פרופיל שרת החוץ

פרופיל שרת החוץ

מאת: לידמאר הארי

תאריך: 05.07.1956 
"שטוקהולמס טידנינגן"

גזירת עתונים בע"מ
קלארה ווסטרה צ'רקוגאטה 10, סטוקהולם
טל: 238840 (בינעירוני: 238940)
בנק הדואר: 3248
מען מברקים: טלגרמבירון
––––––––––––––––––––––––––
סטוקהולמס-טידנינגן 
ליברלי
5  ביולי 1956

גולדה מאירסון - שרת החוץ של ישראל

האשה השניה בעולם שהתמנתה לתפקיד רם זה. נואמת ומארגנת בחסד עליון, עם כושר עבודה בלתי רגיל. אין אשה שפחות מתחברת עם המוסג ראוותנות ממנה.

האלמנה בת ה58- גולדה מאירסון, שלא מכבר נתמנתה לשרת החוץ של ישראל, היא האשה השניה בעולם שמונתה לתפקיד רם המעלה הזה. הראשונה הייתה אנא פאוקר ברומניה, שחוסלה בתקופת הטיהורים של סטאלין בשנת 1952. 

היא נקראת גולדי, או האמא של ישראל, בפי חבריה. קומתה ממוצעת, היא איננה רזה וגם לא שמנה. יש לה חיוך שובבני ועיניים כהות המסוגלות לשלוח ברקים. בראשה השחרחר הזמן צבע פס של צבע כסף. 
הקריירה שלה יוצאת דופן. היא נולדה כגולדה מאבוביץ' בקייב, ברוסיה הצארית. גדלה בארה"ב, ומפעל חייה שייך לישראל.

* התחילה בתפקיד מורה

היא הייתה בת שמונה כאשר הוריה היגרו לארה"ב והתיישבו במילווקי. אביה עבד כנגר ואמה ניהלה מכולת. כבר בגיל צעיר נחשפו כשרונותיה הבלתי רגילים של הילדה. היא למדה בבית מדרש למורים ובמשך כמה שנים עבדה כמורה במקום מגוריה החדש. מאוחר יותר עבדה כספרנית במילווקי, שיקגו וניו יורק.

כבר בימי נעוריה גילתה את הציונות והסוציאליזם. הצטרפה לסניף מפלגת הפועלים היהודית באזור מילווקי והפכה בו לאחד הנואמים הראשיים. עובדה זו הכעיסה את אביה, ויום אחד כאשר נודע לו שבתו אמורה לנאום בפני אסיפה בפני קהל גדול, הוא אמר: "אלך לשם ואמשוך לה בשערותיה עד שתרד מבמת הנואמים." תחת זאת הוא נעמד מוקסם, בדיוק כמו האחרים שהקשיבו לה. כאשר הגיעה גולדה לביתה אמר: "איזו לשון, איזה כישרון."

* לולנים

היה זה בעלה לעתיד, מוריס מאירסון, שעודד אותה לטפח את התעניינותה הפוליטית. רק כאשר הבטיח לה שיעלו ארצה כחלוצים, הסכימה להינשא לו. בשנת 1921 עלו ארצה. בתחילת  דרכם בארצם החדשה הם עבדו בלול. בלילות, גולדה  בת ה-23 למדה עברית. כעבור זמן מה היא גם התחילה ללמוד את רזי הפוליטיקה המקומית. לאחר שלוש שנים נבחרה כחברת הנהלת ההסתדרות. בתפקיד זה כושרה הארגוני  קיבל  ביטוי מלא. כעבור כשנתיים התמנתה לחברת הועד הפועל של ההסתדרות.

* רגע השיא

היא כיהנה כמ"מ יו"ר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, בתקופת שלטון המנדט הבריטי. במשך  קיץ 1946, גולדה נשאה על כתפיה את האחריות על התושבים היהודים בפלסטינה. מרבית הגברים בהנהגת הסוכנות ומפא"י היו עצורים או הוגלו לארצות נכר. היא נשארה לבדה והוטל עליה למנוע כל התפוררות, שיכולה הייתה לסבך את עצם ייסוד המדינה בשנת 1947.

כאשר המלצת החלוקה של האומות המאוחדות לחלק את פלסטינה לשני חלקים הייתה עובדה מוגמרת, הייתה זאת גולדה מאירסון שיצאה למרפסת בנין הסוכנות ונאמה בפני הקהל הצוהל. היה זה אחד מרגעי השיא בחייה, למרות חששותיה מפני מלחמה ופלישת צבאות ערב.

* הראשונה במוסקבה

לאחר הקמת המדינה, כעבור שנה, הייתה זו  גולדה, שנשלחה למוסקבה כצירה ראשונה של המדינה שזה עתה קמה. שנה לאחר מכן היא כבר נקראה לחזור הביתה על-מנת לשמש כשרת העבודה. היא כיהנה בתפקיד זה עד לאחרונה, כאשר נתמנתה לשרת החוץ במקומו של משה שרת.

במשך הקריירה הפוליטית הארוכה שלה, הייתה נציגת ישראל באין-ספור וועידות וכנסים בנושאים פוליטיים והסתדרותיים. בנוסף לכך, היא שרתה כראש נציגות ישראל באומות המאוחדות.

האירוע הדרמטי ביותר בחייה, התרחשה בשנת 1948. בתחפושת של אשה ערביה, אקדח מוסתר בקפלי  שמלתה, גנבה את הגבול, בין קווי הלגיונרים הירדנים, כדי לפגוש את עבדאללה,  מלך ירדן, בניסיון למנוע מלחמה בין ערבים ויהודים. זו הייתה אחת הפעמים היחידות שכושרה הרטורי  לא עזר לה והשתדלותה נכשלה.

הצלחתה האדירה אינה רק תלויה בכושר הרטורי והארגוני שלה אלא גם במידה גדולה למדי בכושר עבודתה ובהספק העצום שלה. היא עובדת 18 שעות ביממה.

* כובעה הראשון

בנוסף להיותה אשה עובדת, היא מתגאה בעובדת היותה גם עקרת בית. לכל אחד משני ילדיה העניקה חינוך מעולה. לא מכבר הייתה הופעת בכורה של בנה כנגן צ'לו. בתה נשואה וגרה באחד הישובים בנגב. היא גאה במיוחד בעובדה שהיא ידועה בתור אופה ובשלנית מעולה. למרות עבודתה המפרכת במשרד, היא מכינה את ארוחותיה בעצמה. "יותר טוב כך", היא אומרת.

ולבסוף, אין אשה שפחות מתחברת עם המושג ראוותנות ממנה. היא מתלבשת באופן פשוט ביותר. מספרים כי את כובעה הראשון קנתה רק לקראת נסיעתה למוסקבה כשגרירת ארצה.

עריכה: ד"ר יהודית רייפן-רונן
זכות יוצרים: סטוקהולמס-טידנינגן

X