברתית, יסוד וביסוס מדינת ישראל. משנות העשרים של המאה ה-20, פרצה גולדה כמנהיגה, שליחה מובילה בתחומי חברה ומדינה. עוצמתה הייחודית כפי שבאה לכלל ביטוי היתה באישיותה הכריזמטית, אומץ לב ונחרצות, רגישות לזולת, נאמנות למטרה ויכולת לתרגם אידיאות למעשים.

בשנות הארבעים בתפקידה כראש המחלקה המדינית של ההסתדרות, ולאחר השבת השחורה כראש המחלקה של הסוכנות היהודית, הופיעה כנציגת ההסתדרות בבתי משפט שבהם נשפטו אנשי ההגנה. גולדה העידה בפני ועדות חקירה בארץ ויצאה כנגד מדיניות הספר הלבן. תקופה זו חיזקה את מעמדה כאחת ממנהיגי היישוב.

בתקופה שבין החלטת החלוקה של האו"ם ובין הכרזת המדינה, קיימה שתי פגישות חשאיות עם המלך עבדאללה. הפגישה הראשונה בנובמבר 1947 בנהריים. השנייה, במאי 1948, 3 ימים לפני מלחמת העצמאות ברבת עמון, בניסיון להניאו מלהצטרף למלחמה בישראל.

בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות נשלחה גולדה לארצות הברית לגיוס כספים, לצורכי המלחמה והצליחה לגייס 50 מיליון דולר. סכום עתק באותם ימים, שאיפשר רכישות משמעותיות של נשק לקראת הקמת צה"ל. על כך אמר בן גוריון, בשובה לארץ, באחד הימים כשיכתבו את ההיסטוריה יאמרו שהיתה אישה יהודיה, שהשיגה את הכסף שאיפשר את הקמת המדינה.

לאחר הבחירות לכנסת הראשונה, נתמנתה גולדה כשרת העבודה, השיכון, הביטוח הלאומי. התקופה היא מהקשות שידעה המדינה. מאות אלפי עולים מגיעים לארץ ישראל. על משרד העבודה מוטלת הדאגה לשיכונם ולהעסקתם. חקיקה סוציאלית וחוקי הביטוח הלאומי הם גולת הכותרת לפעילותה הפרלמנטרית של שרת העבודה. בעשר השנים כשרת החוץ, היתה גולדה מאיר, יוזמת עיקרית של שיתוף הפעולה והסיוע שהעניקה ישראל למדינות החדשות באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית.

עם פטירתו של אשכול פברואר 1969, נבחרה על ידי מפלגתה לראשות הממשלה. בתקופת כהונתה כראש ממשלה, עמדה גולדה מאיר במרכז המערכות המדיניות והביטחוניות שפקדו את ישראל, בחמש שנים שהיו מהגורליות בתולדות המדינה. התגברות פעולות הטרור, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים. בימי המלחמה גילתה גולדה מאיר קור רוח, עצבים חזקים ושליטה עצמית גבוהה.

תנועות המחאה הביאו להתפטרותה של גולדה מאיר באפריל 1974. גולדה המשיכה לכהן בראש ממשלת מעבר עד לחתימת הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה והעברת ראשות הממשלה ליצחק רבין, ברביעי ליוני 1974.

"חזון העתיד שלי, מדינה יהודית, שבה המוני יהודים מכל פינות תבל מוסיפים להתיישב ולבנות. ישראל הקשורה במאמץ של שיתוף פעולה עם שכנותיה למען כל עמי האזור הזה. ישראל שתוסיף להיות דמוקרטיה פורחת וחברה העומדת על יסודות איתנים של צדק ושוויון חברתי."

גולדה מאיר זיכרונה לברכה.

עכשיו, מספר מילים על העמותה להנצחת זכרה של גולדה מאיר, שהוקמה בשנת 1984, ביוזמתם של ישראל גלילי, חיים בר לב, חיים גבעתי זיכרונם לברכה ושמעון פרס שייבדל לחיים ארוכים. העמותה הציבה כיעד לשמר ולפאר את פעילותה הציבורית ותרומתה של גולדה מאיר, ליישוב ולמדינת ישראל. פעילותה התמקדה בתחום המחקר, החינוך, תוכניות הדרכה, השתלמויות וימי עיון במסגרת משרד החינוך, צה"ל ומוסדות מחקר.

כעת הגענו לשלב הברכות ואבקש להציג אל"מ מיל. ליאור לוטן, עו"ד, מנכ"ל המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה. הוא מומחה לפיגועי מיקוח וסחיטה. פיקד על צוות המשא והמתן הצה"לי. אל"מ לוטן מרצה בארץ ובחו"ל בנושא הלוחמה בטרור, ובנושא משא ומתן ופיגועי מיקוח בסחיטה. בנוסף הוא עו"ד המתמחה בדיני חברות.

אל"מ (מיל) עו"ד ליאור לוטן:

המכון לחקר הטרור הוקם לפני כמעט 10 שנים על ידי חבורה של אנשים, יושב פה המייצג המובהק ביותר, שבתאי שביט. העקרונות הבסיסיים של הקמת המכון, היו להעמיק ללמוד ולחקור, כדי להישאר רלוונטים. כדי להיות מכון מחקר שמשפיע על תהליכי קבלת החלטות. לחקור בראש וראשונה, על ידי מבט אחורה, לנתח נכון את המציאות, ולהסתכל קדימה ולבדוק מה רלבנטי מכל הידע.

בהיבט הזה, הפורום כאן הוא לא חריג. אני חושב שהאופן שבו אנו מבצעים את המחקר והלימוד כבסיס לכל מבט קדימה הוא יסודי ומובנה ביום יום שלנו. אבל הפורום הזה בכל זאת חריג, כי הוא לוקח את המבט שלנו אחורה לתקופה רחוקה יחסית, ושככל שלמדנו אותה לקראת יום העיון הזה, אני אישית, התפלאתי לראות עד כמה המציאות בכל ההיבט של הלוחמה בטרור והטרור שמופעל על מדינת ישראל ואזרחיה הוא דומה. עד כמה יש מאפיינים דומים שיש מהם הרבה מאוד ללמוד ולהקיש לגבי המציאות שאיתה אנחנו מתמודדים היום.

כולנו יודעים שמי שלא לומד מההיסטוריה נידון לחזור על הטעויות שלה. כולנו יודעים שמי שלא מסתכל לאחור, יהיה קצר רואי, ולכן, מבחינתי ומבחינת המכון, יום העיון הזה והחיבור בין מפעל הנצחה לראש הממשלה גולדה מאיר ז"ל לבין מכון דינמי שעובד יום יום, בניסיון להתמודד עם אתגרי ההווה והעתיד הוא סופר חשוב לנו ומבורך. לכן אני הגעתי לכאן, בראש ובראשונה כדי לברך את כל מי שהגיע, בעיקר את הצעירים שבפרצופים ובטח מתוך כבוד והערכה רבה מאוד למבוגרים יותר שבינינו.
אז ברוכים הבאים. תודה רבה.

יונתן דייויס:

תודה רבה לליאור.
אבקש כעת להציג את משה אולניק, יו"ר העמותה להנצחת זכרה של גולדה מאיר. הוא  היה מנכ"ל בנק פועלים ומזכיר חברת העובדים לשעבר. חבר המועצה המייעצת של בנק ישראל. כחבר קיבוץ רביבים וועדת הנגב. פעיל מאז קום המדינה ועד היום בפיתוח והתיישבות בנגב. חבר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן גוריון, והוענק לו מטעמה אות יקיר הנגב. משה אולניק היה מיודד עם גולדה מאיר מאז היותו חבר רביבים, קיבוץ אשר בין מייסדיו נמצאת גם שרה, בתה של גולדה ואשר שם מצאה גולדה את ביתה השני.

משה אולניק:

ראשית, תודה על כל התארים ובכל זאת אני לא ארוץ לשום פריימריס.

ערב טוב לכולם.

אני מקדם בברכה את כל הנוכחים. את המשפחה והמשתתפים בדיון ובאורח מיוחד את האכסניה, על ההשתתפות וקיום הדיאלוג בנושא הטרור ובמיוחד למנכ"ל המכון מר ליאור לוטן.

פעילות ההנצחה של גולדה, שבימים אלה אנו מציינים, כפי שכבר הוזכר פה, 27 שנים למותה, מתקיימת מכוח תקציב זעום ובלתי מספיק, שניתן על יד המדינה ועבודתם של מספר פעילים מסורים לנושא.

המטרה היא להביא לידיעת הציבור רחב ככל האפשר, את פעילותה הענפה של גולדה ותרומתה בתפקידיה השונים מיום עלייתה ארצה למרחביה, עבור דרך שליחותה במזכירות ההסתדרות, המחלקה המדינית של הסוכנות, השגרירות במוסקבה, שרת העבודה, שרת החוץ ועוד שורה שלמה של תפקידים ושליחויות עד להיותה ראש הממשלה. פועלה בתחומים רבים ושונים בהם הטביעה חותם, הן בתחום החקיקה הסוציאלית, הן בתרומתה החשובה בהרחבת קשרים עם מדינות אסיה ואפריקה. גיוס הכספים למימון רכש לצה"ל בשעות קריטיות של מלחמת השחרור ועוד שורה של דברים, שכמעט ואינם ידועים היום לציבור הרחב.

מעטים, אם בכלל, קושרים את הקמת הביטוח הלאומי והתחיקה הסוציאלית בשמה של גולדה. הביולוגיה עושה את שלה ומתמעטים האנשים שזוכרים את הרעד בלבבות שהציף את היהודים בברית המועצות ובארץ, מאותה תמונה של גולדה בדרכה לבית הכנסת במוסקבה מוקפת ביהודים שהעזו להזדהות ובעצם זה היה אות ראשון, וניצן ראשון להתעוררות הגדולה של היהודים שהביאה לעליית ההמונים לישראל. אנחנו מנסים להרחיב את האינפורמציה הזו, להביאה לידיעת הציבור באמצעות ימי עיון בנושאים שונים, עזרה במימון מחקרים והקמת אתר אינטרנט מפורט על הביוגרפיה והפעילויות. אנחנו מנסים בכל הכוח ובלי הרבה הצלחה, לדאוג לכך, ששמה של גולדה לא יקשר רק למלחמת יום כיפור וגם ביחס לנושא זה, להעמיד דברים על דיוקם ולא להיצמד לסטיגמות אלא לעובדות.

אני שמח במיוחד לערב העיון היום, מפני שלגביו, אם איני טועה, קונצנזוס מלא על פעילותה הנחושה ומאמציה העקביים במלחמה בטרור והדבר ראוי לציון והערכה מיוחדים.

אני מאחל לכולנו ערב מעניין.

תודה.

החומר מצוי בארכיון ומרכז מידע ע"ש גולדה מאיר, בית ברל ובמכון ליהדות זמננו, המדור לתיעוד בע"פ, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

RE - 121

תיעוד בעל פה
העמותה להנצחת זכרה של גולדה מאיר

X